אמיר זיו-אב

אמיר זיו-אב
לידה	1949 (בן 75 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב

אמיר זיו-אב (נולד בשנת 1949) הוא הבעלים של החברה הטכנולוגית "זיו-אב הנדסה בע"מ". כיהן בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר זיו-אב הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא גיבוש קונספטים טכנולוגים אופטימליים ואסטרטגיה טכנולוגית. בעל שלושה עשר פטנטים בתחומי המכניקה, תעשיית הפלסטיק, הרכב, התעופה והמכשור הרפואי.

בשנות ה-70 כיהן כחבר המטה למלחמה בתאונות דרכים בראשות סגן השר גד יעקובי. בשנים 1973–1976 היה בעל טור חודשי ב"מעריב" בנושאי תחבורה.

בשנים 1976–1982 לאחר לימודי ההנדסה חזר לשירות קבע בצה"ל כראש מגור תכנון מכני ביחידת יפת"ח, ולאחר מכן שימש כראש ענף פיתוח של חיל ההנדסה, כעוזר של ישראל טל בנושאי פיתוח טנק המרכבה, וכראש פרויקט בלשכת סגן הרמטכ"ל, האלוף יקותיאל אדם.

בשנים 1984–1987 שימש כמנהל הפיתוח האופטו-מכני וחבר ההנהלה המורחבת של "אופטרוטק" ("אורבוטק") ולאחר מכן כמנהל הפיתוח וחברת הנהלת "כתר פלסטיק".

בתחילת שנות ה-90 ולאחר הקמת זיו-אב הנדסה שימש כיועץ בתחום תעשיית הפלסטיק לתעשיין סטף ורטהיימר. בשנת 1998 מונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת "צפריר מהנדסים"^[1], חברה ציבורית שעסקה בשירותי הנדסה^[2].

בשנת 1999 היה מעורב בתכנון פשרה ב"פרשת המשחן"^[3]. פרויקט בו הועברו חלקים מטורבינות קיטור של "חברת החשמל", ממפעל "אלקו" שליד מחלף מורשה לתחנת הכוח באשקלון, שבגלל גודלם הצריך סגירה של כבישים והסרת עמודי תאורה^[3]. התוכנית להובלתם בשבת גרמה לפרישת מפלגת יהדות התורה מממשלת אהוד ברק^[4].

בשנים 2005–2014 שימש כחבר הוועד המנהל של מכללת אפקה להנדסה. (במקביל לחברות בחבר הנאמנים שנמשכת עד היום).

בתחילת שנות ה-2000 כיהן כנציג ציבור בבית הדין לעבודה.^{[דרושה הבהרה]}

בשנים 2005–2010 שימש כחבר דירקטוריון חברת המו"פ של אוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 2011–2013 כיהן כמדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, וכן כיו"ר הוועדה הבין משרדית להתקני תנועה, בטיחות וניסויים ויו"ר ועדת ההיגוי לניהול ובקרת תנועה^[5].

מאמרים על אסטרטגיה טכנולוגית ועל מערכות שפיתח זיו-אב פורסמו במספר ירחונים עולמיים: "Thinking Highways" (2013) ,"Machine Design", "Modern Plastics", "Automotive Engineering" ,"Kunststoffe", "Link"

מפרסם מעת לעת מאמרי אורח ב"דה-מרקר" ו"גלובס" בנושאי חברה, כלכלה, תקציב הביטחון וחינוך. בין השאר דוגל בתחבורה ציבורית בחינם, מאחר שהתועלת הכלכלית-חברתית שתצא מסבסוד מלא שלה הרבה יותר גבוהה מעלות הסבסוד^[6].