אמיל מאירסון
_.-PHG-1028996.png) | |
| לידה |
12 בפברואר 1859 לובלין, פולין הקונגרסאית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 1933 (בגיל 74) הרובע השמיני של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Émile Azriel Meyerson |
| ענף מדעי |
פילוסופיה |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
  | |
אמיל מאירסון (בצרפתית: Émile Meyerson; 12 בפברואר 1859 – 2 בדצמבר 1933) היה אפיסטמולוג, כימאי ופילוסוף של המדע יהודי-צרפתי ממוצא פולני. לצד עבודתו המדעית היה פעיל ציוני ומנהל יק"א.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאירסון נולד בלובלין שבפולין. אביו, ברנרד, עמד במשך שנים רבות בראש הקהילה היהודית בעיר, ואמו, מַלווינה (מלכה) מאירסון לבית הורביץ, הייתה סופרת ששלטה בשפות רבות וכתבה רומנים היסטוריים בפולנית על ההיסטוריה של יהודי פולין.
בגיל צעיר נסע ללימודים בברלין, סיים את לימודיו בבית־ספר ריאלי, למד כימיה במספר אוניברסיטאות בגרמניה. בשנת 1882 סיים את לימודיו ונסע לפריז, שם עבד תקופה קצרה ככימאי, ולאחר מכן היה עורך לענייני חוץ של סוכנות הידיעות HAVAS.
בשנת 1893 הצטרף לאגודת חובבי ציון, "יישוב ארץ־ישראל". בינואר 1894 היה נציג אודסה בוועידה בין־ארצית של חובבי ציון ונבחר למזכיר הוועד.
באפריל 1896 חלה נקודת מפנה בחייו של מאירסון; בעקבות מותו של מייסדה ונשיאה של חברת יק"א, הברון מוריס דה הירש, התאפשר להפעיל את יק"א גם בארץ ישראל, ובשלושים השנים הבאות התמסר מאירסון לפעילות התיישבותית בארץ ישראל.
באפריל 1899 נסע מאירסון לראשונה לארץ ישראל לשם הכשרתו לתפקיד בכיר ביק"א. לשם כך ביקר במושבות ולמד על מוסדות בעלי חשיבות ליהודי ארץ ישראל. לאחר מכן התמנה למנהל משותף של חברת יק"א, ולבעל אחריות מיוחדת לענייני ארץ־ישראל, תפקיד זה מילא עד לפרישתו בשנת 1923.
מאירסון מת בשנתו מאוטם שריר הלב בגיל 74.
מאירסון היה אחיה של המשוררת והמחזאית הפולנית ממוצא יהודי פרנצ'ישקה אַרנשטַיינובה (אנ').
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל הוגו ברגמן, אמיל מאירסון, מאזנים, כרך א, גליון ד, טבת תרצ"ד, עמ' 85–88, באתר JSTOR
- יורם מיורק, אמיל מאירסון וראשית המעורבות של חברת יק"א בארץ-ישראל, קתדרה 62, דצמבר 1991, עמ' 79-67
- אמיל מאירסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אמיל מאירסון (1859-1933), דף שער בספרייה הלאומית
