אל-כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל-כרמל (כפר)
الكرمل
נוף אל-כרמל - צולם ממעון
נוף אל-כרמל - צולם ממעון
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
גובה 822 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,934 (2006)
קואורדינטות 31°25′23″N 35°07′55″E / 31.423°N 35.132°E / 31.423; 35.132
אזור זמן UTC +2
https://alkarmil.ps/

אל-כרמלערבית: الكرمل או خربة الكرمل) הוא כפר פלסטיני בנפת חברון. מספר תושביו של הכפר הגיע בסוף 2006 ל-2,934. הכפר מזוהה בתור מקומו של האתר המקראי כרמל. בתקופה הביזנטית היה במקום יישוב נוצרי גדול. לפי המסורת המקומית תושבי הכפר, רובם מחמולת מח'אמרה, הם יהודים שהתאסלמו[1].

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה כַּרְמֶל נגזרה מן המילה כֶּרֶם, ופירושה הוא: מְקוֹם כרמים, מְקוֹם גידול ענבים ובהקשר רחב יותר: מְקוֹם מטע של כל פרי.[2]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ממוקם במקומה של "חירבת אל-כרמל", כפר בת של הכפר הפלסטיני הגדול באזור - יטא. במפקד האוכלוסין שנערך בימי המנדט הבריטי בשנת 1931 היישוב לא היה קיים. בסקר מיפוי מטעם הצבא הבריטי שנערך בשנת 1944 נכתב כי במקום מצויה "חורבה". במפקד האוכלוסין שנערך על ידי ממלכת ירדן בנובמבר 1961 היה מספר התושבים 146. במפקד הישראלי משנת 1967 ירד מספר התושבים ל-76 נפש. כיום, כאמור, מספרם 2,934 תושבים.

גורם חשוב שהייתה לו השפעה על מיקומו של היישוב בעבר היה המעיין - עיון אל-כרמל, מצפון לחורבה. בשוליו של מכתש טבעי נובעים כמה מעיינות נקרה קטנים שמימיהם נוקזו לבריכת ביטון שנבנתה על ידי שלטונות המנדט הבריטי. כיום הבריכה מלאה מי גשם - מכוסה ירוקת - ומהווה מקום שתייה לעדרי הצאן. המעיינות מטפטפים משכבות חוואר מתקופת הטורון - כמו מעיינות אחרים מסוג זה בהרי חברון.

תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ח'ירבת אל כרמל (חברון)

שם המקום מופיע בתנ"ך כמקום בו הציב שאול המלך מצבה לאחר ניצחונו על העמלקי - ”בָּא-שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד” (שמואל א' טו יב).

מדרום למעיין מתנשאת חורבה בולטת: שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית ומגדל צלבני קדום. מחלקת העתיקות הירדנית מצאה מדרום ליישוב שרידים של שתי כנסיות נוספות, המעידות על קהילה נוצרית גדולה כאן בתקופה הביזנטית[3]

בתקופות הרומית, ביזנטית וגם בתקופה צלבנית שימש המקום כבסיס צבאי, מִנהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב משל, דרום-מזרח הר-חברון (בתוך) נופים ואתרים - פרסומי מטכ"ל/קצין חינוך ראשי, ענף ההשכלה - משרב הביטחון - ההוצאה לאור - מהדורה שלוש עשרה - 1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-כרמל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמליה וולף, היהודים של הר חברון, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
  2. ^ כרמל, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏2019-03-26
  3. ^ מקור:זאב משל