בית חאנון

בית חאנון
بيت حانون
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית דה יורה, דה פקטו חמאס חמאסחמאס מ-2007
נפה צפון עזה
שטח 12.5 קמ"ר
גובה 55 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 32,187 (2006)
קואורדינטות 31°32′21″N 34°32′16″E / 31.539167°N 34.537778°E / 31.539167; 34.537778
אזור זמן UTC +2
http://www.beithanoun.ps
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חורבות בית חאנון[1] במהלך מלחמת חרבות ברזל

בית חאנוּןערבית: بيت حانون) היא העיר הצפונית ביותר ברצועת עזה, המונה כ-35,000 נפש. בעיר עוברת דרך "צלאח א-דין" החוצה בציר אורך את כל רצועת עזה ממעבר ארז ועד רפיח.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שמה ומקורו עלומים, אולם לפי המסורת המקומית, היא קרויה על שמו של חָנִין מלך עזה (אנ'), שחי במאה ה-8 לפנה"ס והאשורים בהנהגת סרגון השני לחמו בו, כמסופר בכתובותיהם בכתב היתדות[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העיר עומד מסגד א-נאצר (שפירושו: "מסגד הניצחון"). המסגד הוקם לזכר ניצחון המוסלמים על הצלבנים בקרב בית חאנון שנערך בשנת 1239[3].

במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922, נמנו בבית חאנון 885 תושבים, כולם מוסלמים[4]. בסוף 1922 נמסרה הודעה על התחלת מדידת הקרקעות באזור בית חאנון[5].

במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 נמנו 849 תושבים, עדיין כולם מוסלמים, ב-194 בתים[6]. שטח הכפר היה כ-12,000 דונם[7]. באותה שנה דווח על מכירת שטח מאדמות הכפר שהיה שייך למשפחת שאואה מעזה, ליהודים[8]. על שטח זה הוקם קיבוץ ניר עם בשנת 1943.

באזור בית חאנון היו פרדסים רבים ותושבי האזור פעלו להביא את בעלי הפרדסים להעסיק בפרדסים את תושבי המקום[9].

ביוני 1936 הוטל על הכפר עונש קיבוצי בגלל שותפות בהתפרעויות של המרד הערבי הגדול[10].

בשנת 1939 חתמה חברת הנפט העיראקית חוזה עם בן משפחת א-שוא על חיפוש נפט באדמות בית חאנון[11].

בשנת 1940 נכלל בית חנון באזורים שנאסר למכור בהם קרקעות ליהודים[12].

בסקר הכפרים של 1945 הוערכה אוכלוסיית בית לאהיה בכ-1,680 מוסלמים. שטח האדמה היה 20,025 דונם, מתוכם 15,868 דונם שטח של ערבים וקרוב ל-2000 דונם היו שייכים לניר עם. השטח הבנוי היה 39 דונם של ערבים, ו-20 דונם של ניר עם[13].

במרץ 1947, בעקבות קטטה בכפר, הוקמה במקום תחנת משטרה[14].

מלחמת העצמאות ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תוכנית החלוקה אמור היה הגבול בין המדינה היהודית למדינה הערבית לעבור בין אדמות ניר עם לבין אדמות בית חאנון[15].

במהלך מלחמת העצמאות נכבשה בית חאנון בידי חטיבת יפתח באוקטובר 1948 במהלך יצירת טריז בית חאנון (כחלק ממבצע יואב)[16]. לאחר הסכמי שביתת הנשק נמסרה בית חאנון לידי מצרים.[17]. בעקבות פינוי כוחות צה"ל מבית חנון דווח שתושבי המקום שבו לבתיהם[18]. אולם על פי דווח אחר הכפר נותר מפורז בלא תושביו עד לתחילת 1950 אז חולק האזור המפורז בין ישראל ומצרים[19].

לאחר הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל היותה השטח העירוני הצפוני ביותר ברצועת עזה שימשה כבסיס נוח להתקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה בידי ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס. בתקופת האינתיפאדה השנייה שוגרו ממנה רקטות קסאם רבות לעבר שדרות, ורוב ירי הרקטות מרצועת עזה באותה תקופה נורה ממנה[20].

בנובמבר 2006 נערך בעיר מבצע ענני סתיו, שמטרתו הייתה פגיעה בתשתיות ייצור הרקטות ובמחבלים פלסטינים. במבצע נהרגו בעיר 57 אנשים, מרביתם מחבלים[21]. ב-7 בנובמבר 2006 ירו תותחים של צה"ל לעבר אזורים שמהם נורו רקטות קסאם לאשקלון. הירי פגע בשכונת מגורים בבית חאנון[22], וגרם למותם של 19 אזרחים ולפציעתם של 40.

במבצע עופרת יצוקה בית חאנון הייתה בין הערים הראשונות שצה"ל נכנס אליהן על מנת לנטרל את ירי הרקטות על ישראל.

במבצע צוק איתן בשנת 2014, הופצצו מבנים רבים בבית חאנון. על פי ניתוח של תמונות לוויין, 214 מבנים נהרסו, 122 ניזוקו באופן קשה ו-103 נפגעו באופן פחות חמור[23]. כן נגרם נזק לתשתיות הכבישים. במבצע גם פשטו כוחות של חטיבת הנח"ל, גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית, ושריון מגדוד 46 על העיירה, נטרלו את איום המנהרות ההתקפיות ואת ירי הטילים לעבר יישובי הדרום וחיסלו חוליות רבות של מחבלי חמאס. בקרבות בעיירה נהרגו שלושה מלוחמי גדוד 931. במהלך הפשיטה גולחו צירים כדי לאפשר את הכניסה.

במלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

באוקטובר 2023, התגוררו בבית חאנון כ-35,000 תושבים. במתקפת הפתע על ישראל של מחבלי החמאס והג'יהאד האסלאמי, יצאו חלק מהמחבלים למתקפה מבית חאנון, ובשלב הראשון של מלחמת חרבות ברזל, תקף צה"ל מבנים רבים בבית חאנון מהאוויר[24].

בליל ה-27 באוקטובר 2023,[25] עם תחילת התמרון הקרקעי, כבש צה"ל את העיר. רוב תושבי בית חאנון עזבו במהלך ההפצצות מהאוויר, והשאר עזבו עם תחילת הקרב. בבית חאנון נותרו לוחמי חמאס. במהלך הקרב ולאחריו איתרו חיילי צה"ל בבית חאנון מחילות תת-קרקעיות, נשק, תחמושת ומטענים רבים.

ב-18 בדצמבר 2023 הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האיזור לידי אוגדת עזה[26].

במהלך המלחמה נהרסו בתים רבים בבית חאנון, חלק מאזורי העיר שוטחו בשלמותם.[27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליתר דיוק Izbat Beit Hanoun (אנ')
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  3. ^ שלמה שבא, ד"ש ליגאל סוקניק, למרחב, 25 באוגוסט 1967
  4. ^ J.b barron, Palestine Report and General Abstract of the Census of 1922, 1922, page 9
  5. ^ מדידת קרקעות מחוז עזה, דואר היום, 4 בדצמבר 1922
  6. ^ Edward Miles, Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, 1931, page 2
  7. ^ הועד הפועל הערבי והקרקעות, העם, 5 באפריל 1931
  8. ^ היהודים קונים קרקעות?, העם, 29 במרץ 1931
    מישיבות לשכת הוה"פ הערבי, הארץ, 3 באפריל 1931
    הוה"פ הערבי דן בקרקעות, דבר, 3 באפריל 1931
  9. ^ תסיסה בין פועלים ערבים, דבר, 17 ביוני 1934
    סכסוכי עבודה בפרדסים ערביים, דואר היום, 19 ביוני 1934
    בישוב הערבי, דבר, 11 בינואר 1940
  10. ^ ענשים קבוציים, דבר, 18 ביוני 1936
  11. ^ עמדו לצאת ונעכבו, דבר, 7 בספטמבר 1939
  12. ^ תקנות העברת קרקע 1940, הארץ, 29 בפברואר 1940
  13. ^ Village statistics, April, 1945, page 33
  14. ^ התערב בריב לא לו ונהרג, דבר, 28 במרץ 1947
  15. ^ הגבולות של המדינות היהודיות והערביות, הצופה, 19 בנובמבר 1947
  16. ^ נכבשה בית חנון, הארץ, 24 באוקטובר 1948
  17. ^ הנוסח המלא של הסכם רודוס, מעריב, 24 בפברואר 1949
  18. ^ הכפריים שבין מגד'ל לעזה חזרו למקומם, יום יום (עיתון ערב), 12 באפריל 1949
  19. ^ השינויים בדרום חשיבותם מעטה, על המשמר, 27 בפברואר 1950
  20. ^ שמוליק חדד, צעדת המחאה: "להשמיד את בית-חנון", באתר ynet, 18 בינואר 2005
  21. ^ שמעון כהן וחגי הוברמן, מבצע "ענני סתיו" ברצועה הסתיים, 7.11.2006, אתר ערוץ 7
  22. ^ אבי יששכרוף ועמוס הראל, לפחות 19 פלסטינים נהרגו מהפגזה של צה"ל על בית חאנון, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  23. ^ רועי קייס, אליאור לוי ורונן סולומון, ההרס מהחלל: בית להיא ובית חנון לפני ואחרי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
  24. ^ הפלסטינים שוב בהלם: כך נראית בית חאנון לאחר תקיפות צה"ל, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
  25. ^ Palestinian Sources Report IDF Armor Advancements on Beit Hanoun, Intense Strikes Continue | Atlas News, ‏2023-10-27 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ שי לוי, ‏תיעוד: כוחות אוגדה 252 השתלטו על מרחב בית חאנון, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2023
  27. ^ "Nearly 100,000 Gaza buildings may be damaged, satellite images show" (באנגלית בריטית). 2023-11-30. נבדק ב-2024-02-29.