גדעון רז

גדעון רז

גדעון רז ב-1974
גדעון רז ב-1974
לידה	2 ביולי 1939 פתח תקווה
פטירה	17 בפברואר 2015 (בגיל 75) פתח תקווה
מדינה	ישראל
כינוי	"גידל'ה"
השתייכות	צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי
תקופת הפעילות	1957–1985 (כ־28 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד אח"י לווייתן מפקד אח"י דולפין מפקד שייטת הצוללות מפקד פלגת ספינות טילים 33 מפקד פלגת ספינות טילים סער 4 מפקד זירת ים סוף ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל הים ראש מספן ים וממלא מקום מפקד חיל הים. סגן מבקר מערכת הביטחון.
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת טלדור שירותים טכניים מקבוצת אלול, ייעוץ ביטחוני ומערכות ימיות.

גדעון רז (2 ביולי 1939 – 17 בפברואר 2015) היה תת-אלוף בחיל הים הישראלי, שירת כמפקד צוללת ואחר כך כמפקד שייטת הצוללות. היה מפקד פלגה (מפל"ג) בשייטת ספינות הטילים בעת מלחמת יום הכיפורים. פיקד על העברת זוג הסטי"לים הראשון מדגם סער 4 סביב אפריקה לים האדום ושירת בהמשך כמפקד הזירה. הקים את מחלקת אמצעי לחימה במפקדת חיל הים והתקדם לראש מספן הים בדרגת תת-אלוף. בתפקיד זה שימש כממלא מקום מפקד חיל הים מספר חודשים. לאחר סיום תפקידו כראש מספן ים מונה רז כסגן מבקר מערכת הביטחון של האלוף (מיל') מאיר זורע והאלוף שלמה אראל שבא אחריו.

ילדות ונעורים

גדעון רז נולד ב-2 ביולי 1939, בן בכור לזהבה ושמואל רייז, מקיבוץ מעלה החמישה. בילדותו עברה המשפחה לקריית מוצקין וגדעון החל את לימודיו בשלוחת בית הספר הריאלי במוצקין. כשהיה בן 11 עברה משפחתו לנהריה. האב שמואל היה מדריך חקלאי לישובי העולים החדשים, שהוקמו אז באזור הגליל המערבי. רז המשיך את לימודיו בבית הספר היסודי על שם חיים ויצמן בנהריה, והצטרף לאגודת השיט בסקציה הימית של הפועל בנהריה. באגודת השיט פגש חברים מבוגרים ממנו שלמדו בבית הספר הימי שליד הטכניון בחיפה. המשיכה לים שנוצרה באגודת הפועל הניעה אותו להירשם לבית הספר הימי.

ב-1953 הצטרף לבית הספר לקציני ים עכו, ולמד במחזור ב'. הלימודים בבית הספר ארכו חמש שנים. מהן ארבע בבית הספר, ושנה חמישית בקורס חובלים. רז לא הצטיין בלימודים העיוניים, אך בשיט מעשי קיבל באופן קבוע ציון טוב מאוד. בחופשות המשיך להשתתף בשיט מפרשים בקבוצת השיט של הפועל נהריה.

ראשית השירות

בשנת 1957 התגייס רז, עם כל בני מחזורו מבית הספר לקציני ים עכו, לקורס קצינים בבה"ד 1, שהתקיים באותם ימים במחנה סירקין. בסיום הקורס השתלבו הבוגרים במחזור ו' של קורס חובלים בבה"ד חיל הים. בקורס החובלים נקלע רז לקשיים ובסיומו קיבל דרגת ממ"ק בעוד חבריו קיבלו דרגת סגן משנה.

תפקידו הראשון של רז לאחר סיום קורס חובלים היה סגן מפקד טרפדת. הוא הוצב לשייטת הטרפדות בחיפה, תחת פיקודו של רס"ן יצחק שושן. השירות בטרפדות היה כרוך בהפלגות רבות ותפקידו כסגן מפקד טרפדת חייב ניהול שוטף של הספינה ושל הצוות. עד מהרה עמד מפקד הפלגה על כישוריו של רז ועל פי המלצתו הוענקה לו דרגת סג"ם רטרואקטיבית מיום סיום קורס החובלים.

שירות בשייטת הצוללות

רז נענה להצעתו של סא"ל יוסף דרור ויחד עם חברו אברהם (בומי) ברקאי התנדבו לשייטת הצוללות. ביולי 1960 הוסמך כצוללן והיה אז בדרגת סגן. רז שירת בשייטת הצוללות 13 שנים ברציפות, בה מילא תפקידי קצונה ופיקוד עד הגיעו לתפקיד מפקד השייטת בדרגת סא"ל.

הצוללות הראשונות בשייטת היו אח"י תנין (צ-71) שהגיעה לישראל בדצמבר 1959 ואח"י רהב (צ-73) שהגיעה ביוני 1960. סא"ל יוסף דרור, מפקד שייטת הצוללות, הזמין קצינים צעירים מהטרפדות והמשחתות להפלגות היכרות בצוללות. רז וברקאי התנדבו לשירות בצוללות והחלו בלימודים בארץ. ב-1961 יצאו לקורס קציני מחלקות בצוללות בצי הבריטי, שארך כחצי שנה. כנהוג באותם ימים, לקראת היציאה מחוץ לישראל עברת את שם משפחתו (רייז) לרז.

רז שירת כקצין ניווט וקצין טורפדו באח"י תנין וכקצין באח"י רהב, שתיהן צוללות מדגם "S" של הצי הבריטי. בקיץ 1965 הגיע רז לפורטסמות' באנגליה, שם בוצע במספנה שיפוץ לצוללות מסדרת T שנרכשו באותה העת. יחד עמו הגיעו ראשוני הצוות הטכני ו-10 אנשי צוות, שתפקידם היה ללוות את השיפוץ ולאבטח את הצוללות. רז היה אחראי על הכנת קורסי הסבה להכרת הצוללת.

ב-1966 עבר יחד עם ברקאי קורס סגני מפקדים באנגליה. ברקאי יועד להיות סגן מפקד באח"י דקר ורז הוצב באח"י לויתן (צ-75) כסגנו של רס"ן זאב אלמוג (אברוצקי). באפריל 1967, בגמר השיפוץ, יצאה אח"י לויתן לבסיס הצי בפזליין, סקוטלנד לניסויי הים^{[דרושה הבהרה]} אותם הספיקה לבצע רק בחלקם.

במאי 1967, נקראה הצוללת להפליג בדחיפות לארץ בגלל המתיחות שהשתררה בתקופת ההמתנה. עקב כך בוצעו רק ניסויי ים חלקיים למערכות העיקריות. הצוללת הפליגה על פני הים במהירות גבוהה^{[דרושה הבהרה]} כדי להספיק להגיע למלחמה הצפויה. במהלך ההפלגה החליט מפקד למחוק את מספר הצוללת המסומן על מבנה הגשר. שני המבצעים נפלו למים ואבדו. במפרץ ביסקאיה אירעו נזקים ולכן עם הכניסה לים התיכון הוכנסה הצוללת למפרץ בדרום סרדיניה לשם ביצוע תיקונים הכרחיים. ב-11 יוני 1967, יום לאחר מלחמת ששת הימים, הגיעה אח"י לויתן לנמל חיפה.

אח"י לויתן ביצעה הפלגות רבות, ביניהן תצפיות בקרבת חופי אויב ואימונים רבים, לרבות ירי טורפדו. בפיקוד על הצוללת החליף מיכאל ברקאי את אלמוג, כשרז המשיך בתפקיד סגן המפקד.

לאחר קורס מפקדי צוללות בצי הבריטי ב-1969, קיבל רז את הפיקוד על אח"י לויתן והחליף את ברקאי. כמפקד חדש השקיע רבות בהטמעת סדר ומשמעת לבוש. כמו כן החל להכשיר את סרן ישראל לשם כסגן מפקד הצוללת. ההכשרה כללה אימון יסודי בהתקפות טורפדו בעומק פריסקופי^{[דרושה הבהרה]} ובעומק ללא פריסקופ, בהפעלת פריסקופ ובתמרון הצוללת, עד להוצאת תעודת מפקד צוללת מאושרת על ידי מפקד החיל. בהמשך פיקד רז על אח"י דולפין (צ-79).

קורס מפקדי צוללות נערך באותה תקופה בצוללות בריטיות. ב-1971 ביטלו הבריטים את הזמנת הישראלים לקורס מפקדי הצוללות באנגליה. רז, כמפקד צוללת, בהנחייתו של דרור מפקד שייטת הצוללות, בנה קורס מפקדי צוללות עבור לשם.

באוגוסט 1972 החליף גדעון רז את דרור כמפקד שייטת הצוללות, תפקיד בו שירת עד אוגוסט 1973. בתפקידו כמפקד שייטת הצוללות היה רז קפדן ומקצוען. עידן צוללות ה-"T" נחשב בשייטת הצוללות כתקופת מעבר ולימוד לקראת קליטה והפעלה של דור צוללות הגל.

גלריה

• 
  קדט גדעון רז בגשר הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) בעת הפלגת אימון של בית הספר לקציני ים עכו בפריגטה, 1956.
• 
  קדטים מחזור ב' של בית הספר לקציני ים עכו במסדר כבוד ליום העצמאות 1957. גדעון רז ששי מימין.
• 
  גדעון רז בתחילת השירות בצוללות, 1960.
• 
  גדעון רז וחברו בומי ברקאי בתקופת ההכשרה כקציני צוללות.
• 
  סגן גדעון רז בפריסקופ הצוללת אח"י רהב (צ-73).
• 
  סרן גדעון רז בגשר אח"י לויתן (צ-75) היוצאת לדרכה לישראל 18 במאי 1967.
• 
  גדעון רז מקבל את הפיקוד על הצוללת אח"י לויתן (צ-75). מימין מפקד שייטת הצוללות - סא"ל אברהם דרור, מפקד חיל הים - אלוף אברהם בוצר, רס"ן גדעון רז.
• 
  רס"ן גדעון רז בפריסקופ אח"י דולפין (צ-79)
• 
  גדעון רז מפקד בעת תמרון הצוללת אח"י לויתן (צ-75).
• 
  סא"ל גדעון רז מפקד שייטת הצוללות, 1972

שירות בספינות הטילים

סא"ל גדעון רז מפקד פלגה 33 1973

לאחר סיום השירות בצוללות שימש רז כקצין מבצעים בבסיס חיפה. בתקופה זו השתתף שלוש פעמים כמפקד בכיר במבצע מלט להעלאת יהודים שנמלטו מסוריה דרך לבנון.

באוגוסט 1973, חודשיים לפני מלחמת יום הכיפורים הגיע רז לשייטת ספינות הטילים לשם התמחות בפיקוד על ספינת טילים. את ההתמחות עשה על אח"י סופה אצל מפקדה, סרן שאול חורב.

בספטמבר 1973 עבר רז בהצלחה את מבחני ההסמכה וקיבל את הפיקוד על הסטי"ל אח"י סופה בה התמחה. במקביל, התמנה גם למפקד פלגה 33 של שייטת ספינות הטילים והחליף בתפקיד זה את סא"ל אלי לוי.

מלחמת יום הכיפורים

ב-6 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בצהרי היום פיקד רז כמפל"ג על זוג הסטי"לים אח"י סופה ואח"י חרב - בנוסף להיותו מפקד אח"י סופה, שנשלחו לגזרת חוף מערב סיני והצטרפו לארבעה סטי"לים בפיקוד אלי רהב שנערכו למארב בקרבת החוף. באותו ערב התפתח בגזרה הקרב הימי הראשון במלחמה מול הצי המצרי במהלכו טובע סטי"ל מצרי.

רז ופלגת הסטי"לים שבפיקודו השתתפו בקרבות סטי"לים נוספים במלחמת יום הכיפורים, לרבות קרב דמייט ב-8 באוקטובר בו טובעו שלושה סטי"לים מצרים והפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר 1973.

מבצע מוניטין

ערך מורחב – מבצע מוניטין

מסלול הפלגת מבצע מוניטין מחיפה לשארם א-שייח' פברואר-אפריל 1974.

לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה רז למפקד פלגת הספינות מדגם סער 4 בשייטת ספינות הטילים (לימים פלגה 45), והחליף בתפקיד זה את רהב שמונה במקומו למפל"ג 33. רז הוביל שני סטי"לים במסע מסביב לאפריקה, מבסיס חיפה לבסיס חיל הים בשארם א-שייח' על מנת להקים כוח סטי"לים קבוע בים האדום. הסטי"לים אח"י רשף ואח"י קשת מדגם סער 4 יצאו מבסיס חיפה ב-25 בפברואר 1974 להפלגת הסטי"לים הראשונה מסביב ליבשת אפריקה שכונתה מבצע מוניטין. מרבית ההפלגה עברה בהתאם לתוכנית. בעת העגינה בדרום אפריקה בוצעה בפני חיל הים הדרום אפריקאי תצוגת יכולות. מאוחר יותר רכש חיל הים הדרום אפריקאי ספינות סער 4 במספנות ישראל.

לאחר היציאה מנמל דרבן בעת הפלגה באוקיינוס ההודי לאורך חופה המזרחי של אפריקה הסתבך חבל עבה במדחפי אח"י רשף ומנע את המשך הפלגתה במהירות המתוכננת. הטיפול לשחרור הציר והסרת המפגע חייבו צלילות ממושכות שהתעכבו בגלל נוכחות כרישים שאיימו על הצוללים. לאחר מאמץ של שלושה ימים שוחרר החבל ואח"י רשף המשיכה בהפלגה באמצעות שלושה מנועים^{[דרושה הבהרה]}. ב-1 באפריל 1974 הגיע רז עם ספינות הטילים אח"י רשף ואח"י קשת לבסיס מפרץ שלמה של חיל הים בשארם א-שייח'.

פיקוד בכיר

ביוני 1974 מונה רז למפקד זירת ים סוף והועלה לדרגת אל"ם. הזירה השתרעה באותה תקופה על פני מפרץ אילת, מפרץ סואץ והים האדום וכללה חמישה בסיסים ומספר רב של כלי שיט. בתפקידו זה יישם רז את התארגנות הזירה בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים תוך שמירה על כשירות ומוכנות של פלגת הנחתות ואוניות האם של סיירות הדבורים ובמקביל קליטת ספינות טילים נוספות. התעצמות חיל הים בזירה חייבה גם הרחבה והתאמה של המערך הטכנו-לוגיסטי עבור סדר הכוחות שגדל. באוגוסט 1975 סיים רז את תפקידו כמפקד זירת ים סוף.

לאחר סיום תפקידו בזירת ים סוף הועבר רז למפקדת חיל הים והקים בה מחלקת אמצעי לחימה, תפקיד חדש שנבנה על פי מתכונת שהייתה קיימת בחיל האוויר וכללה אחריות על פיתוח ויצור אמצעי הלחימה. בתפקיד זה הגדיר את הצורך המבצעי, האפיון של מערכות הלחימה וכלי השיט ואת העדיפויות לתקציבי הפיתוח והרכש. בין היתר עסק גם בפיתוח הצוללות מסדרת גל. ב-1977 חזר לפקד על שייטת הצוללות למשך תשעה חודשים, זאת במקביל להיותו רמ"ח אמל"ח, ובאוקטובר 1977 העביר את תפקיד מפקד השייטת לידי סא"ל דורון עמיר.

בנובמבר 1977 מונה לראש מספן הים והחליף בתפקיד את תא"ל שבתאי לוי^{[דרושה הבהרה]}. ראש מספן הים היה באותם ימים התפקיד הבכיר ביותר בחיל אחרי מפקד חיל הים. בתפקידו זה היה אחראי להכנה וניהול של תוכנית העבודה השנתית והרב שנתית של החיל, הכנת התקציב השנתי, ארגון ותקינה ליחידות החיל ולעבודת המטה החילית.

כמו כן שימש כמנחה המקצועי לקציני הים. על מנת לסייע בקליטת צוללות הגל קבע נוהל לפיו מפקד שייטת הצוללות יכתוב דוח חודשי ישירות לראש מספן הים ויקיים דיוני מעקב אחרי הנושאים שהועלו בדוחות. בדרך זו נרתמו כלל גורמי חיל הים לתת עדיפות נכונה לצוללות. רז המשיך בסגנון התחקיר המבצעי ככלי עיקרי להפקת לקחים. כמו כן המשיך במדיניות הגיבוי למפקד בים והיה מאזן ביקורות שנשמעו.

ב-19 בנובמבר 1978 הושעה ברקאי מתפקידו כמפקד חיל הים בגלל תביעה שהוגשה נגדו. בתקופת ההשעיה, במשך חודשיים בקירוב, מילא רז את מקום מפקד חיל הים וזכה לאמון והערכה^{[דרוש מקור]}. מנגד, לא קיבל רז גיבוי מהרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן כאשר לא הצליח לשכנעו לבטל את הדחת חנינא עמישב מהפיקוד על שייטת 13, עליה הוחלט בעקבות תאונת אימונים ושהתקבלה במורת רוח בשייטת 13 ובחיל הים.

רז המשיך לכהן בתפקידו כראש מספן ים עד 1981.

מועמדות לפיקוד על חיל הים

רז היה מועמד שלוש פעמים לפקד על חיל הים: בפעם הראשונה, כאשר ברקאי נאלץ לסיים את תפקידו, המליץ ברקאי לשר הביטחון עזר ויצמן על רז כמועמד לתפקיד מפקד החיל אולם שר הביטחון הודיע כי יתן גיבוי להחלטת הרמטכ"ל. הרמטכ"ל איתן העדיף את תא"ל זאב אלמוג, שמונה בינואר 1979 לתפקיד.

בספטמבר 1982, בחר הרמטכ"ל איתן בתא"ל רז להחליף את אלמוג שהיה לפני השלמת ארבע שנות כהונה בתפקידו. הוא הוזמן לראיון אצל שר הביטחון אריאל שרון במהלכו העמיד בפניו שרון מצב היפותטי של צורך בפעולה צבאית במדינה מרוחקת בים התיכון. רז, שתפקידו כמבקר מערכת הביטחון סייע לו להכיר את דרך מחשבתו הבלתי שגרתית של שרון, לא הופתע והציג בפניו תוכנית פעולה שכללה ספינות טילים, צוללות, כלי שיט מגויסים להעברת גייסות ובסיס צף למסוקים, שרון אישר את המלצת הרמטכ"ל ואף הודיע על כך לרז.

אולם החלפת מפקד חיל הים לא יצאה לפועל באותה עת מכיוון שלאחר מינוי ועדת החקירה לנושא הטבח בסברה ושתילה, נבצר משרון ואיתן לערוך שינויים בפיקוד צה"ל. הרמטכ"ל מסר לרז כי החלפת מפקד חיל הים המתוכננת לא תמומש. הרמטכ"ל החדש, רא"ל משה לוי, נענה לבקשת אלמוג להמשיך את כהונתו בתפקיד.

כאשר הגיעה שעתו של אלמוג לפרוש בשלהי 1984 הועלתה מועמדותו של רז על ידי מבקר מערכת הביטחון שלמה אראל לשר הביטחון יצחק רבין אך לוי בחר בתא"ל אברהם בן שושן, אשר התמנה לתפקיד בינואר 1985. משלא קיבל רז את התפקיד פרש לגמלאות.

המשך שירות

לימודים אקדמאים - לאחר שסיים את תפקיד ראש מספן ים, הצטרף רז ללימודי תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1981–1983, למד בחוג המשולב לכלכלה, סוציולוגיה ומדעי המדינה וב-1984 הוענק לו תואר ראשון.

מלחמת לבנון הראשונה - בעת מלחמת לבנון הראשונה (מערכת שלום הגליל), קיבל רז ממפקד חיל הים משימה לרכז את תחקירי צוות הפקת לקחי המלחמה. עם צוות שכלל מספר קצינים בכירים במילואים עקב אחרי ההתרחשויות והכין דו"ח מסכם. הדו"ח נמסר למפקד חיל הים, אך לא הופץ לקצינים נוספים ולא נעשה בו שימוש.

מבקר מערכת הביטחון - לאחר סיום תפקידו כראש מספן ים מונה רז לסגנו של מבקר מערכת הביטחון האלוף (מיל') מאיר זורע. תפקידו של רז היה לוודא ביצוע לפי תכנון בתחומים ארגוניים, מבצעיים וכלכליים. רז עמד בקשר עם ראשי המשרדים והחטיבות במשרד הביטחון, בכירים במטה הכללי של צה"ל ומערכת מבקר המדינה.

• 
  הרמטכ"ל רב-אלוף מרדכי גור מעניק דרגת אל"ם לגדעון רז לקראת מינויו למפקד זירת ים סוף, 17 ביוני 1974.
• 
  מפקד זירת ים סוף אל"ם גדעון רז ומפקד חיל הים אלוף בנימין תלם מארחים את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת במרכז יצחק נבון יו"ר הוועדה.
• 
  מפקד זירת ים סוף אל"ם גדעון רז עם קציני ספינות הטילים 1975.
• 
  גדעון רז רינה לוי ויצחק קט, מבקרים בבסיס חיפה 1975.
• 
  תא"ל גדעון רז עם סגל לשכת ראש מספן ים, 1978.
• 
  תא"ל גדעון רז בשדה התעופה בבירות במסגרת הכנת דו"ח לקחי חיל הים ממלחמת לבנון הראשונה, אוגוסט 1982.

חיפושי הצוללת דקר

ערך מורחב – טביעת הצוללת דקר

תפוקת הניתוח התאורטי: מפת האזור הסביר ביותר להימצאות שברי הדקר

היעלמות הצוללת "דקר" היוותה מכה קשה לחיל הים ולשייטת הצוללות בפרט. וחוסר המידע בנוגע לגורל הצוללת ואנשי צוותה יצר קושי עצום למשפחות. כאשר נעלמה הצוללת סיכם מפקד חיל הים, האלוף שלמה אראל כי כאשר תהיה יכולת לחיפוש במים עמוקים יש לחפש בגזרה על נתיב הפלגת הצוללת לחיפה. הופעת מצוף סימון בחוף רפיח כשנה לאחר הטביעה בשילוב עם תאוריה בנוגע לזרמים בים התיכון הצביעה על אפשרות שהמצוף הגיע מחופי מצרים. ממסקנה זו עלתה השערה להפרת משמעת חמורה מצד מפקד הצוללת. כמו כן נודע שמפקדים מצריים מתגאים בטיבוע הצוללת באזור אלכסנדריה.

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים ביקש חיל הים מהמצרים בתיווך אמריקאי לקיים חיפושים בחופי אלכסנדריה. אנשי שייטת הצוללות ורז ביניהם סברו שמפקד בחיל הים הישראלי לא יסטה מהוראות ויעשה שינוי כה מהותי מנתיב השיט המאושר כשהוא מקרב צוללת לא חמושה לנמל אויב במהלך מלחמת ההתשה.

לאחר ביצוע סדרת חיפושים בחופי מצרים בשנות ה-80 של המאה ה-20 בהם לא נמצאה הצוללת, הנחה מפקד חיל הים האלוף אברהם בן שושן את תא"ל (מיל') הדר קמחי, יו"ר ועדת החיפוש, לבחון אתרי חיפוש נוספים. מאחר שהיכולת לבצע חיפוש במים עמוקים עדיין לא עמדה לרשות חיל הים ומכיוון שמחקרים חדשים גילו שמשטר הזרמים לעבר חופי ישראל הוא מורכב ובלתי ניתן לחיזוי, נסרקו בהנחיית קמחי אזורים רדודים בקרבת חופי כרתים ורודוס. הסיכוי להימצאותה שם הוערך על ידי קמחי כנמוך מאוד, אולם החיפושים נעשו לצורך האלימינציה ולא נמצא בהם כל רמז למיקום ה"דקר".

מאחר שהחיפושים לא הביאו למציאת הצוללת, הוחלט למנות ועדת חיפוש חדשה שלא תהיה כבולה להערכות קודמות. ב-1996 מינה מפקד חיל הים האלוף עמי אילון את תא"ל (מיל') גדעון רז לראש צוות המחקר והייעוץ לחיפושים. לרז כמו מרבית הצוללנים באותה תקופה היה קשר אישי עמוק לאנשי הדקר. גם חברו אברהם ברקאי נספה בה. הביא לנושא את ניסיונו בפיקוד על צוללות ובריכוז עבודת מטה ושיתוף פעולה בינלאומי. רז יזם פנייה לציי ארצות הברית, רוסיה, הולנד ובריטניה לסיוע. תגובה חיובית נתקבלה רק מהצי האמריקני ומפקד החיל האלוף אלכס טל השיג בפנייה אישית לאדמירל ג'רמי בורדה הבטחה לשיתוף פעולה.

מפקדי שייטת הצוללות לשעבר מועברים לאחר מציאת הצוללת מספינת טילים אל אניית החיפושים לצורך זיהוי ודאי של השברים. יושבים מימין: גדעון רז, דורון עמיר ומיכאל קיסרי, 29 במאי 1999

מפקד חיל הים האמריקני האדמירל ג'רמי בורדה התבקש על ידי מפקדי חיל הים עמי אילון ואלכס טל לסייע למצוא את הצוללת. הוא העמיד את יכולת החיפוש במעמקים של הצי לטובת החיפושים ובהמשך, לאחר שיכולות הצי מוצו, המליץ על פנייה לחברה אזרחית המתמחה בחיפוש ואיתור בעומק רב. גדעון רז מונה לראש צוות החיפושים והוחל בחקירה יסודית בהתאם לנתיב המתוכנן של הדקר. מעורבותו של רז הייתה חיונית בצמצום גזרת החיפושים לשטח שהותווה בדו"ח של אלוף שלמה אראל. ב-28 במאי 1999 נמצאו שרידי הצוללת על קרקעית הים בעומק 3,000 מטר על הנתיב לחיפה. תפקידו של רז עם צוללנים נוספים הובא למקום הטביעה לצורך זיהוי שברי הצוללת.

גדעון רז, 1989

תפקידים אזרחיים

ייעוץ ביטחוני וסיוע לשיווק - לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1985, השתלב גדעון רז בעבודה בקבוצת אלול, שקיימה נציגויות לגופי פיתוח וייצור מחוץ לישראל. ב-1986 הוקמה חברת טלדור שירותים טכניים בה היה מנכ"ל. המוצר העיקרי של החברה היה הפעלת מתקן אימון דו-צדדי MILES - מערכת לייזר לאימון דו-צדדי לכוחות היבשה בבסיס המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בצאלים. המתקן זכה להצלחה ורז היה מנכ"ל החברה עד 1989.

כל העת שמר רז קשר עם שייטת הצוללות ויעץ למחלקת אמצעי לחימה בחיל הים בתחום הצוללות.

מעורבות בנושא איים מלאכותיים

מיזם לאומי הקשור לבניית איים מלאכותיים לאורך חופי ישראל לצורך מיקום מתקני תשתית החל בשנת 1992. הצורך באיים מלאכותיים נובע מהסמיכות של מתקנים מסוכנים לאזורים מיושבים ומפיתוח מתקני תשתית בשולי הערים ובאזורים כפריים על חשבון שטחי חקלאות או שטחים ירוקים.

בשיתוף עם ממשלת הולנד נערכה בדיקת היתכנות, שהסתיימה בשנת 2000 ומסמך מדיניות הושלם ב-2007. המסקנות אליהן הגיעו העבודות השונות היו כי קיימת כדאיות גבוהה להקמת איים קטנים בשטח של מספר מאות דונם עבור אשכולות מתקני תשתית (תחנות כוח, מסוף גט"ן, ומתקני התפלה). כמו כן נקבע כי קיימת כדאיות גבוהה להקמת איים גדולים (אלפי דונם) עבור מתקנים כמו שדות תעופה ונמלים ימיים.

בשנים 2010–2014 התבצע ניסיון לקדם את הנושא בשיתופו של גדעון רז. לבקשת שאול חורב ריכז גדעון רז עבודת מטה וזימן פגישות עם גורמים טכניים שעסקו בנושא בעבר. רז ביצע את העבודה בהתנדבות מתוך הכרה בחשיבות הנושא למדינת ישראל. בהגדרת הצורך הכללית הוא המליץ לקבוע עדיפות בין הצרכים לשלוש קבוצות שבראשונה נכללו: תחנת כוח-גז, מסוף ואחסון גז טבעי נוזלי, מתקן ניסויים צבאי ותחנת כוח לשריפת פסולת.

ההמלצות של רז הוצגו על ידי שאול חורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ב-10 במרץ 2011 ועיקרן:

• לקדם בדיקת היתכנות לאי לצורכי תעשייה ותשתית לאומית.
• לפנות לקבלת נתונים מחברות מובילות בעולם להקמת אי קטן לבדיקת משמעויות הביצוע.

ביוני 2012 התקבלה החלטת ממשלה (מס' 4776) על להקמת צוות היגוי לבדיקת היתכנות להקמת איים מלאכותיים לצורכי אשכולות תשתיות. בראש צוות ההיגוי עמד מנכ"ל משרד המדע, מנחם גרינבלום.

בצוות היו חברים נציגים ממרבית משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. מנכ"ל משרד המדע מינה את גדעון רז למנהל פרויקט הבדיקה ולפרויקט הוקצו שלושה מיליון ש"ח. עבודתו של גדעון הושלמה לאחר כשנה, הוצגה לראש הממשלה, אך לא זכתה למימוש. הכנת מסמך המטה של רז הסתיימה בשנת 2014 והוא נמסר לידי שר המדע יעקב פרי.

חברי איגוד החתירה בעת שיוט בתעלה בגרמניה. שלישי מימין גדעון רז

עמותת החתירה

בעת השהייה בבריטניה במסגרת קליטת הצוללות התוודע גדעון רז לספורט החתירה. התחרויות בין הנבחרות האקדמיות השונות שודרו בערוצי הטלוויזיה ועוררו עניין רב. ב-1986, לאחר פרישתו מצה"ל, החל בהמלצת חבר לחתור במועדון השייטים בשפת הירקון בתל אביב.

בשנת 2003 נבחר לשמש כיו"ר איגוד החתירה, איגוד החבר בוועד האולימפי ובארגון החתירה הבינלאומי FISA. אחת מפעולותיו הראשונות של רז הייתה להקים נבחרת חתירה לנכים שתשתתף במשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2008).

ישראל במשחקים הפאראלימפיים משתתפת מאז 1960, אך ענף החתירה לא נכלל במשחקים אלה. גורמי ספורט ובית הלוחם שיתפו פעולה בהכנסת ענף החתירה למשחקים הפאראלימפיים ולמשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2008) שלח איגוד החתירה נבחרת מלאה שכללה שתי סירות יחיד - גבר ואישה, סירת זוג גבר ואישה וסירת רביעייה. בהישגי ישראל במשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2008) זכו במדליית ארד החותר אלי נאווי והחותרת מורן סמואל, שגם ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012) שבה סיימה במקום החמישי ואף זכתה במקום הראשון בתחרות בגבירטה איטליה.

גדעון רז מנחה נוער בתחרות בנושא הצוללת דקר 2010 שהפכה לתחרות "אדם וים" 2010.

תחרות אדם וים

תחרות "אדם וים" היא מיזם של עמותת יוצאי הצוללות "דולפין" בשיתוף מרכז המדעים הרצליה, שהוקם עם עיריית הרצליה ב-2004. התחרות מתקיימת מדי שנה ומעודדת תלמידי תיכון ברחבי הארץ לבצע פרויקטים ועבודות חקר הקשורות בים ובסביבה הימית בתחומי המדע והטכנולוגיה, מדעי הים, השיט, הקולנוע והצילום. תחרות זו מהווה את גולת הכותרת בקידום הפעילות הימית במערכת החינוך.

גדעון רז היה פעיל בתחום המורשת ובארגון משטי זיכרון במסגרת עמותת דולפין. ב-2009 הוא הצטרף לצוות המוביל את המיזם, מתוך מודעות לחשיבות הים כמשאב כלכלי וביטחוני למדינת ישראל. רז היה רכז התחרות "אדם וים" מטעם עמותת דולפין, היה לו חלק משמעותי ביצירת קשר עם משרד המדע ופעל להשגת מימון של נותני חסויות. כמו כן רז היה מעורב בתכנים ובנהלים של התחרויות ובבדיקת העבודות שהוגשו. התחרות "אדם וים" זכתה להכרה ממשלתית ונקראת על שמו של רז. במהלך שנות קיומה הצטרפו אליה שותפים לא מעטים דוגמת מגמות מדעיות טכנולוגיות ומגמות תקשורת בבתי ספר תיכוניים, אנשי אקדמיה, עמותות ימיות וחיל הים.

משפחתו

קברו של גדעון רז, בבית הקברות בקיסריה

גדעון רז הותיר אחריו את רעייתו אביבה ולהם בן אייל רז, שעוסק בעיצוב. ובת איילת רז פסטר רופאה במרכז הרפואי רמב"ם המרכזת את המאבק בקורונה.

מאמרים, מכתבים וראיונות

• מבצע מוניטין דיווח לפיקוד חיל הים על הפלגת ספינות סער 4 בדרכן מחיפה לשארם א-שייח', באתר משמר המורשת הימית, 1974.
• מבצע שלום הגליל דו"ח צוות הפקת לקחי מלחמה, מפקדת חיל הים, מספן ים, יוני 1982.
• לזכר צוללנים הקדמה לראיון באתר משמר המורשת הימית, 2008.
• דעות בנושא עיצוב ומבנה הכח הימי בירחון ISRAEL DEFENSE.
• תקציר ריאיון עם גדעון רז בנושא צוללות בחיל הים, אתר YouTube ב-30 באפריל 2009.
• גדעון רז נושא דברים על דורון עמיר בערב מורשת לזכרו של אל"ם דורון עמיר, 23 ביולי 2009.
• הפעלת אש מהים לצורך השתתפות בקרב היבשה, צבא ואסטרטגיה,כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010
• האיגוף הימי בקרב היבשה, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 1, מאי 2011.
• הצוללת בזירה הימית הרצאה ביום עיון בנושא "אתגרי הזירה הימית" במכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, ב-4 בספטמבר 2011.
• תנופת הפיתוח בחיל הים בירחון ISRAEL DEFENSE ב-4 במאי 2012.
• גדעון רז, ‏מגדילים את צי הצוללות: כך הפכה שייטת 7 לחוד החנית של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2012
• ראיון רדיו בגלי צה"ל עם טלי ליפקין-שחק במסגרת התוכנית "פגישה אישית", ב-17 במאי 2014.
• גדעון רז מספר על תקופת השירות בזירת ים סוף, באתר אבירי המפרץ, פורסם באפריל 2016.
• דברים על שמשון בובר, מראשוני חיל הים, פרק לזכרם, באתר עמותת חיל הים.

לקריאה נוספת

• יוסף לפיד, ביקור אצל הלווייתנים, כתבה במעריב 6 מאי 1966.
• מיכה שגריר, בחוג המשפחה עם רס"ן גדעון רז כתבה בבמחנה 10 יוני 1969
• בתיה שם-אל, אל"ם גדעון מפקד זירת ים סוף, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים, אוגוסט 1975, ע' 1–3.
• צבי אלוש, עם הצוללת בדרכה לישראל - ריאיון עם תא"ל ג', כתבה בבמחנה, 21 דצמבר 1977
• עמנואל רוזן, אם ארצות הברית תרצה היא תוכל להטיל הסגר הרמטי על עיראק, כתבה במעריב, 20 אוגוסט 1990
• מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב, 1993, עמודים 483, 559, 561, 625.
• יצחק שושן, הקרב האחרון של המשחתת אילת, ספרית מעריב, 1993; עמ' 125–127.(הספר בקטלוג ULI)
• מייק אלדר שייטת 11 הקרב על הצל"ש, ספריית מעריב, 1996; עמ' 90, 124, 148, 176, 178, 180, 242, 253, 328, 329.(הספר בקטלוג ULI)
• שמשון בובר הימיה אסופת סיפורי הפלוגות הימיות' דפוס אפעל 2004, עמ' 133.
• דייוויד ו' ג'ורדן, דממה במצולות, הצוללת דקר ההיעלמות, החיפוש והאיתור, הוצאת מטר, 2010; עמ' 20, 57, 58, 71, 72, 79, 104-105, 112, 114, 132, 141-140, 149, 152, 163, 192, 193, 205, 234-236, 255.
• איתן הבר, זאב שיף ודני אשר, המלחמה, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 2013, עמ' 331
• שמואל וייס, איים מלאכותיים בחופי ישראל, אבן דרך בהתפתחות מדינת ישראל?. מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי, וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2014.(הספר בקטלוג ULI)
• נמרוד ארז ואחרים, פינת הפישול שלי - מוקדש לתא"ל גדעון רז ז"ל, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל, 2020, עמ'74.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גדעון רז בוויקישיתוף

• בומי ברקאי ז"ל חברו \ מקבילו של גדעון רז בשייטת הצוללות בתחילת הדרך.
• דרור איסמן ועופר רז, מפקדי הזירה מספרים, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 25.
• גדעון רז איש הצוללות, סרט מכון רוטנברג
• שמעון פרס, ראיון בנושא הקמת שייטת הצוללות שנערך ב-5 באפריל 2007 על ידי עדי לק ובני עורי.
• אלי רהב, קרב פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, מערכות, חוברת 449, 2013.
• עמוס הראל, צה"ל עם הגב לים: חיל האוויר מול חיל הים, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2010
• תא"ל גדעון רז ז"ל - חבר נאמן, מנהיג מוערך ויעץ קשוב, דברי חברים באתר משמר המורשת הימית.
• שאול חורב, על תא"ל גדעון רז ז"ל, באתר משמר המורשת הימית
• סקר תכנון- גלשן רוח, מגישה נויה בן יקר במסגרת פרויקט "אדם וים"
• עדי לק פועלו של גדעון רז בתחום החינוך הימי
• אלינא קרמר, אדם וים תחרות ע"ש גדעון רז ז"ל, 'בין גלים' מאי 2016, עמ' 79.
• חברים שאינם - רז גדעון ז"ל באתר עמותת חיל הים
• עדי לק, גדעון רז - 2 ביולי 1939 -17 בפברואר 2015 ריכוז מאמרים וראיונות, 17 בפברואר 2017.
• גדעון רז, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• מציאת שרידי הצוללת דקר צילומים של גדעון רז בסרט נשיונל ג'יאוגרפיק, משנת 2000.

הערות שוליים

ערך מומלץ