בית דין רבני חב"ד

עמדת בית הדין אודות גלישה באינטרנט

בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש (או "ועד רבני חב"ד בארץ הקודש") הוא בית דין רבני, שעל פי הוראת הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוא הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל. חסידי חב"ד מעדיפים אותו על פני בתי דין אחרים ומתפקידיו גם ליישב חילוקי דעות בתוך החסידות. משרדי בית הדין שכנו בתחילה בירושלים, לאחר מכן בכפר חב"ד וכיום ברחובות.

היסטוריה והרכב

הגוף הוקם ביוזמת רבי מנחם מנדל שניאורסון בשנת ה'תשל"ו (1976), בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה להקמת בית הדין נתקבלה בכ"א באב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

בשנת ה'תשל"ח (1978) נפטר הרב זוין והרבי מחב"ד הורה שאת מקומו ימלאו הרבנים מעל גיל שישים: יהודה בוטרשוילי (קולאשער), הרב נחום טרבניק והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - מרבני בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב"ד, הרב אלכסנדר סנדר יודסין, הרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו של כפר חב"ד, הרב לוי ביסטריצקי - רבה של צפת, הרב בן ציון ליפסקר - רבה של ערד והרב זאב דב סלונים - רב מרכז העיר ירושלים. הרב יהודה בוטרשוילי (קולאשער) כיהן כיו"ר בית הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי מונה ל'מזכיר' בית-הדין, והרב מנחם מנדל גלוכובסקי מונה לסגנו.

'מזכיר' בית הדין. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. בשנת תשע"ו, לאחר שני עשורים שבהם לא צורפו חברים חדשים, צורף הרב משה הבלין. בכסלו תש"ף צורף הרב ישראל יוסף הנדל. נכון ל-2022 חברים בבית הדין שבעה רבנים:

• הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקריית מלאכי – 'מזכיר'.
• הרב מנחם מנדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות – סגן ה'מזכיר'
• הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון.
• הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים.
• הרב יוסף הכט, רבה של אילת.
• הרב משה הבלין, רבה של קריית גת.
• הרב ישראל יוסף הנדל, רב קהילת חב"ד במגדל העמק.

רבנים המשמשים כדיינים בבית הדין

• הרב אפרים בוגרד - רב קהילת חב"ד בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.
• הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.

עמדות בית הדין

פעילות חב"ד בישראל

פסק הדין

בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב בחתימת כל חברי בית הדין, ובו הביע את חוות-דעתו כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד בישראל.

כמו כן פרסם בית הדין תקנון בן 40 עמודים בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". במבוא לתקנון נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתקנון שבעה פרקים הדנים בפתיחת מוסד פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

לאחר פטירת הרבי מלובביץ'

עמדת בית הדין לאחר הסתלקות הרבי

בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר פטירת הרבי, פרסם בית הדין כרוז שבו נאמר כי רק החלטות ועד רבני חב"ד, על-פי דעת הרוב, מחייבות את חסידי חב"ד בישראל. לאור זאת הורה בית הדין על פעולות שיש לעשות לאור פטירת הרבי (כגון לימוד ענייני משיח וגאולה, התעסקות במבצעי המצוות ולימוד משניות לזכרו). עוד פסק בית הדין שההכרזות יהיו רק בנוסח המדויק שהזכיר הרבי - "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות; שעל כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור בכתב של ועד מרבני חב"ד שקבע בית הדין; ושעל כל בתי חב"ד בישראל להיות כפופים להנהלת צעירי אגודת חב"ד ולא לפרסם שום פרסום ללא אישורהּ.

הצבעה בבחירות בישראל

לקראת בחירות 1996 הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מחסידי חב"ד לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים".

לקראת בחירות 2006 הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.

לקראת בחירות ספטמבר 2019 הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה".

עמדות בית הדין בתחומים נוספים

בית הדין מפרסם מחאות נגד החלטות מדיניות של ממשלת ישראל הכרוכות בנסיגות מחלקי ארץ ישראל, פינוי יישובים יהודיים ומשא ומתן עם ארגוני טרור.

כמו כן פרסם בית הדין איסור על גלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירותי חסימה של אינטרנט.

בשאלה אם מותר לקבל כספים מהקרן לידידות, בית הדין קבע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו" (כ"ה אייר תשס"ט).

לקראת יום העצמאות ה'תש"פ - 2020 אסר בית הדין על שליחת חב"ד בקטמנדו, חני ליפשיץ, להשיא משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל.

תחומי פעילות נוספים

בית הדין מקיים ימי עיון לרבנים, המוקדשים לנושאים כמו נישואין ומקוואות. ימי העיון מיועדים לכלל רבני ישראל והנואמים בהם באים מציבורים מגוונים. בית הדין עורך ימי עיון גם לאברכים, בנושאים כמו הבית היהודי ושבת.

בתשע"ח פתח בית הדין מוקד טלפוני לשאלות הלכתיות. בתשע"ט הושקה אפליקציה המשלבת מענה הלכתי ומדריכים הלכתיים.

בית הדין כמעט שלא עוסק במתן הכשרים, חוץ ממקרה אחד. בשנות ה-80, בהוראת הרבי מלובביץ', נתן בית הדין הכשר על יינות 'יקב שמשון' (כיום יקבי ירושלים) שהיה בבעלותו של יונה מנדלסון חסיד חב"ד. בשנת 2018 הופסק ההכשר.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מחלקה של הבית דין
• חשיפה: כך הוקם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ● מסמכים
• הרב מרדכי מנשה לאופר, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", התקשרות פב, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)