אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור
חותמים רוסיהרוסיה רוסיה
אוקראינהאוקראינה אוקראינה
תאריך יצירה 28 במאי 1997
תאריך כניסה לתוקף 12 ביולי 1997
תאריך תפוגה 28 במרץ 2014
שפות רוסית, אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור מתייחסת לשלוש אמנות בין רוסיה לאוקראינה שנחתמו ב-28 במאי 1997, לפיהן הקימו שתי המדינות שתי ציים לאומיים עצמאיים ובהתאם למוסכם הן חילקו ביניהן את הנשק, החימוש ואת הבסיסים באזור הים השחור[1][2].

במסגרת ההסכם נקבעו תנאים לביסוס צי הים השחור הרוסי בקרים. בנוסף שלושה ימים לאחר מכן נחתמה אמנה בדבר ידידות, שיתוף פעולה ושותפות בין שתי המדינות. ההסכם קבע את עקרון השותפות האסטרטגית, ההכרה בחסינות הגבולות הקיימים, וכיבוד שלמות טריטוריאלית ומחויבות הדדית לא להשתמש בשטחה כדי לפגוע בביטחון זה של זה. ב-2014, רוסיה ביטלה באופן חד צדדי את אמנת החלוקה לאחר שסיפחה את קרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרקות ברית המועצות הודיעו רוסיה ואוקראינה על הקמת צבאות עצמאיים[3][4]. בינואר 1992 נשיא רוסיה, בוריס ילצין, דחה את דרישת נשיא אוקראינה, ליאוניד קרבצ'וק, לקבל לפיקודו את צי הים השחור. זאת לאחר שצקרבצ'וק הכריז כי אוקראינה תעביר לפיקודה את הצי, שכלל 300 כלי שיט. גם מפקד צי הים השחור, האדמירל איגור קאסאטונוב, אמר בתגובה כי קציני הצי לא יישבעו אמונים לאוקראינה[5]. באפריל 1992 הכריזו בנפרד רוסיה ואוקראינה על בעלות על הצי[6]. אולם אחר כך פתחו קרבצ'וק וילצין במשא ומתן על עתידו[7]. לאחר כ-5 שנים של משא ומתן נחתם הסכם על הקמת ציים נפרדים, והוסדר מעמדה של נוכחות צי הים השחור הרוסי בסבסטופול ובחצי האי קרים בהסכם חכירה[8].

ב-12 ביוני 1997 הונף לראשונה בבסיס צי הים השחור דגל הצי הרוסי. נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב שהיא נושאת מטוסים היחידה שנבנתה בתקופת ברית המועצות הועברה לצי הצפוני של רוסיה, אך ללא מטוסים וטייסים שנשארו באוקראינה.

פרטי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צי הים השחור הסובייטי שבסיסו היה אז בחצי האי קרים, חולק בין רוסיה (כ-81.7% ממנו) לאוקראינה (כ-18.3% ממנו). בתמורה, רוסיה הסכימה לשלם כ-526 מיליון דולר כפיצוי על חלקה בצי המחולק[9].
  • אוקראינה הסכימה להחכיר לרוסיה מתקנים ימיים של קרים ל-20 שנה עד 2017, עם אפשרות לחידוש אוטומטי של 5 שנים נוספות[10]. רוסיה תשלם לאוקראינה כ-97 מיליון דולר בשנה עבור החכירה של הבסיסים באזור חצי האי קרים. תשלום זה נוכה מעלות הגז הרוסי שסופק לאוקראינה[9]. האמנה גם אפשרה לרוסיה להחזיק עד כ-25,000 חיילים, כ-24 מערכות ארטילריה, כ-132 כלי רכב משוריינים ו-22 מטוסים צבאיים בחצי האי קרים[9].
  • בהתאם להסכמות בין הצדדים רוסיה לא יכולה להוסיף ספינות נוספות לבסיסיה בחצי האי קרים והחלפות ספינות הייתה צריכה להיות מתואמים עם אוקראינה.
  • רוסיה הייתה מחויבת "לכבד את ריבונותה של אוקראינה, לכבד את חוקיה ולמנוע התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה" ויתרה מכך, אנשי צבא רוסים נאלצו להציג את תעודות הזיהוי הצבאיות שלהם בעת חציית הגבול האוקראיני-רוסי ולקבל אישור מעבר מהרשויות באוקראינה

הסכם רביעי, שנקרא "הסכם חרקוב" נחתם ב-21 באפריל 2010 והאריך את חוזה החכירה עד 2042 (עם אפשרות לחידוש לחמש שנים נוספות) בתמורה לחוזה מוזל רב שנתי שבו רוסיה תספק לאוקראינה גז טבעי רוסי במחירים זולים יותר[11].

ב-28 במרץ 2014, בעקבות סיפוח קרים, הגיש נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין הצעות לדומה הממלכתית על סיום מספר הסכמי רוסיה – אוקראינה, כולל הסכם החלוקה של צי הים השחור והסכם חרקוב[12]. הדומה הממלכתית אישרה את ביטול ההסכמים הרוסים-אוקראינים הללו פה אחד על ידי כ-433 חברי הפרלמנט ב-31 במרץ 2014[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור (באנגלית), באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ Subtelny, Orest (2000). Ukraine: A History. University of Toronto Press. p. 600. ISBN 0-8020-8390-0.
    2. ^ "UK's response to the situation in Ukraine - Oral statements to Parliament". GOV.UK. נבדק ב-2014-03-07.
    3. ^ דמיטרי פרוקופייב, 3 רפובליקות רוצות צבא עצמאי; כינוס מינסק בסימן מחלוקת קשה, חדשות, 29 בדצמבר 1991
    4. ^ דמיטרי פרוקופייב, רוסיה מתכוונת להקים צבא עצמאי, חדשות, 16 בפברואר 1992
      רויטרס, רוסיה תקים צבא של 1.5 מיליון חיילים, חדשות, 13 בפברואר 1992
    5. ^ דמיטרי פרוקופייב, ילצין מתעקש: איש לא "קח את צי הים השחור מידי רוסיה", חדשות, 10 בינואר 1992
    6. ^ דמיטרי פרוקופייב, אוקראינה ורוסיה הכריזו בנפרד: צי הים השחור שלי, חדשות, 8 באפריל 1992
    7. ^ ההסכם הסופי בן אוקראינה לרוסיה נדחה בשלוש שנים, חדשות, 4 באוגוסט 1992
    8. ^ דייוויד סטרן, אוקראינה חוששת שהיא הקורבן הבא, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2008
    9. ^ 1 2 3 Bound by treaty: Russia, Ukraine and Crimea
    10. ^ Brownlie's Principles of Public International Law, p. 431 ISBN 9780199699698
    11. ^ Luke Harding, Ukraine extends lease for Russia's Black Sea Fleet, The Guardian, ‏21 Apr 2010
    12. ^ Putin submits proposals on denouncing some Russia-Ukraine agreements on Black Sea Fleet, ITAR-TASS (29 March 2014)
    13. ^ State Duma approves denunciation of Russian-Ukrainian agreements on Black Sea Fleet, ITAR-TASS (31 March 2014)