גדעון הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון הירש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בפברואר 1960
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 19 בדצמבר 2008 (בגיל 48)
יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עינת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדעון הירש (6 בפברואר 196019 בדצמבר 2008) היה מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, ומהמעטים בתקופתו בישראל שחיו בגלוי כנשאי נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון הירש נולד ברמת גן, לשאול וחנה הירש, שהייתה היועצת המשפטית והאישה הראשונה בדרגת ניצב במשטרת ישראל[1].

הירש הוא בוגר בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, 1978, בוגר תואר ראשון בחוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, 1987 וכן בוגר בית-הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, 2004. עוד קודם לכן למד לתואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד הסמוכה לסן פרנסיסקו, שם, לאחר שנדבק בנגיף, היה פעיל בראשית שנות ה-90 בארגונים שנאבקו במחלה, עוד קודם לגילוי קוקטייל התרופות, שרק בעקבותיו הפכה האיידס ממחלה סופנית למחלה כרונית[1].

הירש שיקם את הוועד למלחמה באיידס, שהיה שרוי במשבר ניהולי קשה, מאז נכנס לתפקידו כיו"ר הנהלת העמותה, בשנת 2004 ולאחר מכן כמנכ"ל העמותה, משנת 2005 ועד מותו[2].

אמו, חנה הירש, התאבדה בפברואר 1994. אביו, שאול הירש, נטל אף הוא את חייו ביריית אקדח בינואר 2002. בריאיון למוסף הארץ במאי 2007 התייחס להתאבדות הוריו, וציין שהוא תומך בזכות להתאבדות במצבי חיים מסוימים, ואמר שאין לו אושר ועדנה ואף הדרך שבה הוא מתאר לעצמו שיסתיימו חייו[1]. שנה לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 2008, נמצא הירש בדירתו שביפו ללא רוח חיים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אסתי אהרונוביץ', אני נושא עמי, באתר הארץ, 9 במאי 2007
  2. ^ רונן טל, ‏תנו לנו לחנך אתכם מחדש, באתר גלובס, 24 בינואר 2008
  3. ^ נועה קושרק, יו"ר ועד המלחמה באיידס התאבד בדירתו, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2008