גשר הזיכרון ארלינגטון

גשר הזיכרון ארלינגטון
מידע כללי
סוג גשר
מיקום וושינגטון די. סי.
מדינה ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 16 בינואר 1932
תאריך פתיחה רשמי 16 בינואר 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 21 מיליון דולר
אדריכל מק'קים, מיד ווייט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 652.09 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°53′14″N 77°03′19″W / 38.887222°N 77.055278°W / 38.887222; -77.055278
(למפת וושינגטון די. סי. רגילה)
 
גשר הזיכרון ארלינגטון
גשר הזיכרון ארלינגטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר הזיכרון ארלינגטוןאנגלית: Arlington Memorial Bridge) הוא גשר כביש הנטוי על פני נהר הפוטומק בגבול העיר וושינגטון, בירת ארצות הברית. קצהו הצפון-מזרחי של הגשר, שאורכו 659 מטרים, מהווה את המשכה של שדרת המול של וושינגטון,[1] ואילו הכביש הנמשך מקצהו האחר, בתחומי מדינת וירג'יניה, מוביל אל שערי בית הקברות הלאומי ארלינגטון, הסמוך לגשר.

הקונגרס הציע לבנות גשר באותו מיקום על גבי הפוטומק כבר בשנת 1886, אך הדיונים על הגשר והליכי התכנון שלו התמשכו בעצלתיים על פני שנים רבות, בין השאר עקב עבודות פיתוח נרחבות שנעשו בראשית המאה העשרים בקצהו המערבי של המול ופרוץ מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הוצעו לו השמות "גשר הזיכרון לינקולן-גרנט" ו"גשר הזיכרון הגנרל גרנט". בניית הגשר אושרה על ידי הקונגרס ב-1925 והוא נפתח לשימוש ב-16 בינואר 1932, בטקס במעמד נשיא ארצות הברית הרברט הובר.

קצהו הצפון-מזרחי של הגשר נח לרגלי אנדרטת לינקולן שבקצהו המערבי של המול. קצהו הדרום מערבי ניצב על האי קולומביה, הסמוך לגדתו המערבית של הפוטומק. שדרת הזיכרון, המתמשכת ממנו, חוצה את הגשר שעל פני תעלת הגבול (Boundary Channel) הצרה שבין האי קולומביה לגדתו של הפוטומק ומגיעה אל שערי בית הקברות ארלינגטון.

הגשר מקשר באופן מעשי וסמלי את אנדרטת לינקולן שממזרח לו ואת בית ארלינגטון, ביתו לשעבר של גנרל רוברט אי לי, גדול מצביאי מדינות הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית, הניצב על הגבעה המתנשאת מעל לקצהו המערבי של הגשר. חיבור זה היה מכוון והוא מיועד לסמל את האיחוד מחדש של מדינות הצפון והדרום לאחר מלחמת האזרחים.

מראה הגשר מקצהו המזרחי. בכניסה אליו נראים הפסלים "הקרבה" ו"גבורה". על הגבעה הניצבת מול קצהו המערבי של הגשר נראה בית ארלינגטון

הגשר תוכנן בסגנון הנאו-קלאסי על ידי משרד האדריכלים מק'ים, מיד ווייט (McKim, Mead & White). הוא בנוי אבן ונשען על גבי תשע קשתות מבטון מזוין, שלהן מיפתח של כ-66 מטרים.[2] רוחבו הוא כ-30 מטרים ובו שלושה נתיבי תנועה לכל כיוון. עלות בניית הגשר והכביש שעליו הגיעה ל-21 מיליון דולר.

חלקו המרכזי של הגשר נבנה ממתכת ונועד לשמש כגשר מתרומם, על מנת לאפשר מעבר של כלי שיט גדולים במעלה הפוטומק. כוונה זו ננטשה לאחר שמצפון לגשר נבנה גשר תאודור רוזוולט, אשר לא כלל תכונה זו.

פניו האנכיים של כל אחד מעמודי הגשר מעוטרים על ידי עיטור עגול של נשרים ופסקס שעוצבו על ידי הפסל קרל פול ג'נויין (Carl Paul Jennewein). במבוא הגשר הסמוך לוושינגטון ניצבים שני פסלים מוזהבים, פסלי "אמנויות המלחמה" (The Arts of War), "הקרבה" ו"גבורה" שמותיהם. הם פוסלו על ידי הפסל ליאו פרידהנדלר והושלמו בשנת 1951.

בשנת 1980 הוכלל הגשר במרשם הלאומי של אתרים היסטוריים של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציר המול מתמשך ממזרח למערב, וציר הגשר נטוי ביחס אליו לדרום-מערב בזווית של כ-30 מעלות.
  2. ^ מקור: אתר Structurae.