גרר (אזור קדום)

נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית

גְּרָר היא עיר, חבל ארץ, מחוז ובתוכם נחל (נחל גרר), בנגב ארץ ישראל, בעבר - בארץ כנען, מוזכרת בתנ"ך כמקום מגוריהם הזמניים של אברהם ויצחק.

במקורות

תקופת האבות

השם גרר נזכר לראשונה בתנ"ך, בספר בראשית, פרק י', פסוק י"ט, האומר כך:

"ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה, באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע. אלה בני חם..."

לאחר מכן מוזכרת גרר כשאברהם התיישב בה. בספר בראשית, פרק כ', פסוק א' מתואר מיקום גרר: "ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר". בהמשך התגורר יצחק בגרר ובאזור נכללו האתרים הבאים:

• רחובות (לא העיר רחובות בת זמננו, אלא א-רחיבה, הנמצאת כיום כ-20 קילומטרים מדרום לחלוצה)
• שטנה (החוקרים מנסים לזהות את שטנה בשטנת א-רחיבה)
• עשק
• נחל גרר והעיר גרר – שהיא עיר המלך

גרר הייתה שייכת לאבימלך, שהיה מלך גרר, ובחסותו רעו אברהם ויצחק את עדריהם, ויצחק אף עסק בעבודת האדמה. כשאברהם בא לגרר (ירידת אברהם לגרר), הוא אמר לשרה שתאמר שהיא אחותו כדי שלא - "והרגוני על דבר אשתי", ואבימלך לקחה אליו לארמונו. לאחר חלומו בלילה, הוא שחרר את שרה לאברהם יחד עם מקנה רב ועבדים. הוא הביא לשרה כסף רב, ולאחר תפילתו של אברהם, נרפאו אבימלך וקרוביו ממחלתם שבאה להם מלקיחת שרה לארמון. לאחר מכן ילדה שרה לאברהם את יצחק.

כשהיה רעב נוסף בארץ, לאחר הרעב הראשון, ירד יצחק לגרר (ירידת יצחק לגרר), ובגלל שה' נגלה אליו בחלום וביקש ממנו לא לרדת למצרים, הוא נשאר והשתקע בגרר. כמו אברהם, הוא טען שרבקה היא אחותו, "פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא". לאחר מכן, אבימלך פנה אליו בטענות לגבי כך שהוא לא אמר שרבקה אשתו, ואבימלך אסר על כל אנשי ממלכתו לגעת ברבקה. ה' בירך את יצחק בכל מכל "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'...", ועבדי יצחק מצאו מים בבארות שהם חפרו. הם רבו עם רועי גרר ולאחר מכן עברו לחפור באר אחרת. אזור גרר גבל בחבל באר שבע, ומשנדחקו האבות מגרר, עלו לבאר שבע ומשם כרתו ברית עם מלך גרר (ברית אברהם ואבימלך וברית יצחק ואבימלך).

לאחר תקופת האבות

לאחר תקופת האבות לא היה זכר לעיר גרר, והאזכורים של גרר נוגעים לחבל ארץ ולא לעיר. בספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוק י"ב) מוזכרת גרר כאזור שבו הכה אסא את הכושים. גרר מוזכרת גם בספרים החיצונים מקבים א' ומקבים ב'.

אצל ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, בספרו – "קדמוניות היהודים", לא מוזכר השם גרר, וכנראה שהוא לא הכיר את המקום; אך יכול להיות שלא הייתה פעילות חשובה בזמן ההוא בגרר. בתרגום השבעים מוזכרת גרר בשם – "גדר", ובצורה יוונית יש שתי צורות של ביטוי. הצורה הראשונה היא – גרריקי, וצורה זו מוזכרת גם בתלמוד ירושלמי וגם בבראשית רבה.

מסופר על בני שמעון, שהתפשטו מערבה למבוא גרר ושם מצאו מרעה לצאנם. כמו כן, מסופר על אסא מלך יהודה שרדף אחרי זרח הכושי מ"מרשה" (אזור בית גוברין) ועד לגרר, ובדרך הכה את יושבי הערים שבסביבות גרר, ולקח מהם שלל, מקנה וגמלים.

לפי גרסת תרגום השבעים, ישבו בארץ גרר בתקופת המלוכה עממים שונים שהיו מזרעו של חם, בנו של נח: כושים, לובים ומעונים.

בתקופה ההלניסטית, מסופר על אנטיוכוס אבפטור, שכרת ברית עם המכבים, וכך כתוב בספר מכבים ב': "ואת המקבי קיבל וישימו שר צבא למן עכו ועד גרר". בתקופה הרומית, נקרא כל מערב הנגב הצפוני בשם "סלטוס גרריתיקוס" שמשמעותו מחוז גרר. בירת המחוז היא כנראה "אורדה", מרכז חורבות עיירה גדולות, בתחום היישוב הבדואי – אלהוזיל, מן התקופה הרומית ומן התקופה הביזנטית.

נחל גרר בערבית הוא – ואדי א-שריעה. יונתן בן עוזיאל מזכיר את גרר בלי שינוי במילים, וכך גם תרגום אונקלוס.

אוסביוס מקיסריה, אב הכנסייה הנוצרי בן המאה הרביעית, בספרו "אונומסטיקון", קובע את מקומה של גרר, לה הוא קורא "גרריטיקי", (ציטוט מספרו): "25 מילין מבית גוברין לצד דרום" (מיל רומי – 1.479 קילומטרים). במפת מידבא המפורסמת מצוירת גרר דרומית-מערבית מבאר שבע.

בתלמוד הירושלמי (שביעית ו, א) נזכרה גרר שם נכתב: "מפני מה גזרו איסור על הניווי זה שבגרריקי? מפני שהוא ניווי רע. ועד היכן חייבו (במצוות התלויות בארץ)? עד נחל מצרים". מכאן משמע שגרר הייתה סמוך לגבול המערבי של ארץ ישראל. כאן גם נכתב הציווי בתורה ליצחק אבינו "גור בארץ הזאת" על חובת המגורים בארץ ישראל.

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו חמש עיירות גדולות באזור שבין חורבת בקר וחורבת אלערק (בה נמצאת "אורדה" שהיא בירת מחוז גרר - סלטוס גרריתיקוס), להן היו כנסייה ובתי מרחץ.

זיהוי

תל גַּמָּה

תל הֲרוֹר

ארץ גרר נמצאה בדרך למצרים, בין קדש (הקדמונים מזהים את קדש עם פטרה, אך כיום החוקרים סבורים שקדש היא עין-קדיראת, כלומר קדש ברנע) ובין שור (כיום מזהים את שור עם שרידי הביצורים שבגבול המצרי), וגובלת בצפון – בתחום באר שבע ועזה.

העיר גרר הייתה בנגב הדרומי, בדרך המוליכה למצרים. על פי החוקר פלינדרס פיטרי שחפר לראשונה בתל גמה, תל גמה הוא גרר המקראית.

הניסיונות מן המאה ה-4 לספירה ואילך לזהות את העיר גרר עם מקומות שונים בנגב ובחוף – אין להם סימוכין ברורים. יש הסוברים שהעיר גרר נמצאת בכלל בקרבת "תל הרור" השוכן על נחל גרר, אך אין לסברה זו סימוכין. לפי שעה, שאלת מקומה של העיר גרר נותרה בלא פתרון משביע רצון.

ארכאולוגיה

המחקר הארכאולוגי בגרר התפתח מאוד, וממצאיו חשובים מאוד להבנת הרקע ההיסטורי-גאוגרפי. לדוגמה, לפי ממצאים בגרר ניתן להוכיח כי דווקא בתקופת הברונזה הקדומה (המקבילה לתקופת האבות), נתקיימו בסביבות אלו יישובים חקלאיים רבים. המחקר הארכאולוגי בגרר מנסה להוכיח גם את מקומה המדויק של העיר גרר. בשנת 1926 התקיימו חפירות בתל גמה (עיר קדומה בגדתו הדרומית של נחל הבשור, ממערב לקיבוץ רעים) על ידי הארכאולוג סר פלינדרס פיטרי, במערב התל. פיטרי זיהה בטעות את המקום כגרר המקראית, בין היתר מכיוון שליד התל יש מקום הנקרא בביזנטית – חורבת גררית

מקומות ארכאולוגיים בגרר:

• חורבת אלערק - היא אורדה, שכיום מזהים אותה עם בירת מחוז גרר
• חורבת בקר - חורבה גדולה ליד אחד מיובליו של נחל גרר
• חורבת פטיש - חורבה גדולה שבתקופה הביזנטית היא הייתה עיר במחוז גרר
• תל הרור - תל גדול הנמצא בגדתו הצפונית של נחל גרר