ברכת אירוסין
ברכת אירוסין
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
|
בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין"[1], שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).
בזמן המשנה והתלמוד מעשה הקידושין היה בנפרד ממעשה הנישואין - החופה, וביניהם הייתה שהות גדולה של כשנה. בתקופה זו אסור לזוג לקיים יחסי אישות קודם שברכו "ברכת חתנים" ("שבע ברכות"), כפי מאמר חז"ל: ”כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנידה”[2].
מאז שנוהגים לקיים את הקידושין תחת החופה, מברכים ברכה זאת בחלקה הראשון של החופה.
זמן הברכה טעמה ומקורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר נשים, הלכות אישות, פרק ג', הלכות כ"ג–כ"ד |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ל"ד |
  | |
כאמור, בתקופת המשנה והתלמוד נהוג לערוך טקס אירוסין בו החתן מקדש את הכלה, בנפרד מטקס הנישואין, שבו היו החתן והכלה מתייחדין. על פי ההלכה נאסר על החתן להתייחד עם הכלה כל זמן שלא נעשה טקס הנישואין הכולל את ברכות הנישואין. אולם, ביהודה נהגו זוגות מאורסים להתייחד בין האירוסין לנישואין, ולכן תיקנו שיברכו כבר בשעת האירוסין את ברכות הנישואין (=ברכות אלו נקראות בתלמוד 'ברכות חתנים')[3], על מנת שלא יבוא עליה קודם ברכות הנישואין.
אך בגליל, ומאוחר יותר בכל מקום, לא היו מתייחדים עד לשעת החופה (בה היו מתייחדים), ורק אז היו מברכים את ברכת הנישואין. בשעת האירוסין, ברכו את ברכת האירוסין, העוסקת באיסור של הכלה על החתן אחרי הקידושין ולפני החופה, כלומר בתקופת האירוסין. ההיתר אחרי הברכה, מורכב משני השלבים גם יחד, הקידושין והחופה, שכן לפי ההלכה לא ניתן להינשא בלא קידושין.
בימי הביניים החל להתפשט המנהג לאחד את הקידושין והנישואין ולקיימם באירוע אחד, וכך מקובל היום.
נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסח הברכה מובא בתלמוד בבלי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין).
בתלמוד שם מובאות שתי דעות על סיום הברכה, דעה אחת כוללת את החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל", ודעה אחרת שמסיימים את הברכה ללא חתימה. בהלכה, הברכה מובאת עם החתימה, והנוסח המקובל היום מוסיף "עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין", למעט יהודי תימן שחותמים "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל"[4].
נוסחאות הברכה ופירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"וצונו על העריות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם הבדלי גרסאות בנוסח התלמוד בחלק הזה: יש שגורסים "וצונו על העריות", וכך נוהגים קהילות אשכנז ועדות המזרח. ויש שגרסתם היא "והבדילנו מן העריות", וכך גרס הרמב"ם[5] ובעקבותיו יוצאי תימן.
"ואסר לנו את הארוסות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדברי חכמים (מדרבנן), אסור לחתן לקיים יחסי אישות עם הכלה בלא "ברכת חתנים". המילה "אסר" נסובה על "ה' אלוהינו" שבתחילת הברכה, אף על פי שהוא לא אסר בתורה את הארוסות, כשם שמברכים על הדלקת נרות חנוכה: "וציוונו להדליק", שכן ציווה לציית לדברי החכמים[6], כך ניתן לומר "ואסר לנו את הארוסות"[7].
"חופה וקידושין"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלשון "והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין" בעייתית, שכן היא מקדימה את החופה לקידושין, בעוד שמבחינה כרונולוגית הקידושין קודמים, ולא ניתן לקיים חופה לשם נישואין לפני הקידושין.
מספר דרכים הוצעו לפתרון שאלה זו:
- הכוונה על ידי חופה, וקידושין שקדמו לחופה. (רב האי גאון)
- יש לגרוס "על ידי קידושין וחופה". (שאילתות דרב אחאי, ט"ז)
- הגרסה המקורית הייתה "על ידי חופה בקידושין", כלומר על ידי חופה שאחר קידושין, אלא שהדייקנים הגו את האות ב' רפה (ללא דגש) מפני שהיא סמוכה להברה פתוחה[8] וטעו הסופרים וכתבו "וקידושין" באות ו'[9]. כן גם הנוסח בשולחן ערוך[10], וכך מנהג הספרדים.
- אפשר להיכנס לחופה לפני הקידושין כשם שנהוג היום. (ספר המרדכי, כתובות, קל"ב)
"לנו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההדגשה "הנשואות לנו" אינה במקור, והיא מובאת כתוספת שהוסיף רבינו תם[11].
מיהו המברך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם כותב שהחתן המקדש מברך את הברכה, ואם שלח שליח לקדש, השליח מברך[12]. המנהג האשכנזי היה שאדם אחר מברך ולא המקדש עצמו (כדי לא לבייש את החתן אם לא יודע לקרוא)[13]. היום נהוג ש"מסדר הקידושין" מברך את הברכה. יש הנוהגים להזמין קרוב משפחה לברך את הברכה.
מניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת מחלוקת בין הראשונים האם צריך מניין של עשרה כדי לברך ברכת אירוסין. השולחן ערוך מכריע שלכתחילה צריך עשרה.
ברכה על היין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד אין מקור לכך שיש לברך ברכה זו על כוס יין, אך "נהגו העם להסדיר ברכה זו על כוס של יין או של שכר" (רמב"ם). אך מכיוון שאינו אלא מנהג, אין היין מעכב, ואם אין יין מברכים ללא יין. כשמברכים על יין, מברכים קודם על היין: "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן את ברכת האירוסין.
זמן וגדר הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת הרמב"ם[12] ברכת האירוסין היא ברכת המצוות, ולפיכך לדעתו יש לברך את הברכה קודם הקידושין, כדין כל ברכת המצוות שצריך לברך אותם "עובר לעשייתן", כלומר סמוך לפני קיום המצווה.
לעומת זאת, המנהג האשכנזי היה לברך ברכת אירוסין לאחר הקידושין. יש מסבירים שאי אפשר להקדים את הברכה לקידושין, שכן הקידושין תלויים בהסכמת האישה, ואי אפשר לברך לפני שקידש והסכימה האישה[14]. יש תולים מנהג זה בכך שבאשכנז המקדש לא היה מברך, ולכן יש לברך לאחר הקידושין[15].
בעל ההגהות מיימוניות כתב: ”ברוב מקומות ובקהילות נוהגין כשמקדשין בשעת נישואין, שמברכין ברכת אירוסין תחילה, והדר (=ולאחר מכן) מקדשין”. כלומר, ברוב הקהילות האשכנזיות הבחינו בין מקרים בהם האירוסין והנישואין התקיימו באותו מעמד, שאז ברכו לפני הקידושין, ואילו כאשר קידשו בנפרד מהנישואין, היו מברכים לאחר הקידושין.
לעומת זאת, הובא מנהג אשכנזי שאף כאשר האירוסין והנישואין היו בנפרד ברכו את ברכת האירוסין בשעת הנישואין[16].
יש שאינם רואים ברכה זו כברכת המצוות אלא כברכת השבח, ומסבירים בזה את הנוסח הארוך של הברכה, בשונה משאר ברכת המצוות אשר מופיע בהם רק הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצווה פלונית". כך גם מוסברת העובדה שנהוג לברכה לאחר המצווה[17] וכן דעת ר' יחיאל מפריז שהנהיג שהחתן יברך לפני הקידושין: "לקדש את האישה", שהיא מצוות הברכות של הקידושין לדעתו[18], וכן שנהוג לכבדה מישהו אחר ולא את החתן, עושה המצווה[19].
כשמברכים לפני הקידושין ומברכים על היין, יש לשתות את היין לפני הקידושין כדי לא להפסיק בין ברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה לפני ברכת האירוסין לשתייה.
המנהג היום הוא לברך לפני הקידושין.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות ברכות אירוסין ונישואין ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת
- ברכות אירוסין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- עזרא שבט, "כהיום הזה בירושלים" מסורות וחלופות עתיקות בברכות אירוסין ונישואין מאוצרותינו הגנוזים.
- מאמרים בנושא ברכת אירוסין, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך כונו הקידושין בזמן התלמוד. בימינו משמשת המילה 'אירוסין' במשמעות התנאים בין החתן לכלה.
- ^ תחילת מסכת כלה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'
- ^ טקס עריכת חופה וקידושין במסורת תימן, באתר הפיוט והתפילה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ג', הלכה כ"ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א'
- ^ רש"י, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב', ד"ה ואסר
- ^ ראו למשל, בּוֹאִי כַלָּה או בּוֹאִי כַּלָּה – על ריפוי בגדכפ"ת בראש מילה, באתר האקדמיה ללשון העברית.
- ^ ספר העיטור, שער שני, ברכת חתנים
- ^ אבן העזר, סימן ל"ד, סעיף א'
- ^ ר"ן על מסכת כתובות ב', ב'
- ^ 1 2 משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ג', הלכה כ"ג
- ^ סמ"ג, עשה מ"ח; הגהות מיימוניות (נכתב על ידי מאיר הכהן, תלמידו של מהר"ם מרוטנברג), אישות, פ"ג, ס'; הרמ"א בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ל"ד, סעיף א'
- ^ הראב"ד שם ועוד.
- ^ הגהות מיימוניות שם
- ^ מרדכי כתובות קל"א, רמ"א על שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ל"ד, סעיף ג'
- ^ רא"ש (כתובות א, יב), וכן דעת הריטב"א. ראו גם שו"ת הר צבי יורה דעה א'.
- ^ הובא בהגהות סמ"ק קפ"ג, ובהגהות מיימוניות.
- ^ עם זאת, יש "מסדרי קידושין" שמקפידים לכוון להוציא ידי חובה את החתן, לחשוש לדעת הרמב"ם.
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
