אפריל שבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפריל שבור
Prilli i Thyer
אפריל שבור
אפריל שבור
מידע כללי
מאת איסמעיל קאדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אלבנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא קאנון (אלבניה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות אלבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה פרישטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 291 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-09-944987-4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפריל שבור אלבנית: Prilli i thyer) הוא רומן של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה, שפורסם במקור ב־1980. הספר כרבים מספריו של קאדרה עוסק בהיסטוריה של אלבניה ובמיוחד במנהג גאולת הדם האלבני הנקרא קנון (אנ'). הספר תורגם לשפות רבות, ביניהן גם לעברית. התרגום העברי מאת רמי סערי ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2010.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה בספר מתרחשת בשנות ה-30 של המאה ה-20, בצפון אלבניה ברמה המרוחקת מעיר הבירה טירנה, שבו בתי האב החיים בקהילות השונות, ממשיכים לקיים את מנהג גאולת הדם המהווה מורשת המחייבת את המשפחה הקרובה והמשפחה המורחבת. בסיפור מוצג הפער העמוק הקיים בין העיר ובין הרמה הצפונית שתושביה מחויבים להמשיך במסורת עתיקה המתקיימת מאות שנים.

העלילה מתרחשת בשלושה צירים. הראשון הוא סיפורו של ג'ורג בן למשפחת ברישה, המחויב על ידי אביו לנקום ולגאול את דמו של אחיו הבכור על ידי הריגת בן משפחת קריאצ'יצ'ה. הציר השני של הסיפור הוא הסופר בסיאן וורפסי, ואשתו היפה דיאנה. הסופר ששבוי בקסמו של מנהג הקנון הממשיך להתקיים בצפון אלבניה, לוקח את אשתו מטירנה המודרנית לאחר נישואיו, למסעירח דבש של חודש ברמה האלבנית, כדי להציג לה את המנהג והשפעתו על תושבי המקום. הציר השלישי הוא סיפורו של המפקח על הדם מארק אוקצ'ירה שתפקידו לגבות את מס גאולת הדם, המהווה מרכיב חשוב בהכנסות הנסיך השולט באזור הרמה הצפונית. שלושת הצירים נפגשים אחד עם השני בנקודת זמן קצרה.

מנהג הקנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל מקלט שבו חיים מבצעי גאולת הדם, ומשמש להם הגנה ומונע את רציחתם כל עוד הם חיים בו

מנהג הקנון הוא הרקע הסיפורי שבסיסו מתנהלת עלילת הסיפור. הקנון האלבני עוסק בכללים בהם יש לפעול כשיש לגאול את דמו של מישהו. הכללים נוקשים, וחריגה מהם על ידי אחד מבני המשפחה, ממיטה בושה וקלון למשפחה המחויבת בגאולת הדם. הקנון מתייחס לגאולת דמו של בן משפחה שנרצח, וגם של אורח שהתארח בבית המשפחה ונרצח על ידי בן משפחה אחר. מרכיב המחויבות לאירוח, הוא מרכיב חשוב בקנון. לאורח יש מעמד מיוחד השווה לאלוהים. והקנון אומר: "מראשיתו ועד אחריתו שייך ביתו של האלבני לאלוהים ולאורח". לאחר שהאורח עוזב את הבית מחויב אחד מבני המשפחה ללוות אותו עד גבול הכפר, והמלווה אחראי על שלומו. אם הוא נרצח לפני שעזב את שטח הכפר, מחויב המלווה בגאולת דמו, על ידי רציחת אותו אדם שרצח את האורח. לאחר הרצח, יש לרוצח תקופה של 24 שעות שבהן הוא מוגן מפני משפחת הנרצח. תקופה זאת נקראת בסה (אנ'). תקופה זאת מוארכת לרוב ל-30 יום, לאחר שזקני הכפר מנהלים משא ומתן עם משפחת הנרצח שלרוב מסכימה. בתקופה זאת מוגן הרוצח מפני משפחת הנרצח, והיא מנוצלת על ידו גם ללכת לבית הנסיך השולט לשלם את מס הדם, סכום קבוע משמעותי. אם הרוצח רוצה להגן על עצמו, עליו להיכנס בתום 30 הימים ממועד הרצח למבנה מגדל המיועד לכך. במגדל זה הוא מוגן בכל ימי חייו, אבל אם יעזוב את המגדל בשלב כל שהוא, הוא צפוי להירצח. בתקופת הבסה נקרא הרוצח בשם ג'קס (אנ'), הוא נושא על זרועו סרט שחור, המציין שהוא ג'קס, וכול אלה החולפים על פניו יודעים ומבינים מה הוא עשה.

סיפורי הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג ברישה הוא בחור יפה תואר בן 26. הוא לא נשוי, לאחר שארוסתו נפטרה לפני שהספיק להתחתן. שנה וחצי לפני מועד הסיפור המתחיל בתחילת האביב ב-17 במרץ, נרצח אחיו הבכור על ידי בן משפחת קריאצ'יצ'ה. סיפור גאולת הדם בין המשפחות החל 70 שנה לפני מועד הסיפור, בסוף המאה ה-19. אורח ששמו לא ידוע, נטה ללון בבית משפחת ברישה ללילה אחד. בבוקר ליווה אותו אחד מבני המשפחה עד גבול הכפר ופנה לאחור. באותו רגע נרצח האורח על ידי בן משפחת קריאצ'יצ'ה, מסיבות שלא היו קשורות למשפחת ברישה. אף על פי שהמלווה כבר נפרד מאורחו, גבו הופנה כבר לאורח, ולפי הקנון הוא כבר לא היה מחויב בגאולת דמו, התכנסו זקני הכפר בדקו את מצב נפילת הגופה, ומכיוון שהגופה נפלה כשראשו של המת מופנה אל הכפר, חויבה המשפחה בגאולת דמו של האורח. הסיפור שמתחיל בחודש מרץ מתרחש לאחר שחשבון הדמים בין המשפחות הסתכם כבר ב-44 נרצחים. ג'ורג כבר ניסה לנקום לפני כן את דמו של אחיו, אבל במקום להרוג הוא הצליח רק לפצוע את בן משפחת קריאצ'יצ'ה. פציעה משמעותה נזק כלכלי כבד למשפחת ברישה שצריכה לשלם דמי נזיקין משמעותיים, והיא פגעה קשה במצבה הכלכלי של משפחת ברישה. אביו של ג'ורג לוחץ עליו לגאול את דמו של אחיו. חולצתו של אחיו המגואלת בדם שכבר הצהיבה תלויה כדגל על מבנה בית המשפחה ומהווה תזכורת בולטת לבושת המשפחה על כך שגאולת הדם עדיין לא בוצעה. ג'ורג לא מעוניין בביצוע גאולת הדם, אבל ברור לו שהוא אינו יכול להתחמק מגורלו. לאחר הרצח עליו להשתתף בטקסי האבל בבית משפחת הנרצח, הוא מרגיש לא בנוח, אבל הקנון מחייב אותו. קרוב לסיום תקופת הבסה הקצרה של יממה, מסכימה משפחת הנרצח להעניק לו את הבסה המוארך שיסתיים ב-17 באפריל. מיד לאחר מכן, נותן לו אביו חמש מאות גרושי הדמים, אותם הכין מראש, כדי שג'ורג ילך למגדל באורוש שם יושב הנסיך וישלם את המס.

ג'ורג הולך ברגל לאורוש, הוא עושה מאמץ להגיע באותו יום, ובדרכו מהרהר באירועי העבר, ובאפשרויות העומדות בפניו. בעבר לפני שביצע את הניסיון הראשון של גאולת הדם, נעשה ניסיון של תהליך פיוס בין המשפחות. היוזמה הגיעה דודתו שגרה בכפר אחר, וטענה שג'ורג הוא הבן האחרון של משפחת ברישה, ואם יבצע את גאולת הדם, הוא ירצח, ולאחריו אביו והמשפחה תיכחד. המשפחה התלבטה ולבסוף עשתה את המעשה החריג של פניה למשפחת קריאצ'יצ'ה בניסיון לפיוס באמצעות פדיון הדם. לאחר מאמצים רבים של זקני השבט הושגה הסכמה בין המשפחות על גובה התשלום, אבל ברגע האחרון קם אחד הגברים הישישים של משפחת ברישה ואמר "לא יקום ולא יהיה", בעקבות כך הכריז הכומר ששימש כראש המתווכים, "גאולת הדם תימשך".

ג'ורג מגיע למגדל באורוש ופוגש שם ארבעה גברים נוספים עם סרט שחור על הזרוע שחיכו כבר מספר ימים להיפגש עם המפקח על הדם כדי לשלם את המס.

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, צולם הסרט הברזיליאי Abril Despedaçado. הסרט בהפקתו של ארתור כהן ובבימויו של וולטר סאלס (Walter Salles), מבוסס על הספר אפריל שבור תוך התאמת הסיפור לברזיל המשמשת רקע לסיפור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]