שליטה (בתאגיד)

שליטה בתאגיד היא הכוח, או הסמכות, להורות על או למנוע פעילות משמעותית בתאגיד. שליטה מושגת באמצעות בעלות על אמצעי שליטה, והמחזיק בשליטה קרוי בעל שליטה. בחברות פרטיות שליטה פירושה פעמים רבות החזקה של יותר מ-50% ממניות החברה, אך בהקשרים שונים, ובפרט בחברות ציבוריות האחוז יכול להיות נמוך הרבה יותר.

לעיתים מוגדרות בחברה מניות שליטה, המקנות למחזיק בהן זכויות הצבעה עדיפות, כך שהמחזיק במניית השליטה יכול לכפות את רצונו על בעלי המניות האחרים ולהחליט כיצד תתנהל החברה, אף אם ערכן של מניותיו אינו רוב בהון החברה.

פירמידת שליטה היא מבנה החזקות של חברות ציבוריות, שנוצר במטרה להשיג שליטה בחברה בצורה עקיפה ותוך כדי מינוף. לרוב, מדובר בשליטה שלא ניתן היה להשיג בצורה ישירה.

בחוקי מדינת ישראל

למושגי השליטה ניתנו הגדרות שונות באחדים מחוקי מדינת ישראל.

חוק ניירות ערך

בחוק ניירות ערך מוגדר אמצעי שליטה: "בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי".

על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד".

חוק החברות

חוק החברות מגדיר שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך. הגדרת אמצעי שליטה שונה בו במעט:
"כל אחד מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה;

(2) הזכות למנות דירקטור של חברה".

חוק החברות הממשלתיות

חוק החברות הממשלתיות מגדיר שליטה ואמצעי שליטה כהגדרתם בחוק ניירות ערך. חוק זה מאפשר לקבוע, ביחס לחברה בהפרטה, שלמדינה אינטרסים חיוניים בקשר עם חברה זו, ולכן יחולו הגבלות על השליטה בה. אינטרס חיוני הוא כל אחד מאלה:

(1) הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, או הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של שירותים חיוניים לציבור;

(2) שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל באופן שיקבע השרים;

(3) פיקוח על השליטה במחצבים או באוצרות טבע, ניצולם ופיתוחם;

(4) קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק;

(5) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בענייני חוץ שלה;

(6) מניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה.

חוק משק החשמל

חוק משק החשמל מגדיר שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך. הגדרת אמצעי שליטה שונה בו במעט:
"כל אחד מאלה:

(1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או גוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) זכות למנות דירקטורים או מנהל כללי של חברה, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;

(3) זכות להשתתף ברווחי תאגיד;

(4) זכות לחלק ביתרת נכסי תאגיד, לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו."

חוק התקשורת (בזק ושידורים)

חוק התקשורת (בזק ושידורים) מגדיר אמצעי שליטה:
"בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;

(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו."

על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו."

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) מוגדר אמצעי שליטה:
"בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –

(א) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(ב) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו."

על בסיס הגרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו".

פקודת מס הכנסה

בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה מוגדר אמצעי שליטה כדלקמן:

'אמצעי שליטה', בחבר-בני-אדם - כל אחת מאלה:

(1) הזכות לרווחים;

(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני-אדם אחר;

(3) זכות הצבעה באספה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר;

(4) הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק;

(5) הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעלת זכותו;

והכל, בין שהיא מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות;

על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה בסעיף 85א לפקודה: "חזקה, במישרין או בעקיפין, ב־50% או יותר באחד מאמצעי השליטה ביום אחד לפחות בשנת המס", ואילו בסעיף 3(י) היא מוגדרת: "החזקה, במישרין או בעקיפין, ב־5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס".

בנפרד מוגדר בעל שליטה בסעיף 32(9) לפקודה:
"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב־10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב־10% לפחות מכוח ההצבעה;

(ב) בזכות להחזיק ב־10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב־10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד) בזכות למנות מנהל."

הגדרה שונה של בעל שליטה מופיעה בסעיף 3(ט) לפקודה:
"מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:

(1) 5% לפחות מהון המניות שהוצא;

(2) 5% לפחות מכוח ההצבעה בחברה;

(3) זכות לקבל 5% לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;

(4) זכות למנות מנהל."

הגדרה שלישית, של בעלי שליטה, מופיעה בסעיף 68א לפקודה:
" בעלי מניות המחזיקים, במישרין או בעקיפין, לבד, יחד עם אחר, או יחד עם תושב ישראל אחר, באחד או יותר מאמצעי השליטה בשיעור העולה על 25%".

היתר שליטה

השגת שליטה בתאגיד היא בדרך כלל חלק מחופש הפעילות הכלכלית, אולם במקרים מיוחדים, של שליטה בגופים המנהלים כספי ציבור או מספקים שירות חיוני, קבלת היתר שליטה מצריכה אישור של המאסדר. דוגמאות:

• חוק הבנקאות (רישוי) מחייב את מי ששולט או מחזיק מעל 5% בתאגיד בנקאי, בסולק או בתאגיד החזקה בהם, להיתר מנגיד בנק ישראל לאחר התייעצותו בוועדת רישיונות.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) מחייב את מי יותר שמחזיק מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח לקבל היתר מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), למשל, קובע כי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד (וכן הפיכה לבעל עניין בגוף כזה) מצריכה היתר של המפקח על נותני שירותים פיננסיים (שהוא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון).
• תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) מחייבות קבלת היתר משר התקשורת לשינוי משמעותי בהחזקת אמצעי שליטה בספקי תקשורת.
• חוק משק החשמל קובע שלא יעביר ולא ירכוש אדם שליטה בבעל רישיון לפי חוק זה או זכויות בשותפות שהיא בעל רישיון, במישרין או בעקיפין, אלא באישור רשות החשמל.
• חוק החברות הממשלתיות כולל הגבלות על העברת אמצעי שליטה בחברה ממשלתית שהופרטה, ונקבע שיש למדינה אינטרס חיוני בה. העברת שליטה בחברה כזו מחייבת קבלת היתר מראש הממשלה, שר האוצר והשר הממונה על תחום פעילותה של החברה (למשל שר האנרגיה כאשר מדובר בחברה בתחום האנרגיה).

ראו גם

• מניית שליטה
• פירמידת שליטה

לקריאה נוספת

• מנחם כהן, לקסיקון המיסים, בהוצאת המכון למיסים ולייעוץ כלכלי, 2008.