בוליווד

בוליווד (באנגלית: Bollywood, בהינדי: बॉलीवुड) הוא כינויה של תעשיית הסרטים הגדולה ביותר בהודו ומהגדולות בעולם. תעשייה זו מפיקה סרטים בשפת הינדי ומיקומה בעיר מומבאי. תעשיית הסרטים של בוליווד היא חלק מתעשיית הקולנוע ההודי, ויש לה מאפיינים ייחודיים.

בשנת 2017 צולמו בהודו 1986 סרטים, מהם 364 בבוליווד. כ-43% מרווחיו של הקולנוע ההודי מגיעים לבוליווד.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי בוליווד מאחד את שמה הקודם של העיר - בומביי, עם "הוליווד". כמו עיר הסרטים האמריקאית, המקבילה ההודית מפיקה סרטים רבים.

סגנון הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם המכריע של הסרטים המופקים בבוליווד הם סרטים בסגנון מחזות זמר צבעוניים ומוזיקליים שבמרכזם סיפורי אהבה. השירים בסרטים מושרים על ידי הזמרים המוכרים ביותר בהודו. הסרטים המופקים מקבלים פרסום רב: במודעות, בפוסטרים, בתמונות על קירות הרחובות, באוטובוסים, בחנויות וכן בפרסומות בטלוויזיה.

בוליווד היא תעשיית הסרטים המצליחה ביותר בקולנוע ההודי, ויש לה מעריצים בעולם כולו. בהדרגה גדלה הפופולריות של בוליווד בעולם, וסרטים רבים, במיוחד אלה המופקים תחת חסותן של חברות הפקה גדולות כמו "יאש רג' פילמס" או "דהרמה פרודקשנס", מצליחים לפרוץ את גבולות הודו ולהגיע להצלחה עולמית. הסיבה לכך היא הגדלת התקציבים והפיכת הסרטים למודרניים יותר.

הסרטים בבוליווד עוסקים בעיקר באהבה, משפחה וכאב; לסרטים רבים יש סוף עצוב. אורכו של סרט בוליוודי ממוצע הוא 3-3.5 שעות.

בתחילת המאה ה-21 הליברליזציה של הקולנוע ההודי עלתה מדרגה באופן יחסי, והחלו לעסוק גם בנושאים שפעם היו נחשבים טאבו, כמו היגיינה נשית, גברים המתפקדים כ"עקרי בית" או אפליה כנגד נשים בנישואין^[1].

על אף תהליכי המודרניזציה בהודו, לא מצלמים בבוליווד סצנות מין או עירום ולרוב לא מוצגות גם נשיקות. תחת זאת, "סצנת הסארי הרטוב" נחשבת כקלישאה בוליוודית שבה הסארי של השחקנית נרטב כך שהוא מאבד מאטימותו ונצמד לגופה במידה המספיקה לעורר מינית את הצופה מבלי להציג עירום מפורש. תחום הדתות נחשב גם הוא בעייתי ביצירה הקולנועית, ואף על פי שאין איסור עקרוני לעסוק בנושא, כמעט ולא עוסקים בו בפועל. על צילום סצנות אלימות אין איסור.

התפתחות הקומדיה הבוליוודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט הקומדיה המלא הראשון שהופק בהודו היה "Returned" משנת 1921, ועסק באי ההתאמה התרבותית של צעיר שחזר מלונדון להודו. לאחר עצמאות הודו בשנת 1947, התגבשה מסורת קולנועית בבוליווד ובה בסרטים רבים ישנן דמויות קומיות המוצגות כאתנחתא קומית במרווחי זמן קבועים, וההומור היה בעיקר פיזי^[2].

בשנות ה־70 וה־80 התקרבו סרטים שהם סרטי קומדיה "מלאים" אל המיינסטרים, כאשר בשנות ה־70 הופקו סרטי קומדיה העוסקים בחיי היומיום של דמויות "נורמטיביות" ממעמד הביניים. בשנת 1983 הופק הסרט "Jaane Bhi Do Yaaron" שאמנם נכשל בקופות, אך בהדרגה התקבל בקהל הרחב במעמד של סרט פולחן. בשנות ה־90 הושפע תחום הקומדיה מהליברליזציה הכללית של בוליווד. בנוסף, באותה עת הפך נפוץ יותר תחום ההומור המילולי – דוגמת משחקי מילים וניסוחים בעלי כפל משמעות^[2].

בסוף המילניום ובתחילת שנות ה־2000 החלו להיטי הקומדיה הבוליוודיים לצבור פופולריות גם מחוץ להודו, וחלקם הפכו לשוברי קופות מכניסים במיוחד^[2].

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין השחקנים המצליחים^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} ביותר של בוליווד ניתן למנות כוכבים כמו דוויקה ראני, ראג' קאפור, קתרינה קאיף, אמיטאב באצ'אן, דהרמנדרה, המה מליני, שאשי קאפור, מיתהון צ'קרבורטי, רקהה, אקשיי קומאר, זינאט אמאן, רני מוקרג'י, מדהורי דיקסיט, סלמאן ח'אן, פריטי זינטה, אניל קאפור, ג'והי צ'אולה, אמיר ח'אן, קאריסמה קאפור, קאג'ול, שאהרוח' ח'אן ועוד.

מוחמד רפי השתתף במעל ל-1000 סרטים והקליט 7405 שירים.

בקולנוע ההודי מקובל מאוד ששירים מבוצעים על ידי זמרים וזמרות מקצועיים, ושחקנים רק מגלמים את התפקיד. בהתאם לכך בין פרסי הקולנוע הבוליוודים מוענקים פרסים מיוחדים לזמרי-רקע בסרטים, בקטגוריות נפרדות לנשים ולגברים. בין הזמרים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את קישור קומר (זכה ב-8 פרסים), שריה גושאל (זכתה ב-14 פרסים), אלקה יאגניק (זכתה ב-10 פרסים) ומוהיט צ'אוהאן (זכה ב-5 פרסים).

בישראל פועלים כיום מספר מועדוני מעריצים, ארגונים ואתרי אינטרנט המוקדשים לנושא הסרט הבוליוודי ולשחקניו. בארץ פועלים כיום במסגרת הכבלים והלוויין כ־4 ערוצים ייעודיים לסרטים, סדרות, מוזיקה ותכנים הודים נוספים.

סרטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית הסרטים הבוליוודיים הצליחה לשבור קופות בכל רחבי העולם ולא רק בהודו עצמה. התעשייה מייצרת מדי שנה מאות סרטים וכמה מהם זכו לשבור קופות גם במונחים מערביים^[3].

נכון לתחילת 2020, הסרטים הבוליוודים המצליחים ביותר בקופות הם^[4]^[5]:

דנגאל (אנ') (תרגום: תחרות אגרוף), שיצא בשנת 2016, וגרף למעלה מ-20 מיליארד רופי (כ-300 מיליון דולר אמריקאי).
באהובאלי 2 - המסקנה (אנ'), שיצא בשנת 2017, וגרף כ-18 מיליארד רופי (כ-280 מיליון דולר אמריקאי).
האחים באג'ראנגי (אנ'), שיצא בשנת 2015, וגרף כ-9 מיליארד רופי (כ-140 מיליון דולר אמריקאי).