אנציקלופדיה לבית ישראל

האנציקלופדיה לבית ישראל

אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, המתאימה במיוחד לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.

ייחודה של האנציקלופדיה טמון בכך שהיא מתיימרת לשלב בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים. עם זאת, בכתיבת האנציקלופדיה הושם דגש על ערכים תורניים יותר מעל כאלה שאינם, ורוב הערכים הכלליים קצרים יחסית ולא ממצים את הנושא. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור זה.

תהליך הפקת האנציקלופדיה ומאפייניה

רעיון הפקת אנציקלופדיה שכזו, המותאמת במיוחד לציבור החרדי, עלה בראשו של רפאל הלפרין, והכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת 1993. האנציקלופדיה בנויה מעשרים כרכים הכוללים בסך הכול כעשרים אלף ערכים. כמחצית עד שני שלישים מכלל הערכים עוסקים בנושאי יהדות, רבנים, תורה ותלמוד. באנציקלופדיה ניתן דגש במיוחד לסגנון ולניסוח הערכים כך שיתאימו גם לצעירים ולאנשים חסרי ידע מוקדם בנושא הערך.

אופייה התורני של האנציקלופדיה משתקף בשמה – "האנציקלופדיה לבית ישראל", וכן בהקדמת העורך לכרך הראשון:

באנציקלופדיה לבית ישראל ימצא הקורא ריכוז תמציתי של כל המידע האנושי בעולם הרוח והחומר […] ובכלל זה כל גילויי המדע מבריאת העולם ועד ימינו, מתוך נאמנות לדיוק מדעי ולמסורת היהדות.

באנציקלופדיה הוקדש מקום רב לתולדות עם ישראל, לאישים מן התנ"ך, לחכמי התלמוד והמדרש וליצירות תורניות רבות. כמו כן, באנציקלופדיה מתוארים בפירוט בעיקר שליטים, מלכים ולוחמים שהשפיעו על תולדות עם ישראל.

בהיותה אנציקלופדיה השואפת להביא אל הקורא גם ערכים כלליים וגם ערכים תורניים, תוך כדי הקפדה לשמור על השקפת היהדות וכן השקפת העולם החרדית, נתקלה האנציקלופדיה במספר בעיות והתנגשויות בין ההשקפה החרדית המקובלת לבין ההשקפה המדעית המודרנית, ומסיבה זו באנציקלופדיה לא נכתב במפורט על תאוריות מדעיות כאלה. מדיניות זו משתקפת בהקדמה לאנציקלופדיה: ”ערכים בעלי דעות הכופרות ביהדות והתורה לא הובאו, או שהובאו בקצרה כדי להבהיר לקורא שמדובר בכפירה”. כך, למשל, הערך אבולוציה כולל את המידע:

אבולוציה – התפתחות הדרגתית. תאוריה שהגו חוקרים ובראשותם צ'ארלס דרווין, בעקבות פילוסופי הטבע היוונים, שביקשו למצוא הסבר להתהוות בעלי החיים והצמחים על כדור הארץ, בלי להכיר ולהאמין בבריאת העולם על ידי אלוקים...

ככלל, ערכים על נושאים כלליים מפורטים כמעט תמיד פחות מאשר ערכים תורניים-יהודיים.

השפעתה של תפיסת העולם החרדית ניכרת גם בערכים נוספים. בערך לוי אשכול, למשל, נאמר "בהיותו ראש ממשלה נלחמה ישראל נגד מדינות ערב במלחמת "ששת הימים" (ה'תשכ"ז / 1967) ותוך נסים גלויים נחלה ניצחון מהיר ומוחץ".

קהל היעד של האנציקלופדיה ואופי המידע הנגיש לכל שהיא מנסה להציג מתבטא בעיקר בכתיבה פשוטה וברורה של הערכים (בעיקר הערכים הכלליים) ובתמונות רבות המלוות את הערכים - כמחצית שטחה של האנציקלופדיה מוקדש לתמונות ולתרשימים, אך אין בהן תמונת אישה. עובדות אלה מקנות לאנציקלופדיה הן יתרון והן חיסרון; יתרון, כמקור מידע המתאים לטווח גילאים גדול, אך גם חיסרון, עם ערכים לא מקיפים דיים בנושאים כלליים הכתובים בשפה פשוטה יחסית, וכן בדרך כלל קצרים ולא ממצים.

באנציקלופדיה אין ערך על מדינת ישראל, בניגוד לערכים שכן קיימים על מדינות אחרות, בשל מעמדה הטעון של מדינת ישראל בחוגים החרדיים השונים. לעומת זאת, באנציקלופדיה קיים ערך על ארץ ישראל, והוא אחד מהערכים הארוכים והמפורטים בה, וכולל שמונה עשר עמודים. בנוסף, בתת-הערך "היסטוריה של ארץ ישראל", לצד תקופות עבר כשלטון הרומאים והמנדט, מובאת גם ההיסטוריה של מדינת ישראל. גם בבחירת ערכי בעלי החיים, הצמחים ואתרים גאוגרפיים הודגש במיוחד הקשר לארץ ישראל וליהדות, ובכלל, ברבים מערכי האנציקלופדיה הכלליים מודגש בעיקר הפן היהודי של העניין, הן ממידע ממקורות יהודיים כגון מדרשים או סוגיות בתלמוד והן מעמדותיהם של אישים יהודיים ביחס לרעיונות מדעיים והשקפות עולם שונות, אך מופיעים ערכים על אישי שלטון וצבא במדינת ישראל. כמו כן אין ערך על נביא האסלאם מוחמד, אבל היסטוריית האסלאם מובאת בכמה ערכים העוסקים במדינות או בחלוקה לקבוצות של האסלאם.

באנציקלופדיה כתובים התאריכים בתאריך העברי בעיקר, ולידם בסוגריים מובא התאריך הלועזי, כך למשל שנת 1991 כתובה כ"התשנ"א (1991)".

באנציקלופדיה לא נכללים ערכים אודות אנשים חיים.

בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר משה רוטשילד, הבלשן יונתן שונרי וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה הייתה "ועדת ביקורת" בראשות הרב עובדיה יוסף, שקבעה אילו ערכים יוכלו להיכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, והשתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה. בעת כתיבת האנציקלופדיה קובצו כ-150,000 ערכים שונים, ומהם בחרו העורכים את 20,000 החשובים ביותר לדעתם, ואותם פרסמו.

האנציקלופדיה זכתה להמלצות ושבחים רבים מאישים תורניים, בין השאר הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לשעבר, הרב נסים קרליץ, ראש כולל "חזון איש" בבני ברק, ועוד. ואכן, היא מצויה בבתים רבים בציבור החרדי ונפוצה בו מאוד, למרות חוסר הפתיחות שלו בדרך כלל לחיבורים לא תורניים הכוללים נושאים כלליים.

למרות זאת, האנציקלופדיה לא חמקה מביקורת מצד חוגים חרדיים קיצוניים, אשר מצאו בה דברים שלדעתם הם כפירה, ומצד רבנים, דוגמת הרב שמשון דוד פינקוס, שראה בעצם העיון באנציקלופדיה "טריפה", שכן הוא הסחה מעבודת ה'.

קישורים חיצוניים

• כרכי האנציקלופדיה במאגר אוצר החכמה: כרך א, כרך ב, כרך ג, כרך ד, כרך ה, כרך ו, כרך ז, כרך ח, כרך ט, כרך י, כרך יא, כרך יב, כרך יג, כרך יד, כרך טו, כרך טז, כרך יז, כרך יח, כרך יט, כרך כ