בגרות
בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל. באדם, תקופה זו מתחילה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. יש המחלקים[דרוש מקור] עוד את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.
תכונות האדם הבוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
להפגנת תכונות המסמלות בגרות ברוב תרבויות העולם חשיבות גדולה בקבלת האינדיבידואל על ידי החברה וביכולתו לשרוד בה. לא תמיד יש חפיפה בין הגיל הפיזיונומי לבין תכונות האדם הבוגר, ואנשים צעירים המראים תכונות בוגרות במיוחד לרוב זוכים על כך לשבח.
תכונות האדם הבוגר צריכות לכלול על פי הגישה החינוכית כיום:[דרוש מקור]
- שליטה עצמית - היכולת לבקר ולהתאים את ההתנהגות, המחשבות והרגשות.
- יציבות - אישיות יציבה, כוח.
- עצמאות - יכולת אדם לפקח על עצמו.
- רצינות - היכולת להכיל מצבים מורכבים ולהתמודד איתם באופן ענייני.
- אחריות - אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לבוא בהתחייבות.
- שיטתיות - היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם.
- כוח סבל - היכולת להתמודד עם קשיים.
- ניסיון - הבנה ופתיחות.
- אובייקטיביות - ריאליזם ופרספקטיבה.
- חברתיות ואינטליגנציה רגשית - הבנת הסביבה החברתית ויכולת השתלבות בה.
הבגרות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה חוקית, אדם בוגר הוא אדם שיכול לחתום על חוזה, או שחוזה יכול לחייב אותו. במקומות שונים, גיל הבגרות מקושר גם לאיבוד זכויות וחובות ההורות כלפי האדם הבוגר, קבלת עצמאות פיננסית, היכולת להינשא, להצביע, להתגייס, להחזיק או להשתמש בכלי נשק, לנהוג, לנסוע לחו"ל ללא רשות ההורים, לעשן, לקיים יחסי מין, להמר, להשתתף במדיה פורנוגרפית וכן הלאה. מקומות מסוימים מגבילים כניסה לאלו שאינם בוגרים עקב חשש לביטחונם או לנזק שהם עלולים לגרום (לדוגמה, מוזיאונים החוששים משבירת חפצים בתצוגות). אדם בוגר יכול לעבוד על פי דיני עבודה שונים מאלו של אדם שאיננו בוגר לפי החוק. השמירה על זכויות, חובות והגבלות אלה נעשית על ידי הרשויות או המוסדות האחראים בחומרה המשתנה לפי החשיבות אשר מיוחסת לכל נושא.
ישנה גם תעודת בגרות שניתנת לאנשים שלומדים כ־12 שנה במערכת החינוך לאחר לימודים וביצוע כל בחינות הבגרות ולאחר נתינתה ישנה בגרות מסוג מסוים שניתן לאותם האנשים.
הגדרת הבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדרת גיל הבגרות בחוק משתנה בעולם, והיא נעה בין גילאי 16–21. בעבר בתרבויות אפריקאיות מסוימות גיל הבגרות נתפס ככזה כבר בגיל 13, אך ברוב החברות בימינו, גיל זה נחשב עדיין גיל ההתבגרות. ברוב המדינות והתרבויות, בעיקר, על פי חוק, מקובלת התפיסה לפיה האדם הוא בוגר החל בגיל 18. יוצאי דופן הם:
- איראן - 15
- אינדונזיה - 16
- קוריאה הדרומית - 19
- יפן - 20
- לוב - 22
הבגרות בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביהדות ההגדרה בוגר היא בעיקר גילאית ופיזיולוגית: זכר בוגר הוא כל אדם מעל גיל 13 ויום אחד[1] (בדרך כלל נצרכת גם הבאת שתי שערות באזור איבר המין). הוא יכול להצטרף למניין, לקרוא בתורה וככלל להוציא יהודים בוגרים אחרים ידי חובת קיום מצווה כלשהי (לדוגמה בקידוש). בנקבה הדבר די דומה לגבי דיניה המיוחדים אולם שם בגרותה היא החל מגיל 12 ויום אחד.[2] לכל מעשה שיעשו תוקף הלכתי (לדוגמה עריכת חוזה, קנייה ומכירה, גרימת נזק וכל מעשה שנצרכת דעת כדי לעשותו). הם יוצאים ממעמד חסרי הדעת (חרש, שוטה וקטן) למעמד של ברי דעת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012
עמוס פריבס, ותודה ל"הנוקמים": כך גדלנו להיות דור של אינפנטילים, באתר הארץ, 13 ביוני 2018- בגרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בגרות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ט - בר מצווה, הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה, באתר פניני הלכה
- ^ יא - בת מצווה, הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה, באתר פניני הלכה
