בני רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני רבינוביץ
לידה 12 בנובמבר 1959 (בן 64)
י"א בחשוון ה'תש"ך
ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק יתד נאמן
בת זוג רינה רבינוביץ
צאצאים אהרן רבינוביץ
קישורים חיצוניים
פייסבוק 100015129874043
טוויטר benirabin
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין יצחק (בני) רבינוביץ (נולד ב-12 בנובמבר 1959, י"א בחשוון ה'תש"ך) הוא עיתונאי חרדי ישראלי, כתב העיתון יתד נאמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1959 לקילא, ולאהרן שעלה מברית המועצות לפני נפילת מסך הברזל.[1] בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת תפרח. נשוי לרינה רבינוביץ ואב לשמונה ילדים. בעבר התגורר באופקים, ושימש כמורה בבית הספר בית יעקב בבאר שבע. נכון ל-2021 מתגורר בבני ברק. בנו הוא אהרן רבינוביץ כתב הארץ, ובתו יפעת נשואה לנתי טוקר כתב TheMarker.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ עובד בעיתון יתד נאמן מאז הקמתו ב-1985, ככתב של תחומים שונים ולעיתים אף כעורך.

הגיש בעבר את התוכנית השבועית "ביני ובינך" ברדיו קול ברמה[2] ואת התוכנית "סוגרים שבוע" ברדיו קול חי.

רבינוביץ שימש גם בתפקידים ציבוריים שונים ביניהם, עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת משה גפני, דובר הכינוס שבו נשא הרב שך את נאום השפנים והחזירים,[3] ודובר חצרו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.[4]

רבינוביץ דוגל בעמדות שמאל, אותן הוא מרבה לבטא בחשבון הטוויטר שלו. בנובמבר 2021 פרסם בעיתון יתד נאמן מאמר המצדד בזכותם של תושבי חאן אל אחמר להמשיך ולהתגורר במקום.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אביו של העיתונאי בני רבינוביץ
  2. ^ ביני ובינך עם בני רבינוביץ באתר רדיו קול ברמה
  3. ^ העיתונאים נחשפים: יתד נאמן והמודיע • חלק ראשון, באתר בחדרי חרדים
  4. ^ ישראל כהן, ‏בית הגראי"ל שטיינמן מינה את בני רבינוביץ לדובר הבית, באתר כיכר השבת, 25 בדצמבר 2013
  5. ^ בנימין י. רבינוביץ, "דו קיום ודו איום", יתד נאמן יום שלישי ה' בכסלו תשפ"ב, עמ' 62-63