בקעת הנזירים
 | |
| בקעת הנזירים בנחל גמזו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמק  |
| מיקום |
מודיעין־מכבים־רעות |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°55′37″N 34°58′23″E / 31.926861111111°N 34.972944444444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בקעת הנזירים  מצפון וממערב: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח: __ מועצה אזורית מטה בנימין / נפת רמאללה ואל-בירה מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר | |
  | |
בקעת הנזירים היא אתר ארכאולוגי הנמצא באפיק נחל גמזו מצפון לחורבת זכריה והפארק הטכנולוגי של מודיעין-מכבים-רעות בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית חבל מודיעין בתחומי יער בן שמן. האתר כולל שלושה שרידים: מערת אל חביס, מערת קבורה רומית ובריכת ביר א-שמי. הכינוי "בקעת הנזירים" נטבע על ידי הגאוגרף זהר ברעם - חוקר האזור ומנהל הכפר החשמונאי בשילת.
מערת אל חביס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערה קיבלה את השם אל חביס בתקופה העות'מאנית שפירושה "מערת האסירים". המערה שימשה כנראה כמקום לינה לנזירים ולעולי רגל לירושלים. בתוך המערה נמצאים כוכי שינה וצלבים חרוטים על הקירות.
מערתא דלוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מערת רבי שמעון בר יוחאי
על פי מחקר משנת 2022 נטען כי המהרי"ל דיסקין (סוף המאה ה-19) זיהה את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים עם מערת הרשב"י[1].
החוקר זאב וילנאי (המאה ה-20) הציע לזהות את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים (מערה מהתקופה הרומית בארץ ישראל), עם "מערתא דבקע" - המערה שהסתתרו רבי שמעון ובנו, וכן עם המערה שהסתתר בה נחום איש גמזו[2]. השערות אלו הם על פי קרבת המערה ללוד העתיקה, בטענה כי בכל סביבתה של לוד, אין כל מערה. והקרובה אליה ביותר היא המערה בבקעת הנזירים[3].
כמו כן וילנאי, ולאחריו ד"ר שמואל זילכה (תחילת המאה ה-21) והחוקר ישראל שפירא (המאה ה-21) הציעו אפשרות כי הבריכה העתיקה שנמצאת למרגלות המערה הנקראת "ביר-א-שאמי" מזכיר את אותה אגדה וייתכן כי פרושה 'באר שמעון'[4][5].
מערת הקבורה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-100 מטרים מאל חביס נמצאת מערת קבורה רומית. המקום נסקר לראשונה על ידי שארל קלרמון-גנו בסוף המאה ה-19 ופורסם בספרו ב-1896. פתח המערה מעוצב כמכסה סרקופג ובמרכז הגמלון תבליט של עיט, סמל האימפריה הרומית.
בריכת ביר א-שמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז הבקעה נמצאת בריכת מים שאורכה 15 ורוחבה עשרה מטרים. הבריכה שימשה כנראה לאגירת מי נחל גמזו לשימוש חקלאי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מערת אל-חביס -
בריכת ביר א-שמי -
מערת הקבורה הרומית -
עיטור העיט במשקוף מערת הקבורה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוהר ברעם, בתוככי מודיעים, פרק ""מערתא דלוד" בבקעת הנזירים אשר בשפלת לוד", מושב שילת, 2007
- בקעת הנזירים באתר עריית מודיעין מכבים רעות.
- ישראל שפירא, הפריח יונה לבנה וגילה את הסוד | "מערת רשב"י" - נחשפת, באתר כיכר השבת, 13 בדצמבר 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם בנטוב, כתבה "בקעת הנזירים", באתר mcity, 20 בפברואר 2006
- לרוץ אל הגבעות ביער בן שמן, באתר קק"ל, 5 באפריל 2006
- טיול סביב מושב גמזו, 2009
- בקעת הנזירים, באתר עיריית מודיעין-מכבים-רעות, 20 בינואר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל שפירא, "מערת רשב"י" - נחשפת, באתר כיכר השבת
- ^ "ובהיותו קרוב לעיר (גמזו) ראה המון חיילים אשר קיבלו פקודה לתופסו. וימהר להסתתר במערה אחת שהייתה שם. אז ציווה ה' לעכביש אחד לארוג את קוריו, כמעין מסך, על פתח המערה. ויהי בקרוב החיילים אל המערה ההיא ויראו את מסך קורי העכביש - וישובו משם, באומרם: לא ייתכן לחשוב כי נכנס הנה, כי אז היה המסך הזה קרוע..." (מסעו של ר' יצחק חילו לארץ ישראל. זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת-הארץ "אריאל")
- ^ וילנאי, ז', תשכ"ד, מודיעין, הוצאת קק"ל תשכ"ד, עמודים 16-17.
- ^ ישראל שפירא, "מערת רשב"י" - נחשפת, באתר כיכר השבת
- ^ שמואל זילכה, מערת בר יוחאי- בגמזו, באתר מושב גמזו