בית ענת

בֵּית עֲנָת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט נפתלי, הנזכרת במספר מקורות היסטוריים, ומיקומה המשוער הוא בגליל העליון המזרחי, בתחום דרום לבנון.

העיר נזכרת תחילה כאחת מערי המבצר שיועדו לשבט נפתלי: ”וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ” (יהושע, י"ט, ל"ח). בהמשך, נזכרת העיר כיישוב שאותו לא הצליחו בני שבט נפתלי לכבוש, אך הטילו מס על יושביו: ”נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס” (שופטים, א', ל"ג).

מקור שמו של היישוב הוא כשמה של האלה הכנענית ענת (המוזכרת רבות בכתבי אוגרית, בעיקר בשירה האוגריתית). בתקופה ההלניסטית נזכרת העיר גם בפפירוסים של זנון, לצד קדש. ענת היא אלת המלחמה, הציד והפריון במיתולוגיה הכנענית. אזכור פולחן ענת נעדר לחלוטין מהתנ"ך. עם זאת עיירת הכוהנים ענתות, מצפון לירושלים, היא ריבוי של ענת. שמות מקומות כגון אלה מצביעים על קשר כלשהו עם האלה ענת; ככל הנראה, מייסדיהם קראו להם על שם האלה ולכבודה, בהתאם למנהג לקרוא ליישובים בשמות אלים (לדוגמה בית-אל, בית-בעל, בית-שמש וכו')^[1].