גאורגי פליורוב
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1913 (יוליאני) רוסטוב על הדון, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1990 (בגיל 77) מוסקבה, ברה"מ |
| ענף מדעי |
פיזיקה גרעינית |
| מקום מגורים |
הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג |
| מוסדות |
המכון המאוחד למחקר גרעיני |
| תלמידי דוקטורט |
יורי אוגאנסיאן, Sergey Polikanov |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
גאורגי ניקולייביץ' פליורוב (ברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; 2 במרץ 1913 – 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין יהודי סובייטי. אבי המאמץ הגרעיני הסובייטי, אחד מהאבות המייסדים של המכון המאוחד למחקר גרעיני בדובנה, חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. על שמו נקרא היסוד פלרוביום.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר רוסטוב על הדון לאב רוסי ולאם יהודיה. בגיל 15 התייתם מאביו. בגיל 16 החל לעבוד כפועל באחד ממפעלי התעשיה ברוסטוב. בשנת 1932 עבר ללנינגרד, שם התגורר אצל דודתו ועבד במפעל קירוב. בשנת 1933 החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטה הטכנולוגית של לנינגרד. בשנת 1936 החל להתמחות בפיזיקה גרעינית. מורו היה איגור קורצ'טוב, עמו חלק את גילוי העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני. לאחר הפלישה הנצאית לברית המועצות התנדב לצבא האדום. לחם בקרבות להגנת לנינגרד. בהמשך פונה ליושקר-אולה, שם סיים קורס קצינים מזורז. שירת כקצין טכני בטייסת מטוסי סיור. באוגוסט 1942 הוחזר מחזית לעבודה מדעית. פליורוב הבחין כי מאמרים בכתבי עת מדעיים שהתייחסו לביקוע גרעיני מאת מדענים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה הפסיקו להופיע. פליורוב הסיק נכונה כי הדבר אירע בשל הפיכת התחום לסוד מדינה. סיבת הדבר יכולה להיות אחת בלבד - פיתוח נשק גרעיני. פליורוב כתב לסטלין את תובנתו והפציר בו להתרכז בבניית "פצצת אורניום" בהקדם האפשרי, כעין תמונת-מראה למכתב איינשטיין-סילארד ששיגרו אלברט איינשטיין ולאו סילארד לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר הניע את פרויקט מנהטן.
לאחר שהנ.ק.ו.ד. יירט מסמכים בריטיים שדנו בנושא הציב סטלין בראש המשימה את איגור קורצ'טוב. בפרויקט היו מעורבים גם אברם יופה, יולי חריטון, יעקב זלדוביץ' ולב ארצימוביץ'.
לאחר עבודה בפרויקט הגרעין, תחילה במסגרת הצבא האדום ולאחר מכן כחבר צוות המכון לאנרגיה אטומית ב"עיר האטום" ארזמאס-16 ובדובנה, פרש פליורוב ב-1960 וייסד בדובנה את המעבדה לחקר ריאקציות גרעיניות, כיום חלק מן המכון המאוחד למחקר גרעיני. במעבדה זו עסק פליורוב בעיקר בחקר יסודות על-כבדים וגילויים. הוא גילה והסביר את תופעת הדעיכה הרדיואקטיבית של גרעיני יסודות אלה ויצר שני יסודות חדשים, סיבורגיום (1974, במקביל לצוות של גלן תיאודור סיבורג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי) ובוהריום (1976). פליורוב כיהן בראש המעבדה עד לפרישתו ב-1989, במקביל כיהן כיו"ר הוועדה המדעית של האקדמיה הרוסית למדעים.
פרסים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיבור העמל הסוציאליסטי (1949)
- עיטור לנין (פעמיים, ב-1949 וב-1983)
- עיטור מהפכת אוקטובר (1973)
- פרס לנין (1967)
- פרס סטלין (1946, 1949)
- פרס ברית המועצות (1975)
- ביוני 2012 החליטה הוועדה הבינלאומית לכימיה לקרוא את היסוד 114 על שמו[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Making the Russian Bomb, ביוגרפיה מקוצרת בעמ' 180. מכתבו לסאלין בעמ' 193.
- ביוגרפיה באתר המעבדה על שמו בדובנה (אורכב 17.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
- גאורגי פליורוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגלי יסודות כימיים
- פיזיקאים יהודים רוסים
- פיזיקאים סובייטים
- תוכנית הגרעין של ברית המועצות
- חברי האקדמיה למדעים של ברית המועצות
- יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור מהפכת אוקטובר
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- יהודים זוכי פרס לנין
- אישים שעל שמם יסודות כימיים
- סובייטים שנולדו ב-1913
- סובייטים שנפטרו ב-1990
- רוסים שנפטרו ב-1990