גג ירוק

גג ירוק הוא כינוי לגגות המכוסים בחלקם או כולם בצמחים או בגידולים שונים, לרוב מתוך מניעים אקולוגיים או כלכליים, כמו גם מטעמי אסתטיקה ונוחות, ולעיתים נדירות לגידול חקלאי של ממש.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגג ירוק יתרונות רבים: הגידולים על הגג משמשים כמבודדים מפני החום, סופגים לחות ומפחיתים את הטמפרטורות בתוך המבנה. לכן לגג ירוק חש תרומה למיזוג האוויר בתוך המבנה. בנוסף, כאמור, לגג הירוק חשיבות רבה בתמיכה במערכות אקולוגיות מקומיות, ומאפשר קיום סביבת גידול לבעלי-חיים ומשיכת ציפורים, פרפרים ודבורים חזרה לסביבה הבנויה.

גגות ירוקים מקובלים בתרבויות רבות, כגון בסקנדינביה שם מקובל לגדל על הגג דשא המשמש כסופח לחות ומבודד.

החיסרון הוא העלות הגבוהה בהפיכת הגג לגג ירוק, כולל חיזוק הבניין, איטום הגג ותחזוקה מתמשכת ויקרה יחסית של הגג ביחס לגגות סטנדרטיים.

מקובל לחלק את הגגות הירוקים לשני סוגים כלליים: גג אקסטנסיבי (גג פשיט), שעליו גדלה גינת גן שטחית, לרוב דשא או פרחים עונתיים. גג אינטנסיבי שעליו גדלים גידולים רב-עונתיים ואף עצים. ההבדל ביניהם הוא בעובי אדמת המצע הנדרשת (8 ס"מ לגידולים שטחיים, לעומת 15 ס"מ ומעלה בגידולים אינטנסביים יותר), וכמשתמע מכך העליות השונות.

מקובל לחשוב שגגות ירוקים ממוקמים על גגות בניינים בלבד, אך הטכנולוגיה בה משתמשים כדי למקם גגות ירוקים זהה לחצרות מגוננות מעל לחניונים כפי שנצפים בכיכר הבימה, בכיכר קצה השדרה בהתחלת שדרות רוטשילד בתל אביב ובמגדלי אקירוב.

לעיתים משמש המושג גם לציון גגות המכוסים בקולטי שמש, בעלי תועלת דומה במידה מסוימת. על גג משכן הכנסת מתוכנן גג ירוק שיכלול שילוב בין צמחייה לפאנלים סולריים.