בלה שאגאל

בלה שאגאל

לידה	14 בדצמבר 1889 ויטבסק, האימפריה הרוסית
פטירה	2 בספטמבר 1944 (בגיל 54) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית, צרפת
מקום לימודים	Guerrier Courses
שפות היצירה	יידיש, צרפתית, רוסית
בן או בת זוג	מארק שאגאל (25 ביולי 1915–2 בספטמבר 1944)
צאצאים	Ida Chagall

בלה רוזנפלד שאגאל (ברוסית: Бэлла Розенфельд-Шагал;‏ 15 בדצמבר 1895, ויטבסק – 2 בספטמבר 1944, ניו יורק), סופרת ביידיש יהודייה ילידת-רוסיה, אשתו של האמן מארק שאגאל. בלה שאגאל היוותה נושא לרבים מציוריו של בעלה.

תולדות חייה

בלה רוזנפלד נולדה למשפחת סוחרים אמידה מחסידי חב"ד בעיר ויטבסק שבאימפריה הרוסית. היא הייתה הצעירה מבין שבעת ילדי המשפחה. סיימה את הגימנסיה המקומית בהצטיינות ונתקבלה ללימודים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת מוסקבה שם סיימה את לימודיה ב-1914. מאותה תקופה עד שנת 1920 הייתה גם פעילה כשחקנית תיאטרון.

כבר ב-1909 פגשה את מארק שאגאל, שהיה באותו זמן חניך חסר כל של הצייר ליאון באקסט. באותה שנה צייר אותה מארק בציורו המפורסם "הכלה עם הכפפות השחורות". לדברי מארק, אהבתם החלה ברגע שהם ראו אחד את השני ונמשכה 35 שנים. בלה הבינה מיד את גודל כישרונו של בעלה לעתיד, ומאז השפעתה עליו ועל יצירתו הייתה מכרעת.

ב-1915 הם נישאו ועברו לפטרוגרד שנה לאחר מכן נולדה בתם המשותפת היחידה - אידה. שנתיים לאחר מכן ב-1918 הם שבו לוויטבסק וב-1922 היגרו לליטא ואחר כך לגרמניה. ב-1924 הם התגוררו בפריז ולאחר מכן בדרום צרפת. ב-1931 הם ביקרו בארץ ישראל ומאז התעוררו בבלה געגועים למחוז ילדותה, וסביבתו היהודית, והיא החלה לכתוב את זיכרונותיה בשפת היידיש.

בלה נעצרה במרסיי ב-1941 אולם שוחררה והזוג שאגאל נמלט לארצות הברית.

יצירתה

ב-1945 פרסם מארק שאגאל את ספרה המפורסם ביותר "נרות דולקים" (ברענענדיקע ליכט) שיצא לאור ביידיש בניו יורק. הספר אויר ברישומיו של בעלה, מארק.

ב-1947 יצא ספרה "הפגישה הראשונה" (די ערשטע באגעגעניש) בו היא מתארת את פגישותיה הראשונות עם מארק, וראשית אהבתה אליו.

ספרה הראשון וחלקים מספרה השני תורגמו לעברית בידי יהודה יערי ויצאו לאור בכרך אחד בהוצאת דביר ב-1970. ספריה תורגמו לשפות רבות נוספות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלה שאגאל בוויקישיתוף

• בלה שאגאל (1895-1944), דף שער בספרייה הלאומית