בסיס לנינגרד

**בסיס לנינגרד**
Ленинградская военно-морская база
ЛенВМБ
	תג היחידה של הבסיס
פרטים
מדינה	רוסיה
סוג	בסיס ימי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	15 במרץ 1919 – הווה (105 שנים)
פיקוד
יחידת אם	הצי הבלטי
יחידות בת	נמלי הצי בקרונשטדט, סנקט פטרבורג, אורניינבאום, פריאוזרסק ובסיסים במפרץ הפיני ובאגם לדוגה
מפקד נוכחי	ויאצ'סלב רודיונוב
מפקדים	ראו רשימה

בסיס הצי הרוסי לנינגרד (ברוסית: Ленинградская военно-морская база) הוא בסיס של הצי הבלטי של רוסיה. בתקופה הסובייטית בסיס לנינגרד היה כפוף ישירות למפקד הצי הסובייטי ולא למפקד הצי הבלטי. הבסיס כולל בסיסי משנה בקרונשטאדט, סנקט פטרבורג, אורניינבאום ובפריאוזרסק ובחלק המזרחי של המפרץ הפיני ובאגם לדוגה.

עד סוף 2008, מפקדת הבסיס הייתה ממוקמת בבניין האדמירליות, בסנקט פטרבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הוקם ב-15 במרץ 1919 על פי צו 117 של הצי הבלטי עם הכפפת כוחות הצי של פטרוגראד לבסיס הצי פטרוגרד. למפקד הראשון של הבסיס מונה- ב-29 במרץ של אותה שנה אלכסנדר ספולטאבוג. על חיילי הבסיס הוטלה האחריות על פריסת ספינות, כלי שיט ואמצעים להגנה על העיר מכיוון הים. גדוד ספינות המלחמה הראשון כלל שלוש ספינות קרב, שלוש סיירות, משחתות וחמש יאכטות^[1].

במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה, נוצרה יחידת הגנה חופית של לנינגרד ומחוז האגמים מהמפקדות של מוסדות חינוך ימיים ויחידות הצי. בסביבות 100,000 מלחים לחמו בחזית לנינגרד. בשנים 1941-1944, ספינות מבסיס ימי זה לקחו חלק בפעולות נחיתה באזור סטרלנה, פטרהוף, באגם לאדוגה, באזור ויבורג ובמפרץ נרווה. במהלך המצור על לנינגרד, הצי סיפק תקשורת עם העיר הנצורה מעבר לאגם לדוגה. 1.7 מיליון טונות של סחורה הועברו ומיליון בני אדם פונו דרך הים, הודות לנתיב החיים בלבד.

הבסיס נסגר מספר פעמים. בשנת 1994 הבסיס הועבר לאחריות הצי הבלטי.