ברכו
ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד". הקטע נאמר על ידי שליח הציבור לפני ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית וערבית, על ידי העולים לתורה בתחילת ברכות התורה, ויש הנוהגים לחזור עליה בסוף תפילות שחרית וערבית.
ברכו נחשב אחד מה'דברים שבקדושה', הנאמרים בציבור בלבד, כלומר שאין לאומרו אם אין מניין אנשים בבית הכנסת.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפילה מוזכרת במשנה במסכת ברכות: "אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר: ברכו את ה'. רבי ישמעאל אומר: ברכו את ה' המבורך".[1] למרות שבדרך כלל ההלכה נפסקת כדעת רבי עקיבא, במחלוקת זו נקבע בגמרא כדעת רבי ישמעאל.[2]
על פי הראב"ן, קטע זה נועד במקורו עבור שליח ציבור המברך את ברכות קריאת שמע עבור הציבור ומוציא אותם ידי חובה, ולכן קודם לכן הוא פונה אל הציבור שיסכימו וישתתפו לברכתו. גם אמירת ברכו לפני העלייה לתורה היא פניה לציבור להתכוון להשתתף עם העולה בברכותיו ובקריאתו בתורה. הקטע דומה לברכת הזימון שנועדה במקורה למי שמברך ברכת המזון ומוציא אחרים ידי חובתם, שאומר קודם לכן: "נברך (אלוהינו) שאכלנו משלו", והם עונים "ברוך (אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו".[3]
פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתפילת שחרית אומרים ברכו אחרי הקדיש שלאחר פסוקי דזמרה לפני ברכות קריאת שמע. בתפילת ערבית אומרים ברכו עם פתיחת התפילה, לפני ברכות קריאת שמע. נוהגים לומר ברכו שוב בסוף התפילה, סמוך לתפילת עלינו לשבח, עבור אלו שאיחרו לבוא לתפילה. לדעת חלק מן הפוסקים יש לנהוג כן רק אם ידוע שחלק מן המתפללים לא הספיקו לשמוע ברכו בתחילת התפילה.[4] למנהג אשכנז, לא אומרים ברכו בסוף תפילת שחרית בימים שבהם קוראים בתורה, משום שגם המאחרים שמעו ברכו מפי העולים לתורה. לפי נוסח אשכנז המקורי, אין אומרים ברכו בסוף תפילת ערבית,[5] וכן נוהגים עד היום ברוב קהילות אשכנז בחו"ל.
בחלק מקהילות הספרדים (בעיקר אצל יהדות בבל) נהוג להוסיף את המילה "רבנן" לפני ברכו, כלומר השליח ציבור (או העולה לתורה) אומרים "רבנן! ברכו את ה' המבורך".
בנוסח קטלוניה, בשעה שהחזן אומר "ברכו את ה' המבורך" הקהל אומר בלחש "ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהלל שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בנוסח מרוקו, בשעה שהחזן אומר "ברכו את ה' המבורך", הקהל אומר בלחש: "יִשְׁתַּבַּּח וְְיִתְפָּאֵר שְְׁמוֹ שֶׁל מֶֽלֶךְ מַלְכֵֽי הַמְְּּלָכִים הַקָּּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבִּּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים׃ יְְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּּ֗ה וְְעַד־עוֹלָֽם׃ וּמְרוֹמַם עַל־כָָּל־בְְּרָכָֽה וּתְהִלָּּה׃" (כפי שהדבר משתקף בסידור תפלת החדש)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברכו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הערך "ברכו", באתר ויקישיבה
- הערך "ברכו", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ז', משנה ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ', עמוד א'
- ^ שו"ת ראב"ן, סימן עג
- ^ בט"ז או"ח ס"ט ד"ה ועכשיו לא נהגו ובדברי קהלת, עמ' 33 מוזכר מנהג לומר ברכו רק אם היו מתפללים שלא הספיקו קודם (ובכל מקרה לא בימים שקוראים בתורה), ועושים כן על ידי אמירת קדיש וברכו קודם שמתחילים חזרת הש"ץ. וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק (לעיתים נדירות) עד היום.
- ^ רמ"א אורח חיים, סימן ס"ט, סעיף א'.
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |