ברכת בורא פרי הגפן

בורא פרי הגפן
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

על היין אומר בורא פרי הגפן

ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין. הברכה שיש לברך לאחר שתיית היין בשיעור רביעית היא ברכה אחת מעין שלוש.

המקור במשנה

המקור לברכה זו הוא מהמשנה במסכת ברכות:

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

— משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'

מעלת היין

אף שעל פירות האילן תיקנו לברך ברכת בורא פרי העץ שונה הוא היין שאף שיוצא מהגפן תקנו עליו ברכה מיוחדת. בתלמוד הועלו טעמים שונים לשינוי זה:

1. מעלת היין ש"השתנה מברייתו" - דעה זו הופרכה מברכת השמן שאף על פי ש"השתנה מברייתו" לא תקנו לו ברכה מיוחדת.
2. מעלת היין "זן את הגוף" - דעה זו הופרכה ממשנה שמבואר בה שכל המאכלים הם "זנים את הגוף" חוץ ממים ומלח.
3. מעלת היין שנותן תחושת שובע - אפשרות זו נפסקה להלכה.

בתלמוד מוסבר, שהיין נתן תחושת שובע רק כאשר שותים ממנו מעט, אולם כאשר שותים ממנו הרבה הוא רק מגדיל את התיאבון, מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד" הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.

פוטר שאר משקים

לדעת רב חייא ברכת הגפן על היין פוטרת את שאר כל המשקין שברכתן שהכול נהיה בדברו, אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת, וכך סבורים רוב הפוסקים. אך יש שלא פסקו את דינו להלכה.

באחרונים נחלקו לעניין ברכת 'הגפן' על מיץ ענבים, יש שכתבו שמאחר שאינו חשוב כל כך כיין, אינו פוטר שאר משקים, ויש שכתבו שאין חילוק בדבר.

קביעת סעודה

הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ללחם). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. רב נחמן בר יצחק רצה לומר כך, אך רבא קבע כי לכאורה בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא אם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת.

נוסח הברכה

יש שכתבו להגות את המילה פרי, כשהאות פ' רפויה בלא דגש, אף שעל פי כללי הניקוד בג"ד כפ"ת מקבל דגש כאשר הוא בראש מילה, אך כאן שהמילה 'פרי' באה לאחר אותיות אהו"י היא אינה מקבלת דגש. לדעת החולקים יש לבטא את האות פ' עם דגש כיוון שיש הפסקה במילה בורא, ובמקרה זה לא נאמר הכלל. עוד יש לציין כי בלשון חז"ל נהוג להדגיש את אותיות בג"ד כפ"ת גם לאחר אותיות אהו"י, כך נמצא למשל בכ"י קאופמן ועוד, וכך מסורת ההגיה בכל העדות (מכה בּפּטיש וכדומה).

נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים, התימנים וחלק מיוצאי תוניס וגאורגיה הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג רוב הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול. האמירה בקמץ היא מאחר שהמילה "הגפן" הוא בסוף הברכה, ועל כן, על פי כללי דקדוק לשון המקרא והניקוד הטברני, היא צורת הפסק, המחליפה את הסגול בקמץ. טעם החולקים הוא שכללי צורת ההפסק תקפים רק בלשון המקרא ואין להחיל את כללי הדקדוק הטברני של לשון המקרא על נוסח התפילה והברכות. עוד טעם כתב בשו"ת רב פעלים, שברכה זו נתקנה על פי הפסוק בדברים (ח,ח), ובפס' זה המילה גפן כתובה בצורה הזו: "וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן...".

ברכת יין עסיס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ברכת יין עסיס היא נוסח מורחב של ברכת בורא פרי הגפן שנהג בתקופת הגאונים בהזדמנויות חגיגיות ונמצא בגניזה הקהירית. הגאונים נחלקו האם נוסח זה מותר בשימוש.

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד, הלכות ברכת בורא פרי הגפן בספרו פניני הלכה
• צורת הניקוד במילת הגפן(הקישור אינו פעיל), באתר האקדמיה ללשון העברית