בלגורוד (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי צ'רנוזמיה-מרכז | ||
| מושל | ויאצ'סלב גלדקוב | ||
| בירת האובלסטי | בלגורוד | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 6 בינואר 1954 | ||
| שטח | 27,100 קמ"ר (דירוג: 67) | ||
| גובה | 220 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסטי | 1,541,259 (דירוג: 30, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 57 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 50°46′00″N 37°27′00″E / 50.766666666667°N 37.45°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.belregion.ru | |||
  | |||
מחוז בלגורוד (ברוסית: Белгородская область; תעתיק: בלגורודסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-500–700 ק"מ דרומית למוסקבה בגבול עם אוקראינה. המחוז הוקם ב-6 בינואר 1954.
מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-21 אזורים מוניציפליים ועיר בעלת חשיבות מחוזית (בלגורוד).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור נמצא במחוז הפדרלי המרכזי של רוסיה. במאות 16-17 באזור היה קו ביצורים להגנת רוסיה ממערב. בתקופת האימפריה הרוסית האזור היה חלק של יחידות מנהליות שונות. לאחר הסכם ברסט ליטובסק, תקופה קצרה הוא היה חלק של אוקראינה.
בזמן מלחמת העולם השנייה בשטח המחוז התקיים קרב שריון באזור פרוחורובקה - אחד קרבות השריון הגדולים בהיסטוריה.
המחוז עם מרכזו בבלגורוד הוקם בשנת 1954.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, בפברואר 2022, המחוז סופג הפצצות מצד אוקראינה. ב-22 במאי, 2023 חמושים רוסים פרו-אוקראינים של לגיון חירות לרוסיה וחיל המתנדבים הרוסי (שני ארגוני אופוזיציה המורכבים מאזרחים רוסים שנלחמים לצד אוקראינה נגד המשטר במוסקבה) נכנסו למחוז בלגורוד מהגבול האוקראיני וכבשו שני כפרים בתוך רוסיה. מושל המחוז הכריז על משטר צבאי לכלל המחוז וכוחות תגבורת של הפדרציה הרוסית נשלחו לאזור.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוז בלגורוד הוא אזור תעשייתי-חקלאי. במחוז נמצאים מרבצים גדולים של ברזל המהווים כ-40% מסך מרבצי הברזל ברוסיה. כרייה ועיבוד עפרות ברזל מבחינה כלכלית מהווים נתח חשוב בכלכלת האזור. כריית עפרות הברזל מתבצעת בסביבות הערים בלגורוד, סטארי אוסקול, גובקין ושבקינו.
מגזרים תעשייתיים אחרים החשובים לכלכלת המחוז עוסקים, בייצור מוצרי גיר, הנדסה וייצור מכונות, עיבוד מתכות, מפעלים כימיים וביוכימיים (נמצאים בעיקר סביב העיר שבקינו), חומרי בניין ומזון. [1]
כ-70% משטחי המחוז כוללים אדמה שחורה העשירה ברקבוביות וחומרים אורגניים, משמשים לחקלאות. הגידולים החקלאיים שמגדלים במחוז באופן מסורתי הם סלק סוכר, חיטת חורף, חמניות ושעורה. חקלאי האזור קיימו באופן מסורתי קשרי מסחר עם המגזר האגרו-תעשייתי האוקראיני. אינדקס התעשייה של המחוז בשנת 2021 היה 103% מעל אותו מדד בשנת 2020. [2] היקף הייצור החקלאי בשנת 2020 הסתכם ב-266.0 מיליארד רובל, מתוכם משקי בעלי חיים ייצרו 169.6 מיליארד רובל וייצור גידולי השדה הניב, 96.4 מיליארד רובל. הארגונים חקלאיים ספקו 85.9% מהיקף הייצור, מתוכם 95.5% ממוצרי משקי החי ו-69% מהייצור ממוצרי גידולי השדה. במשקי החי (בשר) הגידול העיקרי הוא גידול חזירים ואחריו גידול הבקר. במחוז 732.5 אלף דונם הוקצו לגידולי תבואה וקטניות. [3]
מחזור בלגורוד היה בין 5 המחוזות המובילים של הפדרציה הרוסית מבחינת התשואה של רוב הגידולים החקלאיים המעובדים, למעט פולי סויה, שיבולם עמד רק במקום השישי ב-2021. [4]
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת אוקראינה-רוסיה, דרך המחוז עוברו מספר כבישים מהירים ומסילות רכבת בעלי חשיבות גדולה לרוסיה שקשרו את מוסקבה עם אוקראינה. חשיבות מיוחדת הייתה לכביש המהיר אל חצי האי קרים ומסילת הרכבת מוסקבה-חרקוב-סבסטופול. האורך הכולל של מסילות הרכבת במחוז הוא 695 קילומטרים ואורכם של הכבישים הסלולים הוא 8,500 קילומטרים.
אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לדצמבר 2020, פעלו במחזור בלגורוד, 13 תחנות כוח בהספק כולל של 255.3 מגה וואט, כולל חוות רוח אחת, תחנת כוח סולארית אחת, שתי תחנות כוח מבוססות ביוגז ותשע תחנות כוח תרמיות. בשנת 2019 הם ייצרו 829.2 מיליון קילו-וואט חשמל. [5]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-94% מאוכלוסיית המחוז הם רוסים וכ-3% הם אוקראינים. כ-68% מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. העיר הגדולה - בלגורוד ובה כ-348 אלף תושבים.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – מושל מחוז בלגורוד |
המחוז מנוהל על ידי ממשלת מחוז בלגורוד בראשה עומד מושל. בשנים 1993-2020 כיהן יבגני סבצ'נקו כמושל המחוז.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בלגורוד (ברוסית)
בלגורוד, ברשת החברתית אינסטגרם- בלגורוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Размер подтверждает значение, www.kommersant.ru, 2014-08-28 (ברוסית)
- ^ Промпроизводство в Белгородской области в 2021г выросло на 3,3% - Центр || Интерфакс Россия, www.interfax-russia.ru, 2022-02-02 (ברוסית)
- ^ Ход уборочной кампании 2020 в РФ по областям (обновлено 30.01.2021) | Zerno.ru, zerno.ru
- ^ В Белгородской области завершается уборочная страда, www.zol.ru
- ^ Об утверждении схемы и программы развития электроэнергетики Белгородской области на 2021 - 2025 годы от 30 апреля 2020 - docs.cntd.ru, docs.cntd.ru
