גאוגרפיה של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאוגרפיה של גרמניה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°N 10°E / 51°N 10°E / 51; 10
שטח
דירוג שטח 64
שטח 357,022 קמ"ר
  אדמה 348,672 קמ"ר (97.66%)
  מים 8,350 קמ"ר (2.34%)
גובה
הנקודה הנמוכה 4 מטר מתחת לפני הים  (נוינדורף-זקסנבאנדה)
גובה ממוצע 263 מטר
הנקודה הגבוהה 2,963 מטר (צוגשפיצה)
מידע נוסף
אורך קו החוף 2,389 ק"מ
אורך הגבולות 3,714 ק"מ
מדינות גובלות דנמרק, בלגיה, הולנד, אוסטריה, לוקסמבורג, שווייץ, צרפת, פולין, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקומה של גרמניה

גרמניה היא מדינה במרכז אירופה ששטחה הוא 357,021 קילומטרים רבועיים. שטחה משתרע מהרי האלפים בדרום עד לדנמרק, הים הצפוני והים הבלטי בצפון, לרוחב היא משתרעת מהגבול עם פולין וצ'כיה במזרח ועד לגבול עם הולנד, בלגיה וצרפת במערב.

מבחינה גאוגרפית, גרמניה מחולקת לשלושה אזורים מובחנים: הדרום ההררי בשיפולי הרי האלפים, השפלה הצפונית לחופי הים הבלטי ומרכז המדינה המשובץ בגבעות והרים, נחלים ונהרות - אזור המהווה את עיקר שטח המדינה.

פני השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה הצפוני של גרמניה, שנושק לחוף הימים הבלטי והים הצפוני, הוא מישורי לחלוטין ומנוצל למטרות חקלאות. דבר זה נובע עקב היות שטח זה חלק מהמישור האירופי. סמוך לגבול עם הולנד (צפון-מערב המדינה) קיימים אזורים רבים של אדמה רוויית לחות. במקלנבורג, סמוך לים הבלטי, מצויים אגמים רבים שמקורם בקרחונים שהפשירו. כך גם ממשיכים אגמים אלו עד לשטח מדרום לברלין וגם בהם מקורם בקרחונים.[1]

חלקה הצפוני ביותר של גרמניה לצד הים הצפוני הוא בעיקרו בעל אדמה רטובה, המרובה בסכרים ובאיים רבים המפוזרים לאורך חוף הים. גרמניה מכילה גם מספר רחב של איים בים הבלטי בהם שוכנים גם הגדולים שבאיי גרמניה דוגמת ריגן. אי זה ידוע ברכסיו התלולים ובנופו הלא-מישורי המאופיין אף בחופי ים רחבים וחוליים במיוחד.[1]

מרכז גרמניה נמצאת בסביבה הררית שמקורה בהרי געש ובפעילות וולקנית לפני ההתיישבות שם. עמק הריין עובר דרך מרכז המדינה וממשיך לכיוון הולנד. בחלק המזרחי של העמק ישנם אזורים הרריים, ששיאם הוא בהרי אורה (Ore), שעל הגבול עם צ'כיה ובמרכז המדינה נמצא רכס הרי הארץ (Harz). רכס הרים נוסף הוא רכס הרי הרותאר (Rothaar) לצד רכס האייפל.[1] יש לציין כי לכיוון מזרח מצויים רכסים כגון רכס הפוגלסברג (Vogelsberg) לצד רכס הרי הרן (Rhön). נוסף אל כל אלו מתנשא רכס יער תוריגניה (Thuringian Forest) שכבר ממש לצד גבול צ'כיה מתנשא רכס הרי Ore.[1]

בדרום גרמניה, כמו במזרחה, מצויים רכסי הרים נוספים רבים. הגדול והגבוה שבהם הוא רכס הרי האלפים. הפסגה הגבוהה ביותר של הרי האלפים בשטחה של גרמניה היא הצוגשפיצה. ככלל שטחי הדרום מכוסים ביערות מרובים ובנהרות גם כן. נהר הדנובה חוצה את חבל בוואריה ופונה דרומה ביער בוואריה לכיוון הים השחור. הנהר החשוב עם זאת בתחומי גרמניה הוא חבל הריין המתחיל את מקורותיו בהרי האלפים ומשתרע על אורך כולל של כ-1,319 ק"מ. בחלק המזרחי נתון יער בוהמיה לצד הגבול הצ'כי כאשר בצד הדרום-מערבי נמצא היער השחור (שניכנס לסיפורים ואגדות רבות במהלך השנים).[1]

ברשימת אגמי גרמניה החשובים כוללים את ואגם מוריץ ואגם כימזה (Chiemsee), אך הגדול שבהם הוא ימת קונסטנץ.[1]

שימוש בשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך 357,021 הקילומטרים הרבועים, 4,750 קמ"ר (1.33%) הם אדמת השקיה ו-7,798 קמ"ר (2.18%) מכוסים במים. הימה הגדולה ביותר היא ימת קונסטנץ ששטחה הוא 536 קמ"ר (62% מחופי הימה שייכים לגרמניה). 33% משטחה של גרמניה היא אדמה הניתנת לעיבוד, 31% מהאדמה מכוסה ביערות ו-15% מן הקרקע מתאימה למרעה צאן ובקר.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופוגרפיה של גרמניה

האקלים בגרמניה הוא ממוזג ברובו. מזג האוויר נוטה להיות קר, מעונן ועם לחות גבוהה.

חלקה הצפון-מערבי של גרמניה ולאורך החוף נוטה להיות בעיקר בעל קיץ חם באופי יחסי וחורף מתון יחסית לאזור (בעיקר ‏ 1.5 ומעלה). עם זאת באזורים ההולכים ומתרחקים מהים חל שינוי קיצוני יותר בין החורף ובין הקיץ. שתי העונות-כל אחת בתורה קיצונית יותר ולכן מתבטאות גם בחורפים קרים בחורף ובתקופות חמות בקיץ. עקב כך דרום המדינה הוא האזור הקיצוני יותר בין חורף וקיץ. אם בצפון המדינה עומד הממוצע החורפי בינואר על C°‏ 1.5, בדרום הוא עומד על C°‏ 2− בניגוד. צפון המדינה בקיץ עומד על בין C°‏ 16 ל-C°‏ 18 ביולי בממוצע בעוד שדרומה על C°‏ 20 או אף מעט יותר.[2] ערים בצפון מערב המדינה דוגמת המבורג נחשבות לבעלות מזג האוויר הקר-פחות לעומת שאר המדינה. כך למשל בשיא החורף יהיו המעלות בממוצע בין C°‏ 1− ל-C°‏ 4 (ינואר) ובסוף השנה, בעונת הקיץ (חודש יולי) יעמדו המעלות על בין C°‏ 13 ל-C°‏ 22). מנגד ערים כמו מינכן, השוכנות בדרומה של המדינה יחוו חורף בשיאו בחודש ינואר בין C°‏ 3 ל-C°‏ 3− וקיץ בחודש יולי בין C°‏ 13 ל-C°‏ 24.[3]

עם זאת, זהו אקלים כללי בלבד המתייחס בעיקר למישורים (ומכך לרוב רובה של המדינה). ברכסי ההרים בדרום ובמרכז המדינה מתואר פעמים רבות האקלים כאקלים אלפיני.[2] כך למשל באזור גרמיש-פרטנקירכן האקלים קר הרבה יותר כשהוא מגיע בחודש ינואר בין C°‏ 6− לבין C°‏ 2. בחודש יולי עם זאת הטמפרטורות ישתרעו בין
C°‏ 20 ל-C°‏ 21.[3]

ככלל האקלים בגרמניה נוהג להיות לא יציב פעמים מרובות עקב השפעות של רוח צפונית (בעיקר מאזור רוסיה והקוטב הצפוני) כנגד השפעות המגיעות מהאוקיינוס האטלנטי.

במזרח המדינה האקלים יבשתי הרבה יותר ואופייני לזה הקיים במזרח אירופה: החורפים עשויים להיות קרים מאוד ולהימשך זמן רב, ואילו הקיצים עשויים להיות חמים מאוד. לעיתים קרובות האקלים היבשתי מביא עמו גם תקופות יובש ממושכות.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרמניה 2,389 קילומטרים של רצועת חוף, ו-3,621 קילומטרים של גבולות יבשתיים עם מדינות אחרות:
אוסטריהאוסטריה אוסטריה - 781 ק"מ
צ'כיהצ'כיה צ'כיה - 636 ק"מ
הולנדהולנד הולנד - 557 ק"מ
פוליןפולין פולין - 465 ק"מ
צרפתצרפת צרפת - 451 ק"מ
שווייץשווייץ שווייץ - 334 ק"מ
בלגיהבלגיה בלגיה - 167 ק"מ
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג - 138 ק"מ
דנמרקדנמרק דנמרק - 68 ק"מ

נהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה עוברים כ-240 נהרות (כולל נהרות שהם פלגים), הגדולים והמרכזיים שבהם (בסוגריים-אורך הנהר הכולל):

  • ריין - 865 ק"מ בגרמניה (1,320 ק"מ)
  • אלבה - 727 ק"מ בגרמניה (1,091 ק"מ)
  • דנובה - 687 ק"מ בגרמניה (2,850 ק"מ)

אליהם נכנסים חשובים נוספים כגון: נהר האמס (Ems), האוול (Havel), לאהן (Lahn), שפרה, וזר.[1]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית גרמניה עומדת על כ-82.6 מיליון תושבים כאשר מתוכם כ-44.2 מיליון תושבים נמצאים בשוק העבודה. אוכלוסיית גרמניה נמצאת בעלייה בשנים האחרונות (משנת 2011) כאשר מדד האוכלוסין שלה עלה בכ-2,400,000 איש בחמש שנים בלבד (עד שנת 2016).[4][5][6]

ריכוזי אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הערים הגדולות במדינה מעל למיליון תושבים (מספר התושבים בתחומי העיר בלבד בשנת 2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ברלין- 3.563 מיליון תושבים[7]
  2. המבורג-1.831 מיליון תושבים[7]
  3. מינכן- 1.438 מיליון תושבים[7]
  4. קלן-1.037 מיליון תושבים[7]

רשימת המטרופולינים הגדולים במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד-עשר המטרופולינים של גרמניה
  1. ברלין-ברנדנבורג
  2. ברמן-אולדנבורג
  3. ריין-מיין
  4. המבורג
  5. הנובר-בראונשווייג-גטינגן
  6. מינכן
  7. נירנברג
  8. ריין-נקר
  9. ריין-רוהר
  10. משולש סקסוניה
  11. שטוטגרט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה של גרמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Geography of Germany, Landforms - World Atlas, www.worldatlas.com (באנגלית)
  2. ^ 1 2 weatheronline.co.uk, Climate of the World: Germany | weatheronline.co.uk, www.weatheronline.co.uk (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Climate in Germany: temperature, precipitation, when to go, what to pack, www.climatestotravel.com (באנגלית)
  4. ^ Homepage - Federal Statistical Office (Destatis), www.destatis.de (באנגלית)
  5. ^ Population, total | Data, data.worldbank.org (באנגלית)
  6. ^ Germany Population | 1960-2017 | Data | Chart | Calendar | Forecast | News, tradingeconomics.com
  7. ^ 1 2 3 4 Germany Demographics Profile 2017, www.indexmundi.com