ברכת הלבנה

ברכת הלבנה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם. פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ. וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ. מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:
נוסח הברכה העיקרי

ברכת הלבנה
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת סנהדרין, דף מ"ב, עמוד א'
תלמוד ירושלמי	מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
משנה תורה	ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ט"ז
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן תכ"ו
מקורות נוספים	מסכת סופרים, פרק כ', הלכות א' וב'

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל

סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים

סדר ברכת הלבנה בבית הכנסת במושב נבטים

ברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וקטעי תפילות שונים.

זמן אמירת ברכת הלבנה

תחילת הזמן

ליברציה של הירח

בראשונים ישנם שלוש דעות מאיזה יום בחודש ניתן לברך את ברכת הלבנה:

• לדעת הרמב"ם, המאירי, הסמ"ג ורבי חיים ויטאל, ניתן ורצוי לברך על הלבנה מיד בתחילת החודש ברגע שרואים אותה לראשונה.
• האשכנזים הלא-חסידים, וקהילות מרוקו וגאורגיה, נוהגים כדעת הפוסקים שניתן לברך רק לאחר שלושה ימים מהמולד של החודש.
• על פי הקבלה ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד,כך פוסק השולחן ערוך, וכן נוהגים, על פי רוב, החסידים וחלק מהספרדים.

המולד האחרון היה ביום ראשון, שעות - 16, חלקים - 240; 10 במרץ 2024 בשעה 9:52:23.

במקומות רבים נהגו לכתחילה לברך את הלבנה דווקא במוצאי שבת, כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים", אך זאת רק אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש, וכן רק בזמנים ובמקומות שאין עננים.

בחודש תשרי נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור, כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור כדי להרבות בזכויות. בחודש אב נוהגים שלא לומר אותה עד לאחר תשעה באב, משום שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת הברכה.

סוף הזמן

בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א, עמוד ב' הובאו שתי דעות עד מתי מברכים: לדעה אחת עד הרבע הראשון של החודש ולדעה השנייה עד שהירח מלא. להלכה נפסק כדעה השנייה אבל נחלקו הפוסקים איך לחשב את הזמן: לדעת הרמ"א סופרים 14 ימים 18 שעות ו-22 דקות מרגע המולד ולדעת השולחן ערוך סופרים 15 יממות (360 שעות) מרגע המולד.

משמעות הברכה

לפי נוסח הברכה בתלמוד, ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות על תופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא אחת מברכות הראייה שיש לברך על תופעות טבע.

בתלמוד מופיעה שהתחדשותה של הלבנה מסמלת את העם היהודי; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופות שפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שנבראה שווה לשמש בעוצמת אורה, אך הפכה לאחר מכן למשנית בחשיבותה לשמש, ועתידה לחזור למעמדה הראשון.

יש שכתבו שטעם ברכה זו, כשאר ברכות הראיה, הוא להראות כי האל הוא מקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע שהייתה מגמה שרווחה בעולם האלילי.

תפילות הנוספות לברכה

בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק; אך כבר מזמן מוקדם מאוד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה. כך למשל, במסכת סופרים, פרק יט, הלכה י' נכתב:

"וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וּבְכֵלִים נָאִים, וְתוֹלֶה עֵינָיו כְּנֶגְדָּהּ וּמְיַשֵּׁר רַגְלָיו וּמְבָרֵךְ: "אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים... בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים". וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "סִימָן טוֹב, סִימָן טוֹב תִּהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ קוֹנֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ." וְרוֹקֵד ג' רְקִידוֹת כְּנֶגְדָּהּ וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי נוֹגֵעַ בָּךְ, כָּךְ אִם יִרְקְדוּ אַחֵרִים כְּנֶגְדִּי לְהַזִּיקֵנִי - לֹא יִגְּעוּ בִי. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" וּלְמַפְרֵעַ: "אָמֵן אָמֵן, סֶלָה, הַלְלוּיָהּ." וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ג' פְּעָמִים: "שָׁלוֹם", וְיֵלֵךְ לְבֵיתוֹ בְּלֵב טוֹב."

על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא טקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים ואמירת דוד מלך ישראל חי וקיים. ברוב הקהילות נהוג להוסיף גם פסוק מהמקרא ”תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן” בצורה רגילה ובצורה פלינדרומית ”כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול”, אופן האמירה של הפסוק בצורה זו ייחודי לברכת הלבנה מכל שאר התפילות ביהדות. נוהגים גם להוסיף את מאמרו של רבי ישמעאל שאמירת הברכה היא כמו הקבלת פני השכינה ואת מאמרו של אביי שעקב כך יש לומר את הברכה בעמידה. לפי מנהג בני עדות המזרח לאחר אמירת קטע זה מהגמרא אומרים קדיש דרבנן.

במנהג אשכנז המזרחי, מוסיפים גם תפילת עלינו לשבח וקדיש יתום (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. מנהג חסידי סלונים לאמרה כחלק מתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום. במנהג אשכנז המערבי, לא אומרים לא עלינו ולא קדיש.

מנהגי אמירת הברכה

שירה וריקוד לאחר הברכה

נהוג לרקוד בסיום ברכת הלבנה, ומנהג זה הוזכר גם בדברי הרמ"א. ובהרבה קהילות נהוג לרקוד בשירת 'טובים מאורות' שמלותיה לקוחות מהפיוט אל אדון על כל המעשים. מנהג בקרב קהילות גאורגיה, בסיום הקדיש לומר קטע הפותח במילים:" כדנא תאמרון להום...", ולאחר מכן לחזור לבית הכנסת לעמוד לפני ההיכל ולזמר " אל אדון על כל המעשים...".

ואיני יכול לנגוע בך

הפניות אל הלבנה ("ברוך יוצרך...", "כשם שאני רוקד כנגדך...") שבנוסח ברכת הלבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינן מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא בנוסח הרמב"ם בספר משנה תורה (הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים. הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שנראית קצת כמו עבודה זרה.

סדר קידוש לבנה על קיר בית כנסת בשכונת כנסת ישראל בירושלים

בעקבות משימות אפולו התעורר קושי דתי-הגותי באמירת המשפט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו אויבי לנגוע בי לרעה", הנהוג להאמר מדי חודש בברכת הלבנה, תוך דילוג וקפיצה סמלית של המתפללים לעבר הירח כדי להביע את חוסר היכולת לגעת בה. יש שפטרו את הקושי ופירשו שכוונת המשפט היא שאין ביכולת האדם להגיע אל הירח באמצעות ה"ריקוד" והקפיצה כנגדו, אך לא שאין באפשרות האדם כלל להגיע אל הירח. רבנים אחדים הוסיפו וציינו שמדובר בלשון ציורית-פיוטית שבאה לעורר ולרגש את המתפלל על ידי הבעת הרעיון של מורכבותו וגודלו של היקום, שאין בכוח האדם עצמו להגיע אליו ללא המערכות המורכבות שבתחנות החלל. אולם הרב שלמה גורן לא הסתפק בזה, ושינה את נוסח הברכה בסידורי צה"ל ל"ואיני נוגע בך", כפי שנאמר בנוסח המקורי במסכת סופרים.

את ברכת הלבנה יש לומר בעמידה, רבי משה פיינשטיין סבור כי לדעת הרמב"ם רק המברך על החודש "בזמנו" (כלומר מיד בתחילת החודש) צריך לברך מעומד.

לכתחילה יש לומר את ברכת הלבנה במנין או לפחות שלושה, אך בדיעבד ניתן לברכה גם ביחידות.

בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).

”	אחרי תפילת המעריב הוציא אותו בעל הבית החוצה לחדש את הלבנה. „הא כיצד? הלא השעה שעת סכנה, ובעיר - פוגרום!”, „אבל ראה נא, מה יפה היא הלבנה! הפוגרום ימשך גם מחר, והלבנה אפשר שמחר לא תֵראה!” הם יצאו שניהם החוצה, סערת הפוגרום התחוללה מסביב, והם חדשו את הלבנה.	“
– ש. אנ-סקי, חורבן היהודים בפולין גליציה ובוקובינה

ברכת הלבנה בתרבות

הספר "תיאום כוונות" של הרב חיים סבתו מתחיל, מסתיים, ומלווה כמוטיב חוזר בברכת הלבנה שהמחבר התפלל יחד עם חברו, דב אינדיג, בבית הכנסת של חסידות אמשינוב במוצאי יום כיפור ה'תשל"ד. השניים אמרו את ברכת הלבנה בבית הכנסת בדרכם אל גיוס המילואים בשל המלחמה אשר פרצה באותו היום, וביציאתם קיבלו ברכה מהאדמו"ר ירחמיאל יהודה מאיר קאליש הלקוחה מפסוק בולט במרכז ברכת הלבנה: ”תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד” (ספר שמות, ט"ו פסוק ט"ז), ואז הוסיף: "עליהם ולא עליכם! עליהם ולא עליכם!".

ראו גם

• ברכת החמה
• ברכות הראייה

קישורים חיצוניים

• הלכות ראש חודש וקידוש לבנה, בקיצור שולחן ערוך
• הרב מנחם כשר, ברכת הלבנה - טעמה יסודה ושורשה, בתוך "האדם על הירח", באתר היברובוקס
• מאמר על ברכת הלבנה - מקורותיה זמניה ומנהגיה
• הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - קידוש לבנה, אתר "ערוץ מאיר"
• קידוש לבנה: מצווה של פעם בחודש, אתר בית חב"ד
• דוד חיים רוט, "זמן ברכת הלבנה ואם נחשבת כמצות עשה שהזמן גרמא", בית יצחק מג (תשע"א), עמ' 475–480.
• ברכת הלבנה מבואר באתר פרשת יהדות.
• ברכת הלבנה וקידוש הלבנה - נוסחים עדות המזרח ואשכנז (באתר אשובה)
• כתב יד, סדר ברכת הלבנה, מאה 18, אמשטרדם, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• מידע על ברכת הלבנה בקטלוג הספרייה הלאומית
• הערך "ברכת הלבנה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מאמרים בנושא ברכת הלבנה, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.