בית הכנסת הגדול (בני ברק)

בית הכנסת הגדול
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסח תפילה נוסח ספרד (במניין הראשי)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1962
תאריך פתיחה רשמי 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°05′14″N 34°49′44″E / 32.087222222222°N 34.828888888889°E / 32.087222222222; 34.828888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת הגדול בבני ברק ממוקם ברחובה הראשי של העיר, רחוב רבי עקיבא.

"בית הכנסת הגדול הישן" נוסד בכ"ד באלול תרפ"ח ברחוב קאליש. ישנם בו שישה חדרי תפילה, ובהם מניינים ושיעורים לאורך רוב שעות היום.

"בית הכנסת הגדול החדש", ברחוב רבי עקיבא, בצמוד לבית הכנסת הגדול הישן, נחנך ב-1962. יוזם בית כנסת זה היה אברהם שטרן, לעילוי נשמת בני משפחתו שנספו בשואה ושני בניו חללי צה"ל. כיום מתפללת בו קהילה של יוצאי ישיבת חברון ויש בו כולל של כמה מאות אברכים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הגדול הישן בימיו הראשונים

הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול של המושבה הצעירה הייתה בי' באב תרפ"ז. שנה לאחר מכן, באלול תרפ"ח, נחנך בית הכנסת בטקס מפואר שבו נכח גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל.

במשך שנים רבות, רב בית הכנסת הגדול הישן היה הרב שמעון ננקנסקי (בנו של הרב שלום אליהו ננקנסקי). בתחילת שנות האלפיים עבר בית הכנסת שיפוץ נרחב במימונו של רפאל הלפרין. יש בו כמה אולמות תפילה, והמניין המרכזי מתקיים בחדר המרכזי המכונה "האולם הגדול". נוסח התפילות בחדר זה הוא נוסח ספרד, בשאר האולמות נוסח התפילה משתנה לפי זהותו של זה שנבחר לשמש כשליח ציבור.

בשנת 1962 נפתח בצמוד לבית הכנסת הישן בית הכנסת הגדול החדש, המכיל כמה מאות מקומות ישיבה ובית הכנסת הוותיק קיבל את השם "בית הכנסת הגדול הישן". יוזם בית הכנסת אברהם שטרן קרא את שמו "גיבורי ישראל" על שם הנופלים במלחמות ישראל. שניים מבניו של שטרן נפלו במלחמת העצמאות במסגרת הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. בבית הכנסת פעלה קהילה ציונית דתית לאומית. עם השנים עזבו בני הקהילה למקומות יישוב אחרים והמעטים שנותרו התבגרו. בימי חול היה בית הכנסת סגור.

בתחילת שנות האלפיים, עם התמעטותם של המתפללים הוותיקים, נכנסו לעמותת בית הכנסת גם מתפללים חרדים מיוצאי ישיבת חברון, ובמשך הזמן החלו לנהל את המקום. בבית הכנסת ישנו לוח הנצחה לראש הממשלה המנוח מנחם בגין ובו תקציר קורות חייו.

בקומת הקרקע מתנהל בית תמחוי "בית התבשיל". בקומה השנייה בית הכנסת האמור של יוצאי ישיבת חברון ובקומה השלישית כולל "הליכות משה" (על שם שמואל שניצר), במימונו של דן גרטלר, שמימן גם את עלות בניית הקומה השלישית.

פנים "האולם הגדול" בבית הכנסת הישן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]