בית הכנסת משמיע ישועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

בית הכנסת משמיע ישועה הוא בית התפילה היהודי האחרון שנשאר בעיר התחתית של יאנגון, ובית הכנסת היחיד במיאנמר. בית הכנסת שוכן בין חנויות צבע הודיות, וחנויות של סוחרים מוסלמים ברחוב קטן ליד מרכז העיר. לוח הקדשה בכניסה מציין כי מבנה האבן הנוכחי, אשר נבנה בשנים 1893–1896 החליף מבנה עץ קטן יותר שהתקיים שם לפניו והוקם ב-1854.[1] בית הכנסת הוא אחד מ-188 אתרים ברשימת אתרי המורשת של מועצת הפיתוח של יאנגון סיטי.[2] בית הכנסת משרת את מעט היהודים שנותרו במדינה, רובם צאצאים של יהודים ספרדים יוצאי עיראק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה לאוכלוסייה הגדלה של יהודים בגדדיים מהמזרח התיכון, ויהודים קוצ'ינים מהודו שהגיעו במהלך העידן הקולוניאלי של מיאנמר. השטח הוקדש בידי הממשלה הקולוניאלית הבריטית, ולאחר עצמאות מיאנמר, הצו קיבל הארכה על ידי שלטונות מיאנמר.[2]

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הקהילה מנתה 2500 איש, ובשיאה בשנות הארבעים אף הגיעה ל-4000 איש, רובם ממוצא פרסי, עיראקי והודי. יהודים רבים עזבו לישראל ולארצות הברית בעקבות הכיבוש היפני ואחרים עזבו לאחר השתלטות הצבא הבורמזי ב-1962 והלאמת העסקים בשנות ה-60 וה-70. לקהילה היו בעבר 126 ספרי תורה. בית כנסת נוסף, בית אל, נפתח ב-1932, וכ-700 קברים יהודים נמצאים בבית קברות שמור היטב ברחוב 91.

ב-2002 היו בבית הכנסת כ-700 מקומות ישיבה, ושני ספרי תורה עם כיסוי מכסף, והוא נחשב מטופח ומסודר.[3] בסמוך לבית הכנסת יש מחסן קטן, שהיה בעבר מקווה, והפך למקום הלינה של שומר הלילה של בית הכנסת.[4] בחגים היו נאספים בבית הכנסת מטיילים ועובדים יהודים של שגרירויות זרות לתפילה. השגרירות הישראלית לא שיתפה פעולה עם הקהילה, אך בית חב"ד בבנגקוק כן היה בקשר ומשם היו נשלחים יין ומצות מדי פעם.[3] ראש הקהילה, משה בן יצחק שמואלי, התפרנס מהשכרת נכסי הקהילה למוסלמים.[4]

בזמן המהומות של 2007 לא התקיימו חיי קהילה של ממש בקהילה היהודית במיאנמר, ועיקר התקשורת בין חברי הקהילה מתרחשת בחגים ובשבתות בעת ההתכנסות לתפילה. בעקבות המתח בין החונטה הצבאית לנזירים הבודהיסטים, ותחושת הפחד, אף נאלצה הקהילה לשכור חברת אבטחה כדי לשמור על בית הכנסת. באותה תקופה היה קשה להשיג מניין, והקהילה נאלצה להיעזר בשגרירות הישראלית להשלמת המניין, ולעיתים מצאו את עצמם אנשי הקהילה אף חוגגים חגים עם נזירים בודהיסטיים כדי לא לחוש בודדים.[5] בראש השנה היו מצטרפים מוסלמים, הינדים ונוצרים ידידי הקהילה לארוחת החג.[6]

במסגרת נזקי הציקלון נארגיס במאי 2008, איבד בית הכנסת את גגו וסבל מנזקי מים.[7]

האוכלוסייה היהודית במיאנמר כיום מרוכזת ביאנגון ובמאנדלאי, מונה פחות מ-20 אנשים, לאחר שראש הקהילה, משה בן יצחק שמואלי,[8][3][4] נפטר במאי 2015 ביאנגון.[9]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cernea, Ruth Almost Englishmen: Baghdadi Jews in British Burma, Lexington Books (2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Photographers Direct: The Jewish Musmeah Yeshua Synagogue
  2. ^ 1 2 Howley, Kerry (15 בפברואר 2004). "Most Jews long gone, historic synagogue remains". Myanmar Times: Volume 11, No.203. אורכב מ-המקור ב-2007-08-22. נבדק ב-2007-10-03. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=152315&whichpage=&forum_id=771#R_2
  4. ^ 1 2 3 https://www.gilihaskin.com/מבוא-לטיול-בבורמה-מיאנמר-חלק-ב/
  5. ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3456045,00.html
  6. ^ http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=152315&forum_id=771
  7. ^ Schwartz, Jason (2008-05-15). "Aid effort for Myanmar Jews". Jewish Tribune, London. p. 19.
  8. ^ "Yangon Journal; Burmese Jew Shoulders Burden of His Heritage"
  9. ^ "Leader of Myanmar’s Jewish community dies"