ארנוונדה הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארנוואנדש הראשון)
ארנוונדה הראשון
לידה המאה ה־15 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1370 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ašmu-nikal עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך האימפריה החתית
1400 לפנה"ס – 1370 לפנה"ס
(כ־30 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַרְנוּוַנְדָה או אַרְנוּוַנְדַש[1] הראשון היה מלך החתים[2] בין השנים 1400–1370 לפנה"ס, המלך השני של האימפריה החתית.

ארנוונדה ירש את המלוכה כיוון שנישא לאשמו-ניכל (Ašmu-nikal), בת המלך הקודם תודחליה הראשון. הוא ירש מחמיו אימפריה מאוחדת וגדולה, אולם מיד עם עלותו לשלטון נאלץ להתמודד עם מספר התקוממויות ומהומות. כמו כן, שבטי הכשכש תקפו את הממלכה וכבשו מספר ערים. בתפילתו לאלים מופיעה רשימת ערים שנפלו לידי הכשכש, אולם המכה הקשה מכולן הייתה כיבוש Nerik, אשר הייתה עיר פולחן חשובה ובה מקדשים חשובים לאלים. עובדה זו הקשתה על המלחמה בכשכש, כיוון שעל המלך היה להקריב קרבנות לאלים כדי שיסייעו, והוא לא היה יכול לעשות זאת כאשר המקדשים נמצאים בידי האויב. שרדה עד ימינו תפילה בה מפצירים המלך ארנוונדה והמלכה אשמו-ניכל באלים לזכור שרק החתים עבדו אותם תמיד כראוי, ולפיכך על המקדשים להיות על אדמת חת.[3] באותה תפילה ממש מתוודה ארנוונדה כי הוא כרת ברית עם חלק מהשבטים כדי לאפשר הקרבת קרבנות ב־Nerik, אולם הוא מודה כי אינו בטוח שהכשכש אכן מקריבים את הקרבנות ולא לוקחים אותם לעצמם.

ארנוונדה היה מלך זהיר מאוד, ולא מיהר לצאת למסעות מלחמה כנגד כל אויביו. כמו כן, הוא חשש מקשר נגדו והשביע בשלל שבועות את אציליו ושומריו. הוא הכין הדרכות רבות לפקידים שונים, שהמשיכו לשמש את האימפריה גם זמן רב אחרי מותו.[4] במשך 25 שנות שלטונו, הספיקה האימפריה להיחלש מאוד. זהות יורשו שנויה במחלוקת. קרוב לוודאי שבנו ירש אתו, אולם בעוד חלק סוברים שבנו היה חתושילי השני ונכדו היה תודחליה השני, אחרים שוללים כליל את קיומו ההיסטורי של חתושילי השני, וסוברים שתודחליה היה בנו וירש אותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנוונדה הראשון בוויקישיתוף
  • ארנוונדה הראשון, באתר על מלכי החתים (באנגלית)
  • החתים, באתר היסטוריית העולם (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמות חתיים של מקומות, אלים ואנשים יכולים להיות מתועתקים עם סיומת ־ש, המציינת את יחסת הנושא (nominative case), או בצורה הבסיסית ללא היחסה; בספרות המקצועית רווחת יותר השיטה השניה. ראו איתמר זינגר, החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' ט.
  2. ^ אהרון קמפינסקי, חתושה – בירת האימפריה החיתית, קדמוניות ח, 1975, עמ' 17
  3. ^ תרגום לאנגלית של התפילה
  4. ^ תרגום לאנגלית של חלק מהטקסטים
הקודם:
תודחליה הראשון
מלכי החתים הבא:
חתושילי השני?