בריכת חזקיהו

בריכת חזקיהו
הבריכה, מרץ 2010
הבריכה, מרץ 2010
מידע כללי
סוג מאגר מים עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חזקיהו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – תקופת בית שני
מידות
שטח 3,150 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′38″N 35°13′45″E / 31.777175°N 35.22910833°E / 31.777175; 35.22910833
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
בריכת חזקיהו
בריכת חזקיהו

הבריכה ברובע הנוצרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבריכה בשלהי המאה ה-19

בריכת חזקיהו היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים, בעל מאפיינים של בריכת חורף.

לבריכה צורה מלבנית. אורכה (מדרום לצפון) של הבריכה הוא כשבעים וחמישה מטרים, ורוחבה (ממזרח למערב) כארבעים ושנים וחצי מטרים (42.5×75). סך שטחה של הבריכה הוא בערך 3,150 מ"ר, למעלה משלושה דונם. הסימטריות של צורתה המלבנית מופרעת על ידי ח'אן הקופטים אשר תוחם את הבריכה מצפון.

הבריכה מוקפת מכל עבריה במבנים. הבניינים הגובלים ברחוב דוד תוחמים את הבריכה מדרום, הבניינים הגובלים ברחוב הנוצרים תוחמים את הבריכה ממזרח, בצפון נתחמת הבריכה על ידי ח'אן הקופטים, ובמערב נתחמת הבריכה על ידי קבוצת מבנים הסמוכים לסמטת סנט ג'ורג'.

בריכת חזקיהו ניזונה שנים רבות מבריכת ממילא על ידי אמת מים שהובילה מים בין שתי הבריכות. ייתכן שבריכת חזקיהו ניזונה גם ממימי האמה העליונה, אמה שהובילה מים לעיר מבריכות שלמה וממעיין אל ערוב בדרום הר חברון לירושלים בימי בית שני.

הבריכה הייתה פעילה עד לדורות האחרונים. בספר אשר הוציא הרופא וחוקר ארץ ישראל טיטוס טובלר בשנת 1853 ישנו ציור של בריכת חזקיהו מלאת מים. ניתוקה של בריכת חזקיהו מבריכת ממילא הביא להתייבשותה, במיוחד בימי הקיץ.

שמות הבריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם 'בריכת חזקיהו' הוא מאוחר וניתן לבריכה רק בדורות האחרונים על ידי עולי רגל נוצריים. בספר מלחמת היהודים (ל, יא, ד) של יוסף בן מתתיהו מכונה, ככל הנראה, בריכה זאת בשם 'בריכת המגדלים'. יוסף בן מתתיהו מזכיר את הבריכה בתיאור המצור הרומאי על ירושלים בשנת 70 לספירה: ”והרומאים החלו לשפוך את הסוללות... והסוללה עשה הלגיון העשירי בצד צפון במקום הנקרא בריכת אמיגדלון.” השם בריכת המגדלים ניתן לה כנראה עקב סמיכותה למגדלים אשר היו במצודה הידועה כמגדל דוד.

בתקופה הצלבנית כונתה הבריכה 'מקווה המרחצאות'לטינית Lacus Balneorum), כנראה משום שבסמיכות לבריכה היה בית מרחץ. הערבים מכנים את הבריכה 'ברכת חמאם אל בטרק'. פירושו של שם זה הוא הבריכה של החמאם של הפטריארך. שם זה ניתן לה עקב סמיכותה לחמאם שהפעילה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, ואולי יש לו קשר לשם הצלבני של הבריכה.

יש המעלים את האפשרות שבריכת חזקיהו היא 'הבריכה העליונה' אשר מופיעה בפרק ז' בספר ישעיהו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ: צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ, אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס."

זיהוי זה אינו מקובל על האנציקלופדיה המקראית הממקמת את הבריכה העליונה במקום אחר, צפונית מזרחית ממיקומה של בריכת חזקיהו אך עדיין בתוך תחומי העיר העתיקה.

סקר טֶבַע בבריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר של טבע בתווך העירוני בין חומות העיר העתיקה שנערך על ידי החברה להגנת הטבע והרשות לפיתוח ירושלים מלמד שהעיר העתיקה כחיבור אקולוגי בין שני אזורי אקלים - אקלים ספר המדבר ואקלים ים תיכוני - משמרת מגוון של מערכות אקולוגיות בזכות שיווי משקל עדין שמתקיים בין אדם לטבע. בבריכה שמתמלאת מדי חורף נמצאו ראשני קרפדות. ממימי הבריכה המוזנחת ומלאת האשפה נהנים גם סיסים ועטלפים.

מבצע ניקיון הבריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש יוני 2011 החלה עיריית ירושלים בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים והמשרד להגנת הסביבה במבצע לנקיון הבריכה ולהסדרת הביוב הזורם לתוכה. עבודות הניקיון בוצעו במהלך הלילה על מנת למזער את ההפרעה לסוחרי העיר העתיקה. לאחר כחודשיים של עבודות מורכבות, בהן פונו אלפי טון פסולת ועפר, נחשפה רצפתה של הבריכה. כמו כן הושלם חיבור כלל הבתים למערכת הביוב העירונית ובכך הופסקה הזרמת ביוב לבריכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריכת חזקיהו בוויקישיתוף