בית ספר לאחיות סיעודיות

בית ספר לאחיות סיעודיות
	אין תמונה חופשית
בית ספר לסיעוד
תקופת הפעילות	1923–הווה (כ־101 שנים)
מיקום
מדינה	פולין

בית הספר הראשון לאחיות סיעודיות היה בית ספר ללימוד עזרה סיעודית, שנפתח בשנת 1923 בוורשה בירת פולין. המוסד הוקם על ידי עמליה גרינוולד אחות מוסמכת אמריקאית. לפני מלחמת העולם השנייה סיימו את בית הספר 23 מחזורים, כשבכל מחזור היו בין 250 תלמידות ל-300 תלמידות. בתחילה, מיקומו של בית הספר היה ליד בית החולים צ'יסטה, כדי למלא את המחסור באחיות בבית החולים. בתחילת המלחמה, עברו מספר רב של אחיות אל רוסיה הסובייטית, שם הן הצטרפו אל הצלב האדום. שם נודע שמן בתור אחיות חרוצות ומוכשרות, אשר מסכנות את חייהן לטובת אלו הזקוקים לעזרה.

לובה ביליצקה בלום^[1], סיימה את בית ספר לאחיות יהודיות בהצטיינות במחזור הראשון. בתום לימודיה נשלחה לצרפת ללמוד את התפקיד אחות סוציאלית. עם חזרתה לפולין מונתה לתפקיד סגנית מנהלת. המנהלת הייתה עמליה גרינוולד אחות אמריקאית. בפרוץ המלחמה עמליה גרינוולד שהתה בארצות הברית. בלום ביליצקה נותרה אחראית וניהלה את בית הספר. עם הקמת הגטו בית הספר הועבר ל תוך גטו ורשה. היה זה המוסד החינוכי היחיד שפעל בתוך הגטו באישורם של הגרמנים. הוא פעל מתוך הגטו בין 1941–1943.

לובה הייתה אחות סיעודית ואשתו של אברהם בלום, פעיל הבונד ולימים ממורדי גטו ורשה שנספה במרד. לאחר שנכבשה וורשה על ידי הנאצים ועת חיסולו של "הגטו הקטן", הועבר בית הספר לאחיות לתוך גטו ורשה, שם התקבל על ידי בלום אישור רשמי מן השלטונות הנאצים להמשיך ולהפעיל את בית הספר. במקביל ללימודים, עבדו תלמידות בית הספר בבית החולים אשר היה בגטו. בלום אף הצליחה להציל 20 תלמידות בזמן האקציה הגדולה של קיץ 1942.

כאשר היה צורך להחליט מי יישלח למחנות הריכוז בחנה בלום את האחיות וחמש המצטיינות זכו ל"מספרי חיים" שהצילו את חייהן. בבוקר ה-18 בינואר 1943 נכנסו הנאצים לבית החולים בגטו ורשה שם רצחו את החולים, האחיות והרופאים. מעט חולים ואחיות וביניהן בלום ומשפתחה ניצלו מן הטבח.