בית הקברות שומרי שבת
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| תאריך הקמה |
1941  |
| קואורדינטות | 32°04′21″N 34°50′02″E / 32.07241944°N 34.83388056°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הקברות שומרי שבת  | |
  | |
בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר. נוסד על ידי יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק. בית הקברות נמצא סמוך לבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
בהתאם למסורת היהודית, לפיה אין לייחס חשיבות לטיפוח הקבר והמצבה, קיימת בבית הקברות הקפדה על הקמת מצבות פשוטות ואחידות, רובן בלי מצבה ניצבת. כמו כן במתחם בית הקברות לא נהוג להניח זרי פרחים על הקבר. בבית הקברות מספר קברים של חללי צה"ל, אולם הם אינם נמצאים בחלקה מיוחדת אלא מפוזרים בין הקברים.
הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"ב (1941) השתתף הלפרין בהלוויה של אדם דתי שנקבר בבית הקברות נחלת יצחק ליד אדם מחלל שבת. בעקבות זאת החליט להקים בית קברות בבני ברק שייועד לאנשים דתיים בלבד. בעידודו של החזון איש רכש הלפרין חלקה בת 15 דונם בפאתיה הדרומיות של העיר. כדי להגדיר את דתיותם של הרשאים להיקבר בבית קברות זה נקבע התנאי של שמירת השבת, ובעקבות זאת נקבע שמו "שומרי שבת". שמו הלא-רשמי של בית הקברות הוא "הלפרין" על שם מייסדו, וכן "בית העלמין זיכרון מאיר", על שם השכונה שהקים הלפרין במרכז העיר. בתחילה סירבו השלטונות לבקשת הלפרין להקים בית קברות פרטי[1]. נגד הכוונה להקים בית קברות פרטי פעלו גורמים שונים שלא ראו את הרעיון בעין יפה[2].
בתקופה הראשונה שימש הרב יוסף צבי דושינסקי נשיא בית הקברות, והוא התנהל על ידי העדה החרדית בירושלים. כעבור זמן הורה החזון איש להעביר את ניהולו לידי הלפרין עצמו.
האישיות המרכזית הקבורה בבית הקברות היא החזון איש. קברו משמש מוקד עלייה לרגל במשך כל השנה, ובמיוחד ביום השנה לפטירתו. בסמיכות לקברו של החזון איש רכש גיסו, הרב שמואל גריינימן, מתחם מיוחד לבני משפחתו של החזון איש (בהם הרב יעקב ישראל קניבסקי). בצמוד אליו רכש הלפרין בכסף מלא מתחם עבורו ועבור בני משפחתו. בשנת תש"ח העלה לקבורה את אביו שנפטר בילדותו בגליציה. בשנת 2015 נקבר בבית הקברות הרב שמואל וואזנר, ששימש כשישים שנה רבה של זיכרון מאיר. בי"ז באדר ב' תשפ"ב (2022) נקבר בבית הקברות הרב חיים קניבסקי בסמוך לקברה של רעייתו הרבנית בת שבע קניבסקי ובסמיכות לקברי דודו החזון איש ואביו הסטייפלר.
בי"ג באייר תש"ט (1949) הועלו לישראל עצמותיו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, שנפטר ונקבר בבוקובינה שלוש עשרה שנה קודם לכן, והוא נקבר בבית הקברות שומרי שבת. ב'אוהל' שהוקם על קברו נקברו אדמו"רי חסידות ויז'ניץ שהלכו לעולמם.[3] כמו כן קבורים בבית הקברות מספר אדמו"רים ובהם רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, רבי אברהם איגר מלובלין ורבי חנוך דב זילברפרב מקוידנוב.
בבית הקברות הובאו לקבורה כמה רבנים שהתגוררו בחוץ לארץ, ובהם הרב מרדכי פוגרמנסקי, העילוי מטלז, והרב שרגא פייבל מנדלוביץ', מייסד ישיבת תורה ודעת בארצות הברית. כמו כן מצויים בו מספר קברים של צדיקים נסתרים, ובהם של "הסנדלר" הרב משה יעקב רביקוב ו"המלח" או "הספן" הרב יעקב לוי[4].
לאחר כיבוש הר הזיתים במלחמת העצמאות בידי ירדן החלו רבים לרכוש חלקות קבורה בבית הקברות בבני ברק. כיום כמעט שאין מקומות פנויים בבית הקברות. כל ההכנסות ממכירת הקברים מוקדשות לצורכי צדקה וחסד, ובעיקר לאחזקת מוסדות התורה והחינוך שהקים הלפרין.
בצמוד לבית הקברות "שומרי שבת" רכש הרב יוסף שלמה כהנמן שטח בן כמה דונמים והקים עליו את בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'[5], שם קבורים ראשי הישיבה ורבניה (למעט הרב אליהו אליעזר דסלר שנקבר קודם לכן ב"שומרי שבת"). בית קברות נוסף המצוי בסמוך לבית הקברות שומרי שבת הוא "בית הקברות ויז'ניץ", בית קברות פרטי נוסף השייך לחסידות ויז'ניץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הקברות שומרי שבת, באתר BillionGraves
- על בית הקברות בזכרון מאיר (מכתב ביקורת), הצופה, 17 במאי 1954
- מרדכי אלקן, חשבון-נפש ותפילות ב"זכרון מאיר" בבני-ברק, מעריב, 2 באוקטובר 1981
- מיקומי קברים בבית העלמין זכרון מאיר,
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לא ניתן הרשיון לפתיחת בית עלמין פרטי, הַבֹּקֶר, 11 בדצמבר 1941
- ^ מתבדלים במיתתם, הצופה, 30 באוקטובר 1941
רוצה להקים לו בית־עלמין פרטי, הַבֹּקֶר, 25 ביוני 1942 - ^ באוהל האדמו"רים, העתירו החסידים לרפואת רבם, באתר בחדרי חרדים, 30 בינואר 2011 (גלריית תמונות)
- ^ עליו ראו, לדוגמה: הספן הגאון רבי יעקב לוי, אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה.
- ^ ראש ישיבת פוניביז' יקים בית־עלמין פרטי, דבר, 24 במרץ 1961