אנדראס לותה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 במרץ 1987 (בן 37) פלברט שבגרמניה | |||
| גובה | 195 ס"מ | |||
| עמדה | שוער כדורגל | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-20 ביולי 2023 | ||||
  | ||||
אנדראס לוּתֶה (בגרמנית: Andreas Luthe; נולד ב-10 במרץ 1987 בפלברט) הוא כדורגלן גרמני המשחק בעמדת השוער בקבוצת פ.צ. קייזרסלאוטרן.
נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדראס לותה החל לשחק כדורגל כשהיה בן שבע שנים, בקבוצת הכדורגל נידרבונספלד (SuS Niederbonsfeld). הוא שיחק שם בין השאר בלם אחורי ומגן כנף; רק לאחר מעברו לבורוסיה פלברט הועבר לעמדת השוער.[1] ב-2001 עבר לקבוצת הנוער של בוכום.
קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 הצטרף לותה לקבוצת המשנה של בוכום. עבור עונת 2009/10 חתם על חוזה מקצועי ושימש, בתחילה, השוער הרביעי בקבוצה הבוגרת.
לאחר פיטוריו של המאמן מרסל קולר קודם לותה, תחת המאמן פרנק היינמן, לשוער השני של הקבוצה. את המשחק הראשון שלו כמקצוען שיחק ב-22 בספטמבר 2009 בגביע הגרמני, כמחליפו של פיליפ הרוואגן, שסבל מלסת שבורה. הבכורה שלו בבונדסליגה הגיעה ב-25 בספטמבר 2009 נגד נירנברג, אותה ניצחו 1:0, במשחק בו לא ספג לותה. לאחר שני משחקים, שבהם המשיך לשחק כשוערה הפותח של הקבוצה, חזר לותה לספסל הקבוצה. בסוף העונה ירדה בוכום לבונדסליגה השנייה.
בעונת 2010/11 היה לותה ביום המשחק החמישי לשוער הראשי, לאחר שהרוואגן עשה מספר טעויות במשחקי הקבוצה הקודמים.[2] בתחילת עונת 2012/13 היה לקפטן של הקבוצה.[3]
לאחר שבוכום החלה את עונת 2015/16 עם חמישה ניצחונות, באמצע הסיבוב הראשון נפסקו הניצחונות, כך שמיום המשחק ה-11 עד יום המשחק ה-16 צברה רק שתי נקודות; בכל ימי המשחק הללו לא היה אף לא משחק אחד שבו לא ספג לותה, ובסך 16 משחקי הליגה ספג 17 שערים. מאמנה הראשי של בוכום, חרטיאן ורבק (Gertjan Verbeek), הגיב עם שינויים בסגל והוריד את לותה לספסל ב-6 בדצמבר 2015 (הסיבוב ה-17), במשחק נגד פ.צ היידנהיים; ורבק החליט להחליפו במנואל רימן. לותה הגיב להחלטת המאמן ביום שקדם למשחק בביקורת פומבית, שאותה פרסם ב-Facebook.[4] הוא ציין כי על פי מגזין הספורט kicker online, הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים העונה בליגה השנייה כולה, וטען כי ב-16 משחקי ליגה לא עשה כל טעויות חמורות. למרות התפתחות זו, הודה לוורבק בפוסט שפרסם, על שמאז הגעתו של המאמן לבוכום עשה אותו ל"שוער טוב יותר ויעיל יותר". אחרי שנגד היידנהיים עדיין ישב על הספסל, הסביר המועדון ב-8 בדצמבר 2015 שלותה לקח לעצמו עד 3 בינואר 2016 "פסק זמן למחשבה" ממשחק ומאימוני הקבוצה. המנהל הספורטיבי כריסטיאן הוכשטטר (Hochstätter) אמר שלותה מקבל את ההזדמנות "לעבד את האירוע שאירע שבוע שעבר".[5] לותה קיבל החלטה זו והתחרט על התזמון של הודעתו ב-Facebook. בנוסף, הוא הודה כי לא העריך נכונה את השפעת צורת הביטוי שלו.
בעונת 2016/17 עבר לותה לקבוצת הבונדסליגה אאוגסבורג, וחתם על חוזה עד שנת 2020.[6] ביום המשחק ה-33 של העונה, ב-1:1 מול בורוסיה דורטמונד ב-13 במאי 2017, שיחק את משחק הבכורה שלו, לאחר שהשוער הראשי של הקבוצה, מרווין היץ, נפצע בירכו.[7]
באוגוסט 2020 חתם באוניון ברלין.[8]
ב-13 ביוני 2022 חתם ב-פ.צ. קייזרסלאוטרן.
חברות באיגודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 30 ביוני 2015 משמש לותה נציג הבונדסליגה השנייה במועצת השחקנים של האיגוד המקצועי איחוד שחקני הכדורגל (VdV).[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדראס לותה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- אנדראס לותה במסד הנתונים של kicker.de
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mein erster Platz, sus-niederbonsfeld.de
- ^ Muss Heerwagen jetzt Luthe Platz machen?, MSN-Sport, 20. September 2010.
- ^ Andreas Luthe neuer Kapitän, Website des VfL Bochum, 20. Juni 2012
- ^ VfL-Keeper Luthe spielt nicht und sorgt für Ärger; ruhrnachrichten.de, veröffentlicht am 6. Dezember 2015, Stand vom 8. Dezember 2015, abgerufen am 10. Dezember 2015
- ^ Denkpause für Andreas Luthe; vfl-bochum.de, vom 8. Dezember 2015, abgerufen am 10. Dezember 2015
- ^ Veränderungen im Torwart-Trio, Internetpräsenz des FC Augsburg, abgerufen am 16. Mai 2016
- ^ Finnbogasons Treffer reicht dem FCA noch nicht, Spielbericht auf kicker.de, abgerufen am 14. Mai 2017.
- ^ Andreas Luthe kommt aus Augsburg, www.fc-union-berlin.de (בגרמנית)
- ^ spielergewerkschaft.de: Spielerrat; abgerufen 25. September 2015