בוטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוטאן
מבנה בוטאן
מבנה בוטאן
מבנה בוטאן
שם סיסטמטי Butane
כתיב כימי C₄H₁₀ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 58.124 גרם/מול
מספר CAS 106-97-8
צפיפות 0.6 גרם/סמ"ק
מצב צבירה גז
טמפרטורת היתוך -140 °C
133.15 K
טמפרטורת רתיחה -1 - 1 °C
271.15 K
נקודת הבזק -60 °C
213.15 K
נקודת התלקחות 405 °C
678.15 K
אנטרופיה מולרית תקנית 310.2±0.05 ג'ול למול־קלווין
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוטאן (שם מדעי: Butane) הוא אחד הפחמימנים הפשוטים ממשפחת האלקאנים. נוסחתו הכימית היא C4H10 או באופן מורחב: CH3CH2CH2CH3 או, בצורתו האחרת (איזובוטאן, CH(CH3)3). מולקולת הבוטאן בנויה משרשרת בלתי מסועפת של ארבעה אטומי פחמן שאליהם קשורים עשרה אטומי מימן. זהו גז דליק, אשר ניתן לנזל אותו בקלות ומשמש בעיקר לחימום ולבישול. שריפת בוטאן בנוכחות מספקת של חמצן יוצרת פחמן דו-חמצני ומים (שרפה מלאה), בעוד ששריפה בחוסר חמצן יוצרת פיח (פחמן) ופחמן חד-חמצני (שרפה חלקית). מכיוון שהגז חסר צבע וריח, נהוג להוסיף למכלי הגז המיועדים לשימוש ביתי תרכובת גופרית בעלת ריח אופייני: מתאנתיול או אתאנתיול (מתיל / אתיל מרקפטאן), לשם זיהוי דליפות ומניעת תאונות. בין שימושיו הנוספים הוא נמצא במצתים לסיגריות ובמכלי ניקוי בלחץ המיועדים לניקוי מוצרי אלקטרוניקה. גז זה מגיע לצרכנים במצב נוזלי במכלי הגז עקב הלחץ הרב בתוך המכל. כשהבוטאן הנוזלי משתחרר מן המכל הוא מתאייד מיד לגז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוטאן בוויקישיתוף