בורסת היהלומים הישראלית

בורסת היהלומים הישראלית
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 8 בדצמבר 1937 – הווה (86 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מתחם הבורסה, רמת-גן
קואורדינטות 32°05′01″N 34°48′09″E / 32.083566666667°N 34.802363888889°E / 32.083566666667; 34.802363888889 
 

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שניים מבנייני בורסת היהלומים הישראלית: "מגדל יהלום" (מימין) ו"מגדל שמשון" (משמאל), ברמת גן

בורסת היהלומים הישראלית היא חברה פרטית, בעלת אופי ציבורי, אשר מאגדת גורמים רבים העוסקים בענף היהלומים בישראל, לרבות יבואנים, יצואנים, מתווכים, סוחרים, בוקעים, מנקדים, ממיינים, מנסרים, מלטשים ומעבדים.

בורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגולמיים הגדול והחשוב בעולם, כאשר למעלה מ-60 אחוז מהמחזור העולמי נעשה על ידה. ענף היהלומים מהווה כרבע מהייצוא של הייצור התעשייתי במדינת ישראל.

הבורסה היא אחת מהחברות בפדרציה העולמית של בורסות היהלומים. היא שוכנת במתחם הבורסה שברמת גן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למתחם הבורסה מדרך זאב ז'בוטינסקי

עד שנת 1937 היו יהלומנים מאנטוורפן הולנד וגרמניה שעבדו בבית עם אופן אחד ועשו עבודות קבלנות שנשלחו לאנטוורפן. בשנת 1937 עלה אשר אנשל דסקל לארץ ישראל עם משפחתו והביא עמו מכונות וציוד לעיבוד יהלומים. מיד עם בואו באביב 1937, הקים בפתח תקווה את מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל יחד עם בן דודו צבי הרשל רוזנברג. בין 1937-1939 נפתחו מפעלים נוספים בתל אביב ובירושלים. דסקל ורוזנברג הכשירו תלמידים מקומיים בחיתוך וליטוש יהלומים. מרבית תלמידיהם הפכו למובילים בענף היהלומים בארץ ולימים קבלו תואר יקיר תעשיית היהלומים. עובד בן עמי שהיה אז ראש עיריית נתניה הזמין את בני הדודים לפתוח מפעל בנתניה.

תולדות בורסת היהלומים הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית משה שניצר
מבט על מתחם הבורסה
מגדל שמשון ובריכת גלי גיל הסמוכה ב-1969

בראשית ימי המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי קומות ברחוב אחוזת בית 3 בתל אביב. ב-25 באוגוסט 1948 חל מיזוג בין שלושה גופים: "מועדון יהלומים א"י", "האגודה לפיתוח היהלום" ו"בורסת היהלומים". בעקבות המיזוג, קם גוף אחד מרכזי ומגובש לכל ענף היהלומים.

נעשו ניסיונות להקמת בורסות בנתניה ובירושלים. ניסיונות שלא צלחו.

בסוף שנות ה-40, עת שימשה נתניה כמרכז לתעשייה ומלטשות היהלומים בארץ, ובעיר היו כעשרים מלטשות ואלפי עובדים במלטשות, החליט עובד בן עמי, ראש העיר הראשון של נתניה ומזכירה הראשון של התאחדות בעלי מלטשות היהלומים, להקים בורסת יהלומים לעיר היהלומנים. באותה עת חל פילוג בהנהלת תעשיית היהלומים, והתעשיינים הגדולים החליטו להישאר בתל אביב העיר המרכזית וכך למעשה הבורסה בנתניה לא פעלה מעולם.

בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 החלו דיונים על הקמת בניין חדש לבורסת היהלומים, ולאחר שעיריית תל אביב הערימה קשיים על מהלך זה, הציע ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, שהבניין יוקם ברמת גן, וב-14 בנובמבר 1961 נחתם חוזה לרכישת מגרש בן 3.5 דונם למטרה זו. במאי 1963 הוחל בחפירת היסודות לבניין והוא נחנך ב-24 באוקטובר 1968 ונקרא "מגדל שמשון".[1][2][3]

עם התרחבותה של בורסת היהלומים הוקמו בסמוך ל"מגדל שמשון" מגדלי משרדים נוספים לשימוש הבורסה: "מגדל מכבי" (לימים קניון די-מול) נבנה ב-1978 ומגדל יהלום (הגבוה מבין מגדלי בורסת היהלומים) נבנה ב-1989. במקביל התפתח המתחם, שזכה לשם "מתחם הבורסה", והוקמו בו מגדלי משרדים רבים שלא לשימוש הבורסה.[4]

נכון ל-2014 מהווה קומפלקס בנייני הבורסה ליהלומים כ-100,000 מטר רבוע, ומשמש כ-1400 חברות יהלומים שונות.

בורסת היהלומים היא מעוז גברי. בשנת 1952 התקבלה אישה ראשונה, ג'ני ברויאר, כחברה בבורסה, ועד שנות ה-80 הייתה האישה היחידה במעמד זה. בשנות השישים התקבלו לבורסה ארבע נשים: גב' כהן, גב' שטאוב, גב' ויזל וגב' פסקר, כולן אלמנות של חברי בורסה מתוך הערך של עזרה הדדית לקיומן הכלכלי של משפחות החברים שנפטרו.

החל משנת 2018, נחשפה פרשת הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים ובה הורשעו יהלומנים בעבירות מס של הפקת חשבוניות כוזבות בסך של למעלה ממילארד שקלים תוך הסתרת היקף הפעילות, העלמת מס והלבנת הון.[5][6][7]

נשיאי בורסת היהלומים הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא הבורסה הוא בועז מולדבסקי[8]. בנשיאות הבורסה בישראל כיהנו:

  1. בן שפרמן
  2. משה אינטרטר
  3. אברהם ליפשיץ
  4. משה שניצר
  5. יצחק פורם
  6. שמואל שניצר (קדנציה ראשונה)
  7. אבי פז
  8. יאיר סהר
  9. שמואל שניצר
  10. יורם דבש

חברות בבורסת היהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להתקבל כ"חבר בורסה" יש להגיש מועמדות ולעמוד במספר תנאים שנקבעו בתקנון החברה. עלות החברות בבורסה נאמדת בעשרות אלפי דולרים, אשר מקנים לו זכויות הצבעה והשפעה בדומה לשאר בעלי המניות.

תהליך קבלת חבר הבורסה אורך כ-5 שנים וכולל מספר שלבי בדיקות שהמועמד צריך לעבור בהצלחה:

  1. ותק בענף - כל מועמד צריך להוכיח, באמצעות תלושי שכר, כי יש לו ותק של לפחות 5 שנות פעילות בענף היהלומים.
  2. המלצות של יהלומנים שהם חברי בורסה - על המועמד להגיש טופס הנקרא "המלצת יהלומן" לאחר שהחתים שני יהלומנים שונים עליו
  3. בדיקת פוליגרף - הבדיקה מתבצעת במכון חיצוני. במיוחד נבדק חשד לגנבות בעבר וכל סממן של חוסר יושר.
  4. יכולת כלכלית - כל מועמד צריך להמציא מסניף הבנק שלו מכתב המעיד כי הוא בעל יכולת כלכלית של כחצי מיליון דולר לפחות.
  5. ערבות מיהלומנים - המועמד נדרש להחתים ערבים שהם יהלומנים חברי בורסה, על סכום כולל של 150,000 דולר אמריקאי. ניתן להחתים עד עשרה ערבים, אך לא פחות מחמישה. הערבות תכנס לתוקף במקרה בו המועמד פשט רגל ו/או ביצע מעשה גנבה. במקרה זה הערבים מחויבים, לפי חוקת הבורסה, לשלם לבעלי החוב של המועמד. לאחר מכן הם יכולים לתבוע את ההחזר מהמועמד. הערבות תקפה לחמש שנים.
  6. ניירת - יש להציג אישורי בנקים, אישור מרשם החברות ורישיון עסק.
  7. רכישת מניה - לצורך החברות בבורסה ליהלומים בישראל, יש לרכוש מניה שעלותה 20,000 דולר. ניתן לפרוס את התשלום ל-60 תשלומים.
  8. ראיון - על המועמד לעבור ראיון מול ועדת הקבלה של החברים החדשים.

מועמד שעבר את כל השלבים בהצלחה, מקבל את תג חבר הבורסה עם התניה לחמש שנים בהן אסור שיהיו תלונות עליו או מישהו מטעמו. אם חמש השנים עברו ללא תלונות, יקבל המועמד את התג הכחול הנכסף ויהפוך לחבר בורסה מן המניין לכל ימי חייו. את מניית החברות בבורסה הוא יוכל להעביר רק לבני משפחתו והיא אינה ניתנת למסחר.

מוזיאון היהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון היהלומים במתחם הבורסה

בקומת הקרקע של מגדל מכבי נחנך ביוני 1986 "מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר". במוזיאון הוצגה תערוכה קבועה וכן תערוכות מתחלפות שעסקו בתעשיית היהלומים בישראל ומחוצה לה. המוזיאון נסגר ב-2018.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירה עמי, היהלום שבכתר : תולדות בורסת היהלומים הישראלית, הוצאת אוריין, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. משולח, בורסת ענק ליהלומים מוקמת ברמת גן, דבר, 11 ביוני 1963
  2. ^ ישעיהו אביעם, קונגרסים במגדל הנוצץ, מעריב, 22 בספטמבר 1968
  3. ^ גיורא אוריין, קו לרקיע - אדריכלות מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן, בהוצאת עיריית רמת גן, 2008
  4. ^ המגדל נקרא בשם "מכבי" משום שקודם לבנייתו היה במקום מגרש הכדורגל של קבוצת הכח מכבי רמת גן.
  5. ^ אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, פרשת הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים: דורון אלעד נשלח ל-5.5 שנות מאסר, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2018
  6. ^ אלה לוי-וינריב, ‏הרשעה נוספת בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, באתר גלובס, 4 במרץ 2020
  7. ^ הדר חורש‏, יהלומים הם לא לנצח: כך פעל "הבנק המחתרתי" בבורסה, באתר וואלה!‏, 4 באוגוסט 2016
  8. ^ נווית זומר, בועז מולדבסקי נבחר לנשיא בורסת היהלומים, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2021