אמוץ עשהאל
 | |
| לידה |
1960 (בן 64 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| מעסיק |
ג'רוזלם פוסט, טלגרף, ג'רוזלם ריפורט, מכון שלום הרטמן |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | middleisrael |
  | |
אמוץ עשהאל הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, מחבר רב-המכר מצעד האיוולת היהודי, והפרשן הבכיר, ובעבר העורך בפועל, של הג'רוזלם פוסט.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשהאל נולד בירושלים להורים ניצולי שואה.
עשהאל החל את דרכו העיתונאית ככתב חוץ של הסן פרנסיסקו כרוניקל והיה ממקימי העיתון טלגרף, קודם שהצטרף ב-1995 ל"ג'רוזלם פוסט" כעורך הכלכלי של העיתון. מאוחר יותר מונה לעורך החדשות, לעורך המהדורה הבינלאומית, ולעורך בפועל של ה"ג'רוזלם פוסט", לצידו של ברט סטיוונס, כיום פרשן הניו יורק טיימס, שנשלח לארץ על ידי חברת הולינג'ר שהייתה הבעלים של הפוסט לפני אלי עזור. עשהאל הוא העורך הבכיר היחיד בתולדות הג'רוזלם פוסט שלא הייתה לו אף אזרחות זרה.
עשהאל וסטיבנס הובילו קו מערכתי שדגל בכלכלה חפשית, פרגמטיזם מדיני, פלורליזם תרבותי ורפורמה פוליטית. כעורך בפועל הוביל עשהאל יחד עם 100 כתבים, עורכים, מעצבים וצלמים את השינוי העיצובי הגדול בתולדות העיתון, שהקיף את היומון, את מוספי סוף השבוע, את שני המקומונים, את אתר האינטרנט ואת המהדורה הצרפתית. בתוך כך בנה עשהאל דסק דעות, וגייס עבורו פובליציסטים ישראלים מובילים כמו שלמה אבינרי, אמנון רובינשטיין ומתי גולן, לאחר שקודם לכן בנה דסק כלכלי, ואת המהדורה הבינלאומית הפך לשבועון חדשות עצמאי.
הטור השבועי של עשהאל, "Middle Israel", מתפרסם בקביעות זו השנה ה-28, ומהווה ניסיון ייחודי לבטא גישה ישראלית מרכזית בכל תחום, מפוליטיקה, כלכלה ומדיניות חוץ ועד ענייני חברה, דת ותרבות.[2]
עשהאל צוטט או פורסם לאורך השנים בניו יורק טיימס,[3] וושינגטון פוסט,[4] וול סטריט ג'ורנל,[5] BBC,[6] פוליטיקו,[7] USA Today,[8] הארץ,[9] האקונומיסט,[10] טיים,[11] לה פיגארו,[12] דיילי טלגרף,[13] ל'אקספרס,[14] תכלת,[15] Harvard Political Review,[16] ואחרים. הוא משמש לעיתים קרובות פרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בכלי תקשורת בינלאומיים, בהם BBC, France24, SKY, CNN,רויטרס, NPR ואחרים.[17] [18][19][20]
סדרת הכתבות של עשהאל ב"ג'רוזלם ריפורט" על עתיד העם היהודי זכתה בפרס "בני ברית" לעיתונות לשנת 2018.[21]
עשהאל הוא בעל תוארי מוסמך בתקשורת מאוניברסיטת קולומביה, בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית, ובלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת ברנדייס. שירת בצה"ל כמפקד טנק וכקצין דוברות, והשתחרר בדרגת סרן.
עשהאל מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצעד האיוולת היהודי, ידיעות ספרים, 2019. היסטוריה פוליטית של העם היהודי מתקופת התנ"ך עד ימינו
- The Diaspora and the Lost Tribes of Israel, בהוצאת Universe, 2004. היסטוריה גאוגרפית של העם היהודי.[22]
- (עורך) ישראל והעולם היהודי,[23] הוצאת כרמל, 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמוץ עשהאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- רן פוני, "חורבן בית שלישי? זו סכנה אמיתית. הרמה המנהיגותית והמוסרית בפוליטיקה לעיתים נמוכה", באתר ישראל היום, 20 ביולי 2023
אמוץ עשהאל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמוץ עשהאל באתר ג'רוזלם פוסט
- ^ Middle Israel
- ^ Stephens, Bret (2023-03-28). "Opinion | In Israel, Democracy Still Holds". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-02.
- ^ Booth, William (2014-07-29). "Israelis support Netanyahu and Gaza war, despite rising deaths on both sides". The Washington Post.
- ^ Asa-El, Amotz (26 במרץ 2013). "Shards of a Reputation". Wall Street Journal.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Viewpoint: Israel's lightning rod". 11 בנובמבר 2005 – via news.bbc.co.uk.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Asa-El, Amotz (22 בספטמבר 2016). "Israel, the Switzerland of the Middle East". POLITICO.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "America's Muslims can fight radicalization: Column". USA TODAY.
- ^ מאמרי אמוץ עשהאל, באתר "הארץ"
- ^ "A systemic problem". The Economist. 3 באפריל 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vick, Karl. "Netanyahu Finally Forms a Government, But It's Nearly As Painful As The Election". Time.
- ^ "Lettre d'un Israélien à Lionel Jospin". Le Figaro. אורכב מ-המקור ב-23 ספט' 2016 – via Partito Radicale Nonviolento.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Tim Butcher, Why Arab states are unmoved by plight of Hamas: most fear Muslim militancy despite their dislike of Israel, The Telegraph, 17 January 2009
- ^ "Mahmoud Abbas, l'espoir déchu". LExpress. 9 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שיטה יחסית, כישלון מוחלט, תכלת 31, אביב התשס"ח / 2008
- ^ ""Israeli Politics at a Crossroads", Spring 2007". Harvard Political Review.
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=Ce5wWkwGRrg
- ^ https://twitter.com/F24Debate/status/1470836619984916480?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1470836619984916480%7Ctwgr%5E%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fpublish.twitter.com%2F%3Fquery%3Dhttps3A2F2Ftwitter.com2FF24Debate2Fstatus2F1470836619984916480widget%3DTweet
- ^ https://youtu.be/V3HEgreDaHQ
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=xJRGql6ZznA
- ^ 'POST' COLUMNIST ASA-EL WINS B'NAI B'RITH JOURNALISM AWARD באתר ג'רוזלם פוסט
- ^ ביקורת: Lefkowitz, Jay (17 במרץ 2005). "Homes Away From Home". Wall Street Journal.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://carmelph.co.il/book/kikar-hair-3/
