בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית

בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית
	אין תמונה חופשית
מאפיינים
שטח שיפוט	הרשות הפלסטינית
ערכאה מעל	בית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית
היסטוריה
תקופת הפעילות	2000–הווה (כ־24 שנים)
שופטים
נשיא	מוחמד אל-עוויווי (ער')
מספר שופטים	28

בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית (בערבית: محكمة العدل العليا الفلسطينية) הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של הרשות הפלסטינית. מקום מושבו ברמאללה. בבית המשפט העליון יושבים 28 שופטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק היסוד הפלסטיני, שנחקק ב-2003, נקבע כי יוקם בית משפט לחוקה ברשות הפלסטינית על סמך חקיקה נפרדת, וכי עד להקמתו יחזיק בית המשפט העליון בסמכויות אלו באופן זמני. ב-2006 נחקק חוק המסדיר את הקמת בית משפט לחוקה ברשות הפלסטינית, כשהסמכות להקימו הופקדה בידי נשיא הרשות הפלסטינית אך רק ב-2016 הוקם בית המשפט החוקתי, כשהוא נוטל את הסמכויות שהופקדו בידי בית המשפט העליון.

ב-2014 מינה אבו מאזן לנשיא בית המשפט את עלי מהנא, אך בית המשפט פסק כי המינוי, שנעשה בלא היוועצות במועצה השיפוטית העליונה, נעשה בניגוד לחוק. בעקבות הפסק הגיש מהנא בקשה לאבו מאזן ליציאה מוקדמת לגמלאות.

בספטמבר 2017 הוקמה "ועדה לאומית לפיתוח מגזר המשפט", שעמד בראשה נשיא בית המשפט העליון עמאד סלים סעד. דו"ח הוועדה, שפורסם בספטמבר 2018, הציע המלצות לחיזוק עצמאות בית המשפט, בין היתר על ידי הענקת סמכות עצמאית לניהול התקציב. לצד זאת, המליצה הוועדה להקים ועדה שתבצע הערכאה שיפוטית של כלל שופטי הרשות הפלסטינית, וכן להוריד את גיל הפרישה מ-70 ל-65, על מנת להזרים דם חדש במערכת.

ב-15 ביולי 2019 הוציא נשיא הרשות אבו מאזן שני חוקים לגבי מערכת המשפט: הראשון קבע את הורדת גיל הפרישה מ-70 ל-60, והשני קבע את הקמת "הקמת מועצת שופטים עליונה למעבר", שנועדה להחליף את המועצה העליונה לצדק כגוף לבחירת שופטים, לצד בחינת מערכת המשפט ושיפורה והמלצה לאבו מאזן לפטר שופטים "ככל שהמשך כהונתם השיפוטית יפגע במעמדה של הרשות השופטת ובאמון הציבור בה".

כנגד ההחלטה עתרו ששה עשר שופטים, בהם אחד עשר שופטי בית המשפט העליון, לבית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית. בית המשפט החוקתי פסק כי הקדמת גיל הפרישה מובילה לפיטורי שופטים שלא על פי החוק הפלסטיני, ועל כן אינה חוקתית, אך עם זאת קבע כי החוק השני, שהורה על החלפת המועצה השיפוטית העליונה הוא חוקתי, כיוון שסמכויותיו אינן משפטיות אלא מנהליות.

פחות משבועיים לאחר מתן פסק הדין, ב-15 בספטמבר 2019 פרסם נשיא הרשות אבו מאזן שתי החלטות, שהתבססו על המלצה של מועצת השופטים למעבר בישיבה שנערכה באותו היום, ובהן הורה על הוצאתם לגמלאות מוקדמות של תשעה עשר שופטים משופטי בית המשפט העליון ובתי המשפט לערעורים. בתוך רשימה זו נכללו שנים עשר מתוך ששה עשר העותרים לבית המשפט החוקתי, והביא להדחת השופטים הוותיקים בבית המשפט העליון.

ב-2021 חתם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן על חוק בתי המשפט המנהליים - 2021, שהקים מערכת עצמאית ונפרדת של בתי משפט מנהליים בשתי ערכאות (ראשונה ועליונה) שנטלו את סמכויות בית המשפט העליון לדון בעניינים מנהליים. למרות החקיקה, טרם הוקמו בתי המשפט הללו.

שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופטים בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית ממונים על ידי ראש הרשות הפלסטינית, בכפוף להמלצת שיבוץ מהמועצה השיפוטית העליונה, המורכבת בעיקרה משופטי בית המשפט העליון.

בדומה לנהוג במערכת המשפט הישראלית, גיל הפרישה של שופטי בית המשפט היה 70. ביולי 2019 חתם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן על חוק המורה על הורדת גיל הפרישה ל-60, אך בית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית פסל את החוק.