ביולוגיה מערכתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביולוגיה מערכתית (Systems biology או Systeomics) היא חקר קשרי הגומלין בין המרכיבים של מערכות ביולוגיות, וכיצד קשרי גומלין אלו גורמים לתפקוד ולהתנהגות של מערכת זו (לדוגמה האנזימים והמטבוליטים בתהליך מטבולי).

גישת הביולוגיה המערכתית מאופיינת על ידי מחזור של תאוריה, מידול חישובי וניסויים כדי לתאר באופן כמותי תהליכים תוך-תאיים או בין-תאיים. היות שהמטרה היא מודל של כל קשרי-הגומלין במערכת, השיטות הניסיוניות המתאימות ביותר לביולוגיה מערכתית הן אלו שהן רחבות היקף ושלמות. לכן משתמשים בגנומיקה (genomics), טרנסקריפטואומיקה (transcriptomics), מטאבולומיקה, (metabolomics), פרוטאומיקה (proteomics) ושיטות של תפוקה גבוהה כדי לאסוף מידע כמותי לשם בניית המודלים ואימותם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביולוגיה מערכתית בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.