בית הכנסת אוהל יעקב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
הנדיב פינת המייסדים |
| מיקום |
זכרון יעקב |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | אשכנז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1886 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1886 |
| קואורדינטות | 32°34′27″N 34°57′14″E / 32.574066666667°N 34.95375°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   בית הכנסת אוהל יעקב | |
  | |
בית הכנסת אוהל יעקב הוא בית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב, מועצה מקומית בחוטם הכרמל. הוא נבנה בשנת 1886 על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, לזכר אביו ג'יימס יעקב רוטשילד (על שמו נקרא גם היישוב).
בית הכנסת "אוהל יעקב" היה בית הכנסת המפואר ביותר מכל בתי הכנסת שהקים הברון רוטשילד, והיה גם בית הכנסת המועדף עליו מכל היישובים שתמך בהם. בבית הכנסת היה נוהג הברון לשוחח עם בני זכרון יעקב.
בניית בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נבנה בתקופת שלטונה של האימפריה העות'מאנית בארץ. לעותמאנים היה חוק בנוגע להריסת בתים: אסור להרוס את הבניין אם הגג בנוי. בוני בית הכנסת ניצלו את החוק הזה, ובאמצע הלילה יצאו כל בני המושבה לבנות בשקט את בית הכנסת, וחיזו אותו בבקרים לאורווה. כל פעם שבאו הפקידים הטורקים לשאול מה הם בונים במקום השיבו בני המושבה שהם בונים במקום אורווה. לבסוף, תוך לילה אחד בנו את גג בית הכנסת ולמחרת בבוקר הופתעו הפקידים לראות שבמקום האורווה קם בית כנסת.
סיפור נוסף הקשור לתחילת הקמתו של בית הכנסת ידוע ממסע הרבנים למושבות. כאשר הגיעו לבית הכנסת בזכרון יעקב, גילו שהבמה נמצאת בקדמת האולם סמוך לארון הקודש, כמקובל אצל הרפורמים. הרבנים בראשות הרב קוק הודיעו שלא יכנסו לבית הכנסת עד שיבטיחו להם כי הבמה תוזז למרכז האולם כמנהג היהדות המסורתית. אנשי המושבה ניהלו משא ומתן עם אנשי הברון רוטשילד, שהיו אחראים על בנין בית הכנסת ומימונו, ובנו את הבמה בקדמת האולם, לבין הרבנים. בליל שבת התפללו הרבנים יחד עם אנשי המושבה במקום בו לנו.[1] רק בבוקר השבת, כאשר הובטח להם כי מיד עם צאת השבת הבמה תועבר למרכז, הסכימו להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת.
תיאור בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכניסה לבית הכנסת יש אולם כניסה צר, ושתי דלתות גדולות המובילות אל פנים בית הכנסת. אולם התפילה הוא גדול, הכולל שני טורי עמודים, התומכים בקומה העליונה ובגג. מעקה העץ בעזרת הנשים גולף על ידי אחד ממייסדי המושבה, משה הירש הרשקוביץ, אשר היה נגר אומן. כמו כן יש שני חלונות ויטראז', כך שעל כל חלון יש את הסמלים של 6 מתוך 12 השבטים. גג בית הכנסת מעוטר בכוכבים, ועל הקירות כתובים שלוש אמרות: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", "ואהבת לרעך כמוך",[2] ו"דע לפני מי אתה עומד". בחזית בית הכנסת הוצב גם שעון אותיות, שכיום כבר לא עובד. גם שעון זה נתרם על ידי הברון כמתנה למושבה. בשנות השמונים הוזמן מהזגג המומחה אדלר זולטן חלון עגול עם מגן דויד במרכזו, החלון בנוי מאלומיניום וזכוכיות צבעוניות שהורכב מעל ארון הקודש. בחגיגות המאה למושבה (בשנת 1982) נוספה על גג בית הכנסת מנורה. בחלקו האחורי של בית הכנסת קיים לוח זיכרון מפואר שבראשו הכיתוב "זיכרון עולם למשפחת רוטשילד ז"ל".
לאחרונה גם נוסף על ארון הקודש עיטור של שבעת המינים. כמו כן, כל הריהוט והספסלים בבית הכנסת הוחלפו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טליה אברמוביץ ונעמי כרמון, דת, עיצוב והתיישבות, עת־מול 218, אוגוסט 2011
- בית הכנסת אוהל יעקב, מתוך הספר "פעמון סדוק" - איתי בחור(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב אליעזר מלמד, מסע הרבנים ותוצאותיו, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2011
- ^ במקור, נכתבה כתובת זו בצרפתית, אך בהמשך הוחלפה לכתובת עברית.