אמילקר קברל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמילקר קברל
Amílcar Cabral
לידה 12 בספטמבר 1924
באפאטה, גינאה הפורטוגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1973 (בגיל 48)
Tsévié, טוגו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Amílcar Lopes da Costa Cabral עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Fortaleza de São José da Amura עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • האוניברסיטה הטכנית של ליסבון
  • Institute for African Studies עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת PAIGC, התנועה העממית לשחרור אנגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
מסדר ידידי אוליבר טמבו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמילקר לופז דה קוסטה קברלפורטוגזית: Amílcar Lopes da Costa Cabral; ‏12 בספטמבר 1924 - 20 בינואר 1973[1]) היה לוחם חירות לעצמאות כף ורדה וגינאה ביסאו, משורר, מהנדס חקלאי, אידאולוג מהפכני ודיפלומט. אחד ממנהיגי הדה-קולוניזציה של אפריקה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבאפאטה שבמרכז גינאה ביסאו, לאם מכף ורדה ואב מגינאה ביסאו, שהיה גם אביו של לואיס קברל (נשיאה הראשון של גינאה ביסאו). הוא התחנך בכף ורדה ולאחר סיום חוק לימודיו למד הנדסה חקלאית בליסבון. עוד בהיותו סטודנט הקים ארגון סטודנטים למאבק המדינות האפריקאיות לעצמאות מן השלטון הפורטוגלי הקולוניאליסטי. לאחר ששב לארצו, היה ב-1956 בין מייסדי "המפלגה האפריקאית לעצמאות גיאנה וכף ורדה" (Partido Africano para a Independência da Guiné e Cabo Verde - PAIGC) וראש התנועה. אחיו-למחצה, לואיס היה אחד מסגניו. באותה שנה סייע גם להקמת התנועה העממית לשחרור אנגולה, מתוך תפיסת עולם פאן אפריקאית.

ב-1963 החלה ה-PAIGC להפעיל לוחמת גרילה נגד השלטון הפורטוגלי הקולוניאליסטי. במהלך הלוחמה שוחררו עוד ועוד אזורים בגינאה ביסאו ועברו לשלטון עצמי. קברל היה מנהיגם דה פקטו של האזורים המשוחררים הן בגינאה ביסאו והן בכף ורדה. קברל יצא את ארצו על מנת לגייס תמיכה מצד מדינות כברית המועצות, סין העממית, קובה, רומניה ומדינות סקנדינביה.

ב-1972 החל קברל לגבש טיוטה לחוקת המדינה העתידית ומוסדותיה. בינואר 1973 יצא קברל לקונאקרי, בירת גינאה על מנת להפגש עם אחמד סקו טורה. בעת ששהה בקונאקרי נרצח על ידי סיעת מורדים בתוך PAIGC שהתנגדו למנהיגותו. סקו טורה קיבל את ראשי המורדים בארמונו, אך להפתעתם, הורה על מאסרם.[2] מותו גרם למעשה לפיצול בתנועה המאוחדת לשחרור קאבו ורדה וגינאה ביסאו. את מקומו בראשות התנועה תפס ארישטידש פריירה (Aristides Pereira), לימים נשיאה הראשון של כף ורדה. אחיו-למחצה, לואיס קברל, מונה לראש התנועה בגינאה ביסאו.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברל הוספד על ידי מנהיגי העולם, בעיקר ממדינות הגוש המזרחי והמדינות הבלתי-מזדהות. פידל קסטרו השווה אותו לצ'ה גווארה, בשל השפעתו שחרגה מתחומיה הצרים של מדינתו והקרינה את המהפכנות והמלחמה לחירות לארצות השכנות.

נמל התעופה הבינלאומי המרכזי של כף ורדה, נמל התעופה אמילקר קברל (Amílcar Cabral International Airport) נקרא על שמו וכן האוניברסיטה הפרטית בביסאו (Universidade Amílcar Cabral).

טורניר הכדורגל של מדינות מערב אפריקה, גביע אמילקר קברל (Copa Amilcar Cabral), קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמילקר קברל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]