אריאל הרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל הרוש
אריאל הרוש במדי בית"ר ירושלים, 2012
אריאל הרוש במדי בית"ר ירושלים, 2012
מידע אישי
לידה 25 במאי 1988 (בן 35)
ירושלים שבישראל
גובה 1.87 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
בית"ר ירושלים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2014
2014–2015
2015–2017
2017–2018
2018–2021
2019–2020
2020–2021
2021
2021–2023
2023–
בית"ר ירושלים
מכבי נתניה
הפועל תל אביב
אנורתוסיס פמגוסטה
הפועל באר שבע
ספרטה רוטרדם
ניטרה
הירנפיין
הפועל באר שבע
מועדון ספורט אשדוד
170 (0)
31 (0)
48 (0)
36 (0)
20 (0)
16 (0)
3 (0)
0 (0)
7 (1)
26 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2010– נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 20 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-16 במרץ 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-14 במרץ 2023

אריאל הרוש (נולד ב-25 במאי 1988) הוא כדורגלן ישראלי, המשחק בעמדת השוער במ.ס. אשדוד ובנבחרת ישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוש החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, וזכה בדאבל עם קבוצת הנוער של המועדון בעונת 2006/2007. בעונה שלאחר מכן קודם לקבוצה הבוגרת כשוער שלישי, במקביל לתפקידו כשוער קבוצת הנוער. באותה עונה לא שיחק במדי הקבוצה הבוגרת של בית"ר שזכתה בדאבל, אך זכה עם קבוצת הנוער של המועדון באליפות נוספת.

בעונת 2008/2009 קודם לתפקיד השוער השני של המועדון, ושימש כמחליף לשוער הראשון טברטקו קאלה. את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת בליגה ערך ב-20 באוקטובר 2008, במשחק מול הפועל פתח תקווה באצטדיון טדי במסגרת המחזור השישי של ליגת העל. הוא החליף את קאלה בדקה ה-49, וספג שני שערים במשחק שהסתיים בתיקו 2–2. הרוש הוסיף לשחק ארבעה משחקים נוספים באותה עונה, כולם בהרכב הפותח, וספג בהם שבעה שערים נוספים, מתוכם ארבעה במשחק התבוסה של בית"ר 0–4 להפועל תל אביב.

בעונת 2009/2010, בעקבות עזיבתו של קאלה, הפך לשוערה הראשון של בית"ר ירושלים.[1] בינואר 2010 זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו, כששמר על שער נקי במשחק הגמר מול הפועל רעננה. במסגרת הליגה שיחק את כל 35 המשחקים, בהם ספג 44 שערים, ובית"ר העפילה לפלייאוף העליון, שם סיימה במקום החמישי. בסיום העונה זכה הרוש בפרס "תגלית העונה".[2]

בתחילת עונת 2010/2011 חתם על חוזה חדש לחמש שנים בבית"ר ירושלים,[3] והחל מאותה עונה שימש כקפטן הקבוצה לסירוגין עם עמית בן שושן ואבירם ברוכיאן. בעונה זו שוב פתח ושיחק את מלוא 35 משחקי הליגה, ועל אף שבית"ר סיימה את העונה בפלייאוף התחתון ובמקום ה-11 בלבד, הרוש רשם עונה אישית טובה, בה ספג 35 שערי ליגה בלבד.

הרוש הוסיף לשחק שלוש עונות נוספות במדי בית"ר כשוער הראשון וכקפטן הקבוצה, אך יחסיו עם אוהדיה של הקבוצה עלו על שרטון במהלך עונת 2012/2013,[4] אז תמך בהנהלת הקבוצה כאשר זו החתימה במהלך העונה שני שחקנים צ'צ'נים בניגוד לדעה הרווחת בקרב אוהדי הקבוצה, שהתנגדו להחתמתם עקב היותם מוסלמים.[5][6] מחאתם של אוהדים אלו הגיעה לשיא לקראת עונת 2013/2014, באימון פתיחת העונה של הקבוצה, אז הושלכו אבנים לכיוונו של הרוש במתחם האימונים.[7] למחרת האירוע נערכה פגישה בינו לבין כ-30 אוהדי הקבוצה, בה נרגעו הרוחות בין הצדדים.[8]

ב-11 באוגוסט 2014, בתום דיון בוררות בין הרוש לבעלי בית"ר ירושלים אלי טביב, נקבע כי הרוש ישוחרר לאלתר מהמועדון ללא תמורה ויקבל פיצוי בסך שלוש משכורות.[9] ב-31 באוגוסט 2014 חתם לשנתיים בשורות מכבי נתניה, תמורת שכר של 130 אלף דולר לעונה.[10] ב-13 בספטמבר 2014 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה, בהפסד 0–1 להפועל תל אביב במסגרת המחזור הראשון של עונת 2014/2015.

ב-4 ביוני 2015 חתם לשלוש שנים בהפועל תל אביב.[11][12] ב-1 באוגוסט 2015 ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון, במשחק דרבי מול מכבי תל אביב במסגרת גביע הטוטו. הוא פתח בהרכב הקבוצה במשחק מול קבוצת נעוריו בית"ר ירושלים באצטדיון טדי במסגרת המחזור הראשון של עונת 2015/2016, אשר הסתיים בתיקו 0–0, אך לאחר מכן נפצע בגבו ולא שיחק יותר מארבעה חודשים. ב-16 בינואר 2016 חזר למגרשים, כאשר פתח בהרכב של הפועל תל אביב בהפסד 0–1 להפועל כפר סבא באצטדיון בלומפילד, ובסך הכל ערך 16 הופעות ליגה בעונתו הראשונה בקבוצה. במהלך עונת 2016/2017 נכנסה הקבוצה להליך של פירוק ולא יכלה לעמוד בעלות חוזהו של הרוש,[13] אך לבסוף הוא חתם על חוזה בשכר מקוצץ עד תום העונה,[14] והחל לשמש כקפטן משנה בקבוצה. בתום העונה, לאחר שהורדו לקבוצה תשע נקודות עקב הפירוק, ירדה הפועל תל אביב לליגה הלאומית.

ב-6 ביולי 2017 חתם לעונה אחת באנורתוסיס פמגוסטה מליגת העל הקפריסאית.[15] בסיום העונה נבחר כשוער העונה בקפריסין ונכלל בנבחרת העונה.

ב-6 באוגוסט 2018 חתם לשלוש עונות באלופת ישראל הפועל באר שבע.[16] הרוש החל את העונה כשוער הראשון של הקבוצה, אך בהמשך איבד את מקומו לאוהד לויטה, ובסך הכל בעונה זו ערך 20 הופעות ליגה.

ב-18 ביולי 2019 הושאל לעונה אחת לספרטה רוטרדם מליגת העל ההולנדית.[17] בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הופסקה הליגה לאחר 26 מחזורים ובהמשך בוטלה. בעקבות כך שב בסוף חודש אפריל לקבוצת הפועל באר שבע.[18]

ב-19 בנובמבר 2020 הושאל לעונה אחת לניטרה מליגת העל הסלובקית.[19] ב-28 בנובמבר ערך הופעת בכורה בקבוצה בניצחון קבוצתו 0–3 על רוזומבורק.

ב-6 בינואר 2021 חזר לליגת העל ההולנדית וחתם בהירנפיין, בה לא ערך הופעות כלל עקב היותו על תקן שוער שני.[20]

ביולי 2021 חזר לליגת העל הישראלית וחתם בהפועל באר שבע.[20]

ב-8 בדצמבר 2022 כבש הרוש את שערו הראשון בקריירה במהלך משחק במסגרת חצי גמר גביע הטוטו נגד הפועל תל אביב, בדקה ה-96, אשר הוביל את המשחק להארכה, ובהמשך נצחה הקבוצה בפנדלים ועלתה לגמר.[21]

ב-15 ביוני 2023 חתם לשנתיים במ.ס. אשדוד.[22]

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוש ערך 13 הופעות במדי הנבחרת הצעירה של ישראל, ובשנת 2010 זומן לראשונה לסגל נבחרת ישראל הבוגרת. ב-26 במאי 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות נגד צ'כיה שהסתיים בהפסד 1–2.

ב-27 במרץ 2017 הושעה מנבחרת ישראל ביחד עם תומר חמד, בשל ביקורת שהעבירו על הדרג המקצועי.[23] ב-5 בספטמבר 2017 הוחזר להרכב הראשון במשחק ההפסד 0–1 לנבחרת איטליה.

ב-14 באוקטובר 2018 הצטיין הרוש בניצחון 2–0 על אלבניה בליגת האומות, ואף בישל לתומר חמד את השער הראשון במשחק.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוש הוא בעל דרכון ספרדי.[24] הוא נשוי ואב לילדה.[25][26]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית"ר ירושלים

הפועל באר שבע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאל הרוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא בן זיו, ‏שומר המנורה: אריאל הרוש - העתיד של בית"ר, באתר ONE‏, 26 במרץ 2010
  2. ^ 2009/10 – נבחרי העונה, באתר וואלה!‏, 14 במאי 2010
  3. ^ איזי עין דור, אריאל הרוש חתם ל-5 שנים בבית"ר ירושלים, באתר ynet, 15 באוגוסט 2010
  4. ^ אתר למנויים בלבד איתי אילנאי, "איבדתי הרבה, אבל אני לא מתחרט על כלום", באתר "ידיעות אחרונות", 23 בפברואר 2017
  5. ^ אופיר סער‏, בית"ר ירושלים: "השחקנים קרועים בין ההנהלה לקהל", באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2013
  6. ^ יניב טוכמן, שעיר לעזאזל: אריאל הרוש לא נשבר, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2013
  7. ^ תומר לוי, ‏אוהדי בית"ר י-ם זרקו אבנים על אריאל הרוש. צפו במפגן השנאה, באתר ערוץ הספורט, 1 ביולי 2007
  8. ^ אופיר סער‏, בית"ר ירושלים: סולחה בין אריאל הרוש לבין האוהדים, באתר וואלה!‏, 2 ביולי 2013
  9. ^ אופיר סער‏, בית"ר ירושלים: הבורר שחרר את אריאל הרוש ללא תמורה, באתר וואלה!‏, 11 באוגוסט 2014
  10. ^ יניב טוכמן‏, מכבי נתניה: אריאל הרוש חתם וערך אימון בכורה, באתר וואלה!‏, 31 באוגוסט 2014
  11. ^ עמית גולדשטיין‏, העסקה הושלמה: אריאל הרוש חתם בהפועל תל אביב לשלוש שנים, באתר וואלה!‏, 4 ביוני 2015
  12. ^ אתר למנויים בלבד סמדר שיר ונדב צנציפר, אדום זה הצהוב החדש, באתר "ידיעות אחרונות", 10 ביולי 2015
  13. ^ נדב צנציפר, אריאל הרוש בדרך החוצה מהפועל ת"א, באתר ynet, 10 בינואר 2017
  14. ^ שירי אלג'ם, ‏הרוש והירש חתמו, חסן אבו זייד סיכם את תנאיו, באתר ערוץ הספורט, 15 בינואר 2017
  15. ^ אריאל הרוש חתם באנורתוסיס לעונה אחת, באתר וואלה!‏, 6 ביולי 2017
  16. ^ מוטי פשכצקי, ‏רשמית: אריאל הרוש חתם לשלוש שנים בהפועל ב"ש, באתר ערוץ הספורט, 6 באוגוסט 2018
  17. ^ איציק כלפי, ‏רשמי: אריאל הרוש הושאל לעונה אחת לספרטה רוטרדם, באתר ONE‏, 18 ביולי 2019
  18. ^ אריאל הרוש הודיע: "נאלץ לעזוב את ספרטה רוטרדם בגלל המצב", באתר וואלה!‏, 27 באפריל 2020
  19. ^ איציק כלפי, ‏הרוש סיכם בניטרה, יתיר את חוזהו בהפועל ב"ש, באתר ONE‏, 19 בנובמבר 2020
  20. ^ 1 2 חוזר לנגב: אריאל הרוש חתם לעונה בב"ש, באתר ערוץ הספורט, 28 ביוני 2021
  21. ^ שי מוגילבסקי, אריאל הרוש: "כל שוער מדמיין את זה, לא זוכר משחק כזה", באתר ynet, 8 בדצמבר 2022
  22. ^ יניב טוכמן‏, אריאל הרוש לאחר החתימה במ.ס. אשדוד: "אתרום מהניסיון שלי", באתר וואלה!‏, 15 ביוני 2023
  23. ^ איציק יצחקי‏, נבחרת ישראל: אלישע לוי השעה את אריאל הרוש ותומר חמד, באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2017
  24. ^ Ariel Harush, worldfootball.net (באנגלית)
  25. ^ גליצ'ים, ‏עומדת בשער שלו, באתר ONE‏, 22 ביוני 2017
  26. ^ שמעון אלבז, אריאל הרוש: "עוד לא פגשתי את הבת שלי", באתר ynet, 27 במרץ 2020