אל-ג'ועראנה
| מדינה |
 ערב הסעודית |
|---|---|
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 10,440 (2010) |
| קואורדינטות | 21°34′00″N 39°57′00″E / 21.5667°N 39.95°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
 | |
  | |
אל-ג'ועראנה (בערבית: الجعرانة) הוא כפר במחוז מכה, בחלקה המערבי של ערב הסעודית. הכפר ממוקם כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר מכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר אל-ג'ועראנה הוזכר על ידי ההיסטוריון הערבי בן המאה השמינית אל-ואקדי בספרו "ספר ההיסטוריה והמלחמה" (בערבית: كتاب التاريخ والمغازي). על-פי אל-ואקדי, מוחמד ביקר בשני אתרי פולחן בכפר: "מסג'ד אל-אקצא" ("המסגד הקיצון") ומסג'ד אל-אדנה ("המסגד הקרוב ביותר").[1]
בשנת 1953, חוקר האסלאם הבריטי אלפרד גיום הציע שמסגד אל-אקצא המוזכר בקוראן כיעד המסע הלילי של מוחמד היה ממוקם במקור באל-ג'ועראנה, ולא בירושלים, כפי שהתקבע בהמשך באסלאם.[2] הוא ביסס את התיאוריה שלו על כתביהם של אל-ואקדי ואל-עזראקי. בשנת 1959, היסטוריון האמנות הצרפתי אולג גרבר כתב שהתיאוריה הזו משכנעת.[3] בשנים האחרונות, כמה חוקרים, ביניהם יוסף זידאן, מרדכי קידר, יצחק רייטר וסולימאן אל-תראונה, הביעו גם כן תמיכה בתיאוריה זו.[4][5] לטענתם, שושלת בית אומיה עומדים מאחורי הקישור בין מסגד אל-אקצא לבין ירושלים, שכן ביקשו להתחרות בחשיבותה הדתית של מכה, אשר נשלטה אז על ידי יריבם, עבדאללה אבן א-זובייר. בנובמבר 2020, עורך הדין הסעודי אוסמה יאמאני קידם תיאוריה זו במאמר דעה בעיתון הסעודי Okaz.[6][7] המאמר עורר זעם בקרב מוסלמים ברחבי העולם, כאשר כמה כותבים טענו שהוא נכתב כדי להצדיק את החלטתן של מדינות המפרץ לחתום על הסכמי אברהם.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wāqidī, Muḥammad ibn ʻUmar, or 748-823 (2011). The life of Muḥammad : al-Wāqidī's Kitāb al-maghāzī. Rizwi Faizer, Amal Ismail, Abdulkader Tayob, Andrew Rippin. Milton Park, Abingdon, Oxon: Routledge. p. 469. ISBN 978-0-415-57434-1. OCLC 539086931.
When he desired to turn back to Medina, he set out from al-Jirrana on Wednesday night, twelve nights remaining in Dhul-Qada. He donned his ihram at the furthest mosque (al-masjid al-Aqsa), which was below the wadi on a remote slope. It was the place of prayer of the Messenger of God when he was in al-Jiranna. As for the closest mosque, a man from the Quraysh built it and he marked that place with it.
- ^ A. Guillaume, Where was al-masjid al-Aqsa?, al-Andalus, Vol. 18 (1953)
- ^ Grabar, Oleg (1959). "The Umayyad Dome of the Rock in Jerusalem". Ars Orientalis. 3: 33–62. ISSN 0571-1371.
Bevan has shown that among early traditionists there are many who do not accept the identification of the masjid al-aqsd, and among them are to be found such great names as al-Bukhari and Tabarl. Both Ibn Ishaq an al-Ya'qubi precede their accounts with expressions which indicate that these are stories which are not necessarily accepted as dogma. It was suggested by J. Horovitz that in the early period of Islam there is little justification for assuming that the Koranic expression in any way referred to Jerusalem. But while Horovitz thought that it referred to a place in heaven, A. Guillaume's careful analysis of the earliest texts (al-Waqidi and al-Azraqi, both in the later second century A.H.) has convincingly shown that the Koranic reference to the masjid al-aqsa applies specifically to al-Ji'ranah, near Mekkah, where there were two sanctuaries (masjid al-adnai and masjid al-aqsa), and where Muhammad so-journed in dha al-qa'dah of the eighth year after the Hijrah.
- ^ "Temple Mount in Jewish hands? The Egyptian intellectual who handed over al-Aksa". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). נבדק ב-2022-01-25.
- ^ Shragai, Nadav. "From Mecca to Jerusalem". www.israelhayom.com. נבדק ב-2022-01-25.
- ^ "أين يقع المسجد الأقصى ؟ - أخبار السعودية | صحيفة عكاظ".
- ^ Kasraoui, Safaa. "Saudi Lawyer Claims Al Aqsa Mosque Is In Saudi Arabia, Not Jerusalem". Morocco World News (באנגלית). ארכיון מ-2020-11-17. נבדק ב-2022-01-04.
- ^ "Saudi Lawyer Claims Al Aqsa Mosque Is In Saudi Arabia, Not Jerusalem".