אלימלך אפשטיין הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א' א' הלוי
אלימלך אפשטיין הלוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1901
ט"ו בטבת תרס"א
ראדין, בלארוס
פטירה 9 בפברואר 1983 (בגיל 82 בערך)
כ"ו בשבט תשמ"ג
שם לידה אלימלך אפשטיין
ענף מדעי ספרות חז"ל, ספרות יוון העתיקה
מקום קבורה חולון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה תרפ"ו / 1926
עיסוק לימודים קלאסיים, מדעי היהדות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים (1932) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תרגום חלק מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית לעברית,
מחקר המשווה בין ספרות האגדה היהודי לבין יצירות יווניים ולטיניים בני התקופה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלימלך אפשטיין הלוי (ט"ו בטבת תרס"א, 6 בינואר 1901כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.

ביוגרפיה ופעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשטיין, שכינה את עצמו "הלוי" על שם ייחוסו, נולד בראדין ולמד בישיבה המקומית ולאחר מכן בישיבת וילנה. במקביל, סיים לימודיו בתיכון הריאלי בוילנה, ומשך שנתיים למד משפטים (אנ') באוניברסיטת קובנה[1].

הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ו (1926) והיה בין בוגרי המחזור הראשון של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית[2].

חיבר ספר לימוד רבים, בעיקר עבור לימודי תנ"ך ויצר תכניות לימוד להוראת ספרות האגדה במסגרת בית-ספרית.

לאחר כ-30 שנות הוראה וחינוך בסמינר למורים ע"ש לוינסקי, חזר הלוי לאקדמיה כמרצה בכיר בחוג לתלמוד באוניברסיטת ת"א (תשכ"ח - תשל"ג) ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת חיפה.

במהלך השנים נבחר הלוי על ידי מוסד ביאליק לתרגם כמה מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית: "תולדות מלחמת פילופוניס" (תשי"ט), "אנאבסיס" (תשכ"ט) ו"חיי אישים" (תשל"א-תשל"ג). בנוסף, תרגם הלוי את ספרו של פרופ' שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ ישראל" (תשכ"ג).

בשנים תשל"ב-תשמ"ב עמל הלוי על הוצאתה לאור של סדרת ספרים המרכזים את החומר הרב שצבר במחקריו אודות ההשוואה בין עולם ההלכה והאגדה היהודי לבין המקורות היווניים והלטיניים בני התקופה. הספר הראשון והידוע ביותר בסדרה היה "עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים" (תשל"ב).

הלוי נפטר בכ"ו בשבט תשמ"ג (9 בפברואר 1983), כמה חודשים לאחר פרסום הספר האחרון בסדרה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כריכת המהדורה העברית של חיי אישים" (אנשי יוון ורומי), בתרגומו של א"א הלוי

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האגדה ההיסטורית-ביוגרפית: לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דפוס ניב, תשל"ה.
  • אגדות האמוראים: האגדה הביוגרפית של אמוראי ארץ-ישראל ובבל לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ז.
  • עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים. תל אביב, דביר, תשל"ב.
  • ילקוט האגדה. תל אביב, מסילות, תשי"ז-תשי"ט.
  • מדרש רבה[3] מפורש בידי א.א. הלוי, מנוקד בידי י'. טופורובסקי. תל אביב, מחברות לספרות), תשט"ז-תשכ"ג.
  • מן האגדה: ילקוט אגדה לספר מלכים. תל אביב, עם עובד, תש"י.
  • נביאים אחרונים לבית-הספר (ספר עזר למורה). תל אביב, עם עובד, תש"ז-תשי"ב.
  • שערי האגדה: על מהות האגדה, סוגיה, דרכיה, מטרותיה וזיקתה לתרבות זמנה. תל אביב, דפוס גוטנברג, תשכ"ד-1963.
  • ערכי האגדה וההלכה לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ט-תשמ"ב.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומיו מיוונית ברשת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]