ברקן סורי

ברקן סורי
	ברקן סורי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	ברקן
מין:	ברקן סורי
שם מדעי
	Notobasis syriaca; ‏קסיני

בַּרְקָן סוּרִי (שם מדעי: Notobasis syriaca) הוא מין יחיד בסוג ברקן ממשפחת המורכבים.

הברקן הוא צמח קוצני הדומה מאוד לגדילן מצוי, אבל שני המינים משתייכים לסוגים שונים. עלי המעטפת של הברקן מבריקים וקוצניים ומזכירים את הברק, ומכאן שמו.

זהו הצמח הקוצני הנפוץ ביותר בישראל. הוא נובט בתחילת החורף ומגדל שושנת עלים רחבה השרועה על גבי הקרקע. עמוד התפרחת מתחיל להתרומם בחודש מרץ והפריחה מגיעה לשיאה במחצית השנייה של חודש אפריל. גובה הצמח הוא 100–160 ס"מ והוא נפוץ בעיקר במקומות עזובים ומרכזי אשפה.

הברקן במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה'ברקנים' נזכרו פעמיים במקרא (בצורת הרבים) כצמח קוצני שבו ייסר גדעון את אנשי סוכות על שסירבו לתת לצבאו לחם בעת המרדף אחרי מלכי מדין: ”וְדַשְׁתִּי אֶת-בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים... וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים” (שופטים ח טז).

לפי מסורות והצעות זיהוי קדומות, מדובר בעשב רע, נמוך, שהוא קוצני או שפרותיו קוצניים. החוקרים הציעו מגוון רב של צמחים קוצניים, ביניהם הצמח הקרוי בימינו ברקן סורי. אך רוב הזיהויים הללו חסרי יסוד, ונראה שמדובר בשם כללי לקוצים. גם בתלמוד נזכרו ה"ברקנים" כשם נרדף ל"קוצים"^[1].