ג'ני ארפנבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ני ארפנבק
Jenny Erpenbeck
לידה 12 במרץ 1967 (בת 57)
ברלין המזרחית, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה הנס אייזלר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ספר המילים, Go, Went, Gone עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ולטר האזנקלבר (2016)
  • פרס לספרות אירופאית (2015)
  • פרס שוברט לספרות (2013)
  • Usedom Literature Prize (2019)
  • פרס הספרות של היימיטו פון דודרר (2008)
  • פרופסור לפואטיקה באוניברסיטת במברג (2013)
  • פרס הנס פאלאדה (2014)
  • פרס יוזף ברייטבך (2013)
  • צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • הפרס הבינלאומי ע״ש שטפן היים
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ני ארפנבקגרמנית: Jenny Erpenbeck; נולדה ב־12 במרץ 1967) היא סופרת ובמאית תיאטרון ואופרה גרמנייה.[1][2] כלת פרס בוקר הבין-לאומי (2024)[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארפנבק נולדה בשנת 1967 בברלין המזרחית.[1] אביה הוא הפיזיקאי, הפילוסוף והסופר ג'ון ארפנבק ואמה היא המתרגמת דוריס קיליאס.[2] בברלין למדה בבית ספר תיכון מתקדם, שם סיימה את לימודיה בשנת 1985.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר לימודיה סיימה חניכה של שנתיים ככורכת ולאחר מכן עבדה כאחראית תלבושות ואביזרים.

בשנים 1988 עד 1990 למדה ארפנבק תיאטרון באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. בשנת 1990 עברה ללמוד בימוי והפקת תיאטרון ומוזיקה בבית הספר הגבוה למוזיקה הנס אייזלר.

לאחר שסיימה בהצלחה את לימודיה בשנת 1994, הפיקה את האופרה טירתו של כחול הזקן של בלה בארטוק בכנסיית הקהילה שלה ובבית האמנות תכלס. ארפנבק עבדה זמן מה בהתחלה כעוזרת במאית בבית האופרה בגראץ. בשנת 1997 עשתה הפקות משלה על האופרות של ארנולד שנברג, על האופרה טירתו של הזקן, בנוסף להקרנת הבכורה שלה "לחתולים יש שבעה חיים".

כבמאית עצמאית, היא ביימה בשנת 1998 בתי אופרה שונים בגרמניה ובאוסטריה.

קריירת כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים החלה ארפנבק בקריירת כתיבה בנוסף לבימוי שלה. היא מחברת פרוזה ומחזות נרטיביים.

בשנת 2007 החלה לכתוב ארפנבק טור דו שבועי ב"פרנקפורטר אלגמיין צייטונג", במקום ניקול קראוס.

ארפנבק כתבה כ-10 ספרים ושני מחזות, ועבודותיה של ארפנבק תורגמו לכ-20 שפות.

מבחר פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2015 זכה התרגום לאנגלית של הרומן שלה Aller Tage Abend (סוף הימים) בפרס ספרות החוץ העצמאית.
  • 2024, פרס בוקר הבינלאומי יחד עם המתרגם לאנגלית, מישל הופמן[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארפנבק מתגוררת בברלין יחד עם בעלה, המנצח וולפגנג בוזיץ' ועם בנם היחיד.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הכיוון מזרח, באתר ynet, 20 בפברואר 2010
  2. ^ 1 2 3 Vom Ausgeliefertsein, Freiburger Nachrichten, ‏2016-04-18 (בגרמנית (שוויץ))
  3. ^ 1 2 ynet (2024-05-21). "פרס בוקר הבינלאומי לשנת 2024 הוענק לסופרת הגרמנייה ג'ני ארפנבק". Ynet. נבדק ב-2024-05-21.