אנגסטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנגסטרום שימושי למדידת אורך בקנה מידה של אטומים. בתמונה רואים בצורה סכמטית אורביטל אלקטרון, ובמרכז, גרעין האטום הקטן ב-5 סדרי גודל
בחלבון בעל גדיל של משטח בטא (משוטח), המרחק בין שתי קבוצות הצד של חומצות אמינו שכנות, הוא 7 אנגסטרם
מבנה טטרהדרלי של Plastocyanin. המרחק בין שני אטומים, בקנה מידה של אנגסטרמים

אנגסטרום או אנגסטרםשוודית: Ångström - נהגה אוֹנְגְּסְטְרֵם; ההגייה בעברית מבוססת על המונח באנגלית) היא יחידת מידה לאורך השווה ל-‎10-10מטר, עשירית הננומטר או מאה פיקומטר, כלומר מאית המיליונית של סנטימטר. סימון היחידה הוא Å.

האנגסטרום שימושי למדידת אורך בקנה מידה של אטומים בודדים: רדיוס בוהר הוא כחצי אנגסטרום. לדוגמה, הקוטר של אטום הליום הוא כ-6.2 אנגסטרום[1]. כמו כן קנה מידה זה הוא אורכם של קשרים כימיים.

מדע הספקטרוסקופיה משתמש באנגסטרום למדידת אורכי גל של אור.

האנגסטרום קרוי על שמו של הפיזיקאי והאסטרונום השוודי אנדרס יונאס אונגסטרם (1814-1874), שהיה הראשון שהשתמש ביחידה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגסטרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steven Cooke, Helium atom, Radon Atom and water molecule sizes and concrete?, American Chemical Society, ‏25 בנובמבר 2015 (ארכיון)