ברכת הגומל
| מקרא | ספר תהילים, פרק ק"ז |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ח' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן רי"ט |
  | |
ברכת הגומל
|
|---|
|
המברך אומר:
|
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
פירוש הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.[3]
מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבסיס להלכה זאת הוא המזמור בספר תהילים, פרק ק"ז אשר מפרט את ארבעת המקרים שבהם מברכים, ואת הגאולה המתאימה שמביא ה' בעקבות הקריאה לעזרה של האדם הנמצא בַּמְּצוּקָה. אחרי תיאור המקרה של יורדי הים הנקלעים לסערה, המזמור גם מוסיף שהם יודו לה' "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ."[4], פסוק שהיה בסיס לקביעת הקהל שבפניו יש לברך את הברכה.
הרא"ש מביא שברכת הגומל היא במקום קורבן תודה[5], והרבה למדו ודקדקו בדבריו ובהשלכותיהם למעשה.
מתי מברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל:
ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא
שולחן ערוך נתן סימן לארבעת מקרי המצוקה הללו - "וכל החיים יודוך" - חבוש יסורין ים מדבר. בשולחן ערוך מובאת גם מחלוקת האם מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, גם מי שהיה בסכנה וניצל ממנה או שאירע לו נס צריך לברך את ברכת הגומל, או רק ארבעה אלו מברכים ואין להוסיף על תקנת חכמים. למעשה פסק השולחן ערוך שבמקרים אלו יברך הגומל מבלי להזכיר שם ומלכות בברכה[6], וכך הורו פוסקי ספרד. אולם לדעת פוסקי אשכנז הלכה כדעה הסוברת שעל כל הצלה מסכנה יש לברך בשם ומלכות[7]. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר לידה.
הגדרת הולכי מדבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד המחלוקת שהביא השולחן ערוך[8] לעניין תוספת מקרים בהם מברכים ברכת הגומל מביא השו"ע[9] מחלוקת לעניין הגדרת הולכי מדבריות, ושם מובא מחלוקת לשיטת חכמי אשכנז, הולכי מדבריות דווקא מפני סכנת חיות, אבל ההולך מעיר לעיר אינו חייב לברך, ולדעת חכמי ספרד 'כל הדרכים בחזקת סכנה' ולכך ברכת הגומל בעניין הולכי דרכים שווה לעניין תפלת הדרך[9], ובכל מקום שבו מתחייב הנוסע בתפלת הדרך יתחייב בברכת הגומל לעניין תפלת הדרך נחלקו האחרונים בסיבת החיוב,
טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגבי טיסה יש מפוסקי זמנינו שהורו לברך הגומל מפני שזה בכלל יורדי ים או מפני שזאת שעת סכנה, ויש שלא נהגו לברך[10] מפני שטיסה היום לא נחשב שעת סכנה וזה לא בכלל יורדי הים.
נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש סוברים שנשים אינן נוהגות לברך את ברכת הגומל. היו שנתנו טעם למנהג זה בכך שאין מנהג נשים להימצא בפני מניין גברים על מנת לברך ("כל כבודה בת מלך פנימה"). אחרים סוברים שנשים חייבות לברך את הברכה כמו גברים שכן גם הן צריכות להודות[11].
היו שכתבו שאין לנשים לברך אלא בפני עשרה גברים. במשנה ברורה כתוב "ויש שכתבו שמכל מקום נכון הוא שתברך בפני עשרה על כל פנים בפני נשים ואיש אחד". הרב יהודה הרצל הנקין כתב שאישה יכולה גם לברך לפני נשים בלבד[12].
זמן הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכתחילה יש לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים מזמן החיוב. אפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן קריאת התורה ובפני ספר תורה, אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה במניין. בדיעבד אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה תמיד[13]. דעת הבן איש חי[14]. שמעיקר הדין לא לברך ברכת הגומל בלילה, משום שהברכה היא כנגד קרבן תמיד ואינו קרב בלילה, ויש חולקים[15] וסוברים, שברכת הגומל אינה דומה ממש לקרבן תודה, תדע שהרי מברכים בשבת ויום טוב על אף שלא מקריבים בהם קרבן תודה.
כיום נוהגים לברך ברכת הגומל לאחר עלייה לתורה.
בפני מי מברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין של עשרה גברים, כאשר לפחות שניים מהם הם חכמי-תורה שעוסקים בהלכות (על-פי קיצור שולחן ערוך), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"[16]. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "ברכת הגומל", באתר ויקיסוגיה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות ברכת הגומל וביאור עומק הברכה באתר פניני הלכה.
- ברכת הגומל בקיצור שולחן ערוך
- אסופת מאמרים בנושא ברכת הגומל, באתר ספריית אסיף
- ברכת הגומל באתר ישיבה.
- פרופ' משה הלוי ספירו, ברכת הגומל לאחר החלמה ממחלת נפש מאמר שפורסם באסיא בהוצאת מכון שלזינגר
- הרב יהודה הרצל הנקין, ברכת הגומל על בן או בת שנתרפאו מאמר שפורסם באסיא בהוצאת מכון שלזינגר
- מידע על ברכת הגומל בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בנוסח הרמב"ם ובסידור בעל התניא: שֶׁגְּמָלַנִי טוֹב. ובהתאם לזה עונים גם השומעים: מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב.
- ^ נוסח עדות המזרח - הָאֵל שֶׁגְּמָלְךָ.
- ^ א - הקדמה כללית, ברכת הגומל, באתר פניני הלכה
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ז, פסוק ל"ב
- ^ פסקי הרא"ש על ברכות ט׳:ג׳, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ט'
- ^ ט"ז או"ח רי"ט, ז', משנה ברורה, סימן רי"ט, סעיף קטן ל"ב, ועוד.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ט'
- ^ 1 2 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, סעיף ז'
- ^ הרב יהונתן דייוויד ראש ישיבת פחד יצחק, והרב משה מרדכי פרבשטיין ראש ישיבת חברון.
- ^ הרב חנוך גולדברג, חובת נשים לברך ברכת הגומל, שנה בשנה תש"ן
- ^ הרב יהודה הרצל הנקין, ברכת הגומל של אשה בפני נשים אחרות, הדרום, אלול תשנ"ט, עמודים 48–51, באתר היברובוקס
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, ובמשנה ברורה שם.
- ^ בן איש חי, שנה ראשונה פרשת עקב סעיף ג'
- ^ הרב עובדיה יוסף הליכות עולם על הבן איש חי שם
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ז, פסוק ל"ב
בקרת זהויות  |
|
|---|