אלביט (חברה)
 | |
![משרדי אלרון ואלביט ברחוב הגיבורים 86־88 בחיפה, ב-1966[1]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Elron_and_Elbit_office_buildings,_Haifa_1966.jpg) | |
| משרדי אלרון ואלביט ברחוב הגיבורים 86־88 בחיפה, ב-1966[1] | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
נאסד"ק (1996–2002–ELBT)  |
| תקופת הפעילות | 1966 – 2002 בעקבות מיזוג אלביט ואלרון |
| חברת אם | אלרון |
| משרד ראשי | חיפה |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה |
| מוצרים עיקריים | מערכות אלקטרוניות |
| מנכ"ל | יגאל ברוכי, נשיא ומנכ"ל אלביט 2002-1994 |
  | |
אלביט בע"מ הייתה חברה ישראלית לייצור מערכות אלקטרוניות ביטחוניות ואזרחיות. בשנת 1996 היא פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית, ואלביט, שהמשיכה לפעול כחברת החזקות עד שנת 2002 כאשר מוזגה לחברת האם אלרון.[2] אלביט הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלביט נוסדה בשנת 1966 (כחברת "אלביט מחשבים בע"מ") כשותפות של אלרון ומשרד הביטחון.[3][4] שמה הוא הלחם של "אלרון" ו"ביטחון". החברה הוקמה ביוזמת עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון, ביחד עם דן טולקובסקי ובעידוד שמעון פרס.[5]
בשנת 1970 רכשה חברת קונטרול דאטה את חלקו של משרד הביטחון בחברה.[6] לאחר ההנפקה בבורסה בשנת 1978 היה חלקה של קונטרול דאטה 37% ושל אלרון 31%[7]. בראשית 1976 רכשה אלביט את יצרנית האנטנות אלג'ים.[8]
בשנת 1978 מונה בני פלד למנכ"ל החברה.[9] באותה שנה ניצלה אלביט את רווחיותה לצורך הנפקה בבורסה.[7] אולם בהמשך עברה להפסדים,[10] ונקלעה למצב קשה.[11] החברה חזרה במהרה לרווחיות[12] ופלד קיבל על כך את פרס התעשייה.[13] פלד מילא את תפקיד המנכ"ל עד 1985. בראשית שנות ה-80 עבר מפעל החברה מחיפה לכרמיאל.[14] בשנת 1983 הוחלט על הקמת חברת בת משותפת עם ניקום, אליה הועבר חלק מפעילות המחשבים של אלביט.[15] בשנת 1984 רכשה אלביט 70% מחברת אינפרמאטיק.[16] בשנת 1985 הגיעו הכנסות החברה ל-160 מיליון דולר והיא העסיקה 1,900 עובדים.[17]
בסוף שנת 1989, ערכה אלרון ארגון מחדש של החזקותיה כאשר חברת אלסינט, שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות להדמיה רפואית, רפואה גרעינית, וטומוגרפיה ממוחשבת, עברה לבעלותה של החברה האחות, אלביט מחשבים.
פיצול החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1996 פוצלה חברת אלביט לשלוש חברות: אלביט מערכות בע"מ, שריכזה את הפעילות הביטחונית; אלביט הדמיה רפואית בע"מ, שקלטה את עסקי הרפואה; ואלביט בע"מ, שנותרה עם פעילות אלקטרוניקה אזרחית (שהנכס העיקרי בה באותה עת היה קו הייצור לטלוויזיות).[18] המניות של כל שלוש החברות נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובנאסד"ק.[19]
לאחר הפיצול, אלביט בע"מ פעלה כחברת החזקות בתחומי התקשורת, והמסחר האלקטרוני באמצעות חברות בנות, שהמהותית בהן הייתה חברת פרטנר תקשורת[20]. אלביט הייתה שותפה בקבוצת פרטנר שזכתה במכרז של משרד התקשורת להפעלת רשת סלולרית שלישית בישראל[21]. באוקטובר 1999, פחות משנתיים לאחר שהוקמה, הונפקה פרטנר בהצלחה רבה[22], תוך יצירת רווח ניכר לבעלי המניות[23].
לבד מפרטנר השקיעה אלביט במספר חברות הזנק[24], בהן: סלניום (Cellenium), חברת בת שפיתחה מערכות לגביית תשלומים באמצעות הרשת הסלולרית[25], סלאקט (CellAct) שפיתחה מערכת לבניית אפליקציות סלולריות בטכנולוגיית מסרים קצרים (SMS)[26], דיליג'נס (Dealigence) שפיתחה פלטפורמה לניהול שווקים אלקטרוניים[27], סטארקינט (Starkeynet) שפיתחה גרסה מוקדמת של תוכנת צ'אט לאתרי מסחר[28], חברת ICC (Israel Commerce Community) שפיתחה תוכנה לניהול רכש ולוגיסטיקה[29], פיץ' נטוורקס (Peach Networks), שעסקה בפיתוח טכנולוגיה להפעלת שירותים אינטראקטיבים בטלוויזיה בכבלים[30], ונמכרה למיקרוסופט תמורת 43 מיליון דולר[31], והיינקס (Hynex) שנמכרה לסיסקו תמורת 129 מיליון דולר[32]. שתי החברות נסגרו כשנה לאחר שנרכשו.[33][34]
אלביט השקיעה גם בחברת ישראסט לשירותי תקשורת לוויינית, ומכרה אחר כך את חלקה לחברת גילת תקשורת[35].
בשנת 2001 הוחלט שאין הצדקה לקיומה של אלביט כחברת החזקות נפרדת ויש למזג אותה לחברת האם אלרון, שהיא עצמה מוחזקת על ידי חברת החזקות נוספת, דיסקונט השקעות, זאת כדי לחסוך בעלויות כפולות של מטה והנהלה[36]. במסגרת המיזוג בעלי מניות של אלביט קבלו 0.45 מניות אלרון עבור כל מניה שלהם[37].
מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1967 פיתח צוות באלביט את המחשב "אלביט 100",[38][39] שהיווה פריצת דרך בהיותו המיני-מחשב הראשון שיוצר על טהרת המעגלים המשולבים[40] והמחשב המסחרי הראשון שיוצר בישראל. אולם מחשב זה הקדים את זמנו ולא הצליח מסחרית.
באמצע שנות ה-70 ייצרה אלביט את המיני-מחשב CR-17[41], ממנו מכרה ברחבי העולם יותר מ-700 יחידות, דבר שזיכה את אלביט בתואר יצואן מצטיין.
בסוף שנות ה-70 עסקה אלביט בייצורו של מחשב תואם יבמ מיינפריים בשם "ענת", אך גם פעילות זו לא זכתה להצלחה מסחרית.[42] אלביט גם ייצרה מערכת מרובת מסופים שנקראה "פאקט".[43] בראשית שנות ה-80 ייצרה אלביט את מערכת המיקרו מחשב דייזי.[44] כן מכרה אלביט מונים ממוחשבים למוניות.[45]
מערכות צבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל, פיתחה אלביט מערכות פיקוד, בקרה, תקשורת, ניווט וכינון אש לטנקים[46] עבור מערכת הביטחון בישראל, ובמיוחד מערכות מוטסות.[47] במהלך שנות ה-70 ייצרה אלביט מערכות מוטסות עבור ה"כפיר" בשותפות עם חברות אחרות, אולם בשנות ה-80 כבר יכלה לספק את המערכות לבדה.[46] בפרויקט משותף עם טלרד ייצרה מערכת להאזנה למרכזיות טלפון.[48]
באפריל 1993 התרחש זינוק בפעילות הביטחונית של החברה, עם זכייתה במכרז לפיתוח מטוס ללא טייס חדש עבור צה"ל[49]. במרכז התמודדה מול תעשייה האווירית[50] , עם פתרון של מל"טים קטנים שניתן לייצר בכמויות גדולות על בסיס פתרון שפיתחה חברת "חץ הכסף", ש-30% ממניותיה רכשה אלביט שנה קודם[51]. אמצעי התקשורת דיווחו על קיום תחרות בין התעשייה האווירית לאלביט, אך נושא התחרות נשמר בסוד וכונה באמצעי התקשורת "הפרויקט המרכזי". עם זאת פורסם ההיקף הכספי של המכרז, שהיה 140 מיליון דולר.[52]. חברת "חץ הכסף" הוקמה על ידי אלי גמזון וגיורא הרצברג ב-1985, במימון של היזם אפי ארזי, מייסד חברת "סאיטקס"[53]. בהמשך רכש מיקי פדרמן, באמצעות חברת אל-אופ 50% מהחברה ואלביט החזיקה ב-1996 גם 50%[54] (הפעילות הביטחונית של אלביט, חץ הכסף ואל-אופ מוזגו לחברה אחת בדצמבר 1999 [55]).
טלוויזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992 הקימה אלביט מפעל לטלוויזיות צבעוניות, מפעל CTV במגדל העמק, המפעל ייצר מכשירי טלוויזיה עד לשנת 1997 ונסגר מאחר שלא זכה להצלחה מסחרית.[56] באמצע שנות ה-90, מערכת TVTEL תוכננה להשתלב במכשירי הטלוויזיה של אלביט, אך הוחלט במקום להשתמש במחשב האישי, שתפס תאוצה אז.[57]
מערכות בדיקה אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992 הקימה אלביט את חברת אלביט מערכות ראייה (באנגלית: Elbit Vision Systems), המתמחה בייצור של ציוד בדיקה אופטי, מערכות ניטור אולטרא-סוניות, ומערכות ניטור לבקרת איכות לתעשיית הטקסטיל, הרכב, זיהוי פגמים במתכות ואיתור פגמים בתהליך הייצור של מסכים שטוחים.[58] באפריל 2001, מכרה אלביט את החזקתה בחברת "אלביט מערכות ראיה" לחברת אלטרו תמורת 3.5 מיליון דולר.[59] בפברואר 2018, נמכרה "אלביט מערכות ראיה" לחברת Uster Technologies השווייצרית תמורת 32 מיליון דולר.[60]
מעגלים מודפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1973 הקימה אלביט, בשותפות עם כור תעשיות, את חברת "אלטק" העוסקת בפיתוח, ייצור מעגלים מודפסים.[61] בשנת 1988, נמכרה חברת "אלטק" לאיש העסקים יוסי מימן (שמכר אותה בשנת 2013 לחברת ניסטק).[62]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמוס כרמלי, הפריצה של "אלרון" ו"אלביט" - מפעלים לדוגמה של תעשיית ידע, דבר, 28 ביוני 1967
- ^ רותם שטרקמן, מיזוג אלרון ואלביט - הכל שאלה של מחיר, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
עומר שילוני, מיזוג אלרון-אלביט עומד להסתיים: הוגש תשקיף לרשות ני"ע בארה"ב, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2002 - ^ מ. יובל, בין אלרון לאלביט, מעריב, 28 בנובמבר 1966
- ^ עמוס כרמלי, אלביט - מחשבים אלקטרוניים, דבר, 18 במאי 1966
- ^ אלבום העצמאות של תעשיית האלקטרוניקה
- ^ קונטרול דאטה רוכשת שליטה באלביט מחשבים, מעריב, 11 ביוני 1970
- ^ 1 2 אלביט תגייס בבורסה 116 מיליון לירות, דבר, 27 בנובמבר 1978
- ^ אלביט רכשה כל מניותיה של אלג'ים, דבר, 5 בינואר 1976
- ^ אלוף בנימין פלד מצטרף להנהלת אלביט מחשבים, דבר, 20 בינואר 1978
מנכ"ל חדש לאלביט, דבר, 31 ביולי 1978 - ^ הפסדי אלביט באפריל ספטמבר, דבר, 8 בדצמבר 1980
- ^ ההפסדים באלביט מעוררים דאגה בדיסקונט השקעות, דבר, 30 ביולי 1981
- ^ גידול של 180% ברווח הדולרי של אלביט ברבע שנה, מעריב, 13 באוגוסט 1984
- ^ אורי גינוסר, אלסינט: בני פלד מקווה להמריא כבר השנה, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ^ אלביט ולמבדא: אין פיגור בהעסקת עובדים, דבר, 12 בפברואר 1981
- ^ דרור שרביט, ניקום ואלביט ממזגות פעילותן, דבר, 27 בספטמבר 1983
- ^ אלביט רכשה 70% מחברת אינפרמאטיק בארצות הברית, מעריב, 19 באוקטובר 1984
- ^ שבע הגדולות, מעריב, 10 ביוני 1986
- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש אישר את פיצול אלביט לחברות אזרחית, צבאית והדמייה רפואית, באתר גלובס, 20 בנובמבר 1996
- ^ עומר שילוני, 400% זה לא מספיק, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2001
- ^ סופי שולמן, אלביט מרעננת את תיק ההשקעות, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2000
- ^ הארץ, האצ'יסון-אלביט מסתמנת כזוכה במיכרז למפעיל סלולרי שלישי, באתר גלובס, 3 בפברואר 1998
- ^ איי אונליין, הנפקת פרטנר בנאסד'ק תיערך ביום רביעי, באתר TheMarker, 21 באוקטובר 1999
איי אונליין, הנפקת פרטנר המוצלחת הזניקה מניות האצ'יסון בהונג קונג, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 1999 - ^ אליאב אללוף, בונוס של 1.2 מיליון דולר לנשיא אלביט, יגאל ברוכי, בעקבות הנפקת פרטנר, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1999
- ^ אליאב אללוף, אלביט זה לא רק פרטנר, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
- ^ איי אונליין, מערכת חניה אלקטרונית הפועלת דרך הטלפון הסלולרי החלה לפעול ברחובות, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2000
- ^ אלי דניאל, אלביט משקיעה 2 מיליון דולר ב-CellAct בתמורה ל-45% ממניותיה, באתר TheMarker, 7 במרץ 2001
- ^ TheMarker, אלביט השקיעה 2.35 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ Dealigence, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2000
- ^ אילן מוסנאים, אלביט משקיעה 2 מיליון דולר תמורת 40% ממניות הסטארט אפ הישראלי סטרקינט, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2000
- ^ אילן מוסנאים, אלביט תשקיע 2.25 מיליון דולר תמורת 25% ממניות הסטארט אפ ICC, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2000
- ^ אלביט - השקיעה 1.85 מיליון ד' בפיץ' נטוורקס, באתר גלובס, 17 ביוני 1998
- ^ איי אונליין, אלביט חתמה על ההסכם למכירת פיץ' למיקרוסופט, באתר TheMarker, 3 במרץ 2000
- ^ אלון תבור, אלביט מודיעה: הושלמה עסקת מכירת היינקס לסיסקו תמורת 129 מיליון דולר, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2000
- ^ יובל דרור, מיקרוסופט סוגרת את חטיבת הטלוויזיה האינטראקטיווית באור יהודה, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
- ^ אילן מוסנאים, סיסקו תסגור את פעילות הסטארט אפ היינקס, באתר TheMarker, 22 באפריל 2002
- ^ אפי לנדאו, אלביט מכרה את חלקה בישראסט לשותפותיה תמורת כ-1.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 באפריל 1997
אפי לנדאו, גילת רכשה הבעלות המלאה בישראסט בעיסקת מניות עם רמי אורפז, באתר גלובס, 12 בפברואר 1998 - ^ הארץ, מיזוג נוסף באי.די.בי - בין אלביט לאלרון, באתר TheMarker, 16 ביולי 2001
- ^ אילן מוסנאים, שלב נוסף במיזוג אלביט ואלרון - חתמו על ההסכם; בעלי מניות אלביט יקבלו 0.45 מניות אלרון עבור כל מניה, באתר TheMarker, 1 בנובמבר 2001
- ^ חברת "אלביט" בחיפה פיתחה מחשב אלקטרוני, דבר, 26 באפריל 1967
- ^ Robert L. Hooper, The minicomputer, a programming challenge, 1968
- ^ Elbit 100, bi-fold sales brochure 1967
- ^ עמוס כרמלי, הזמנות יצוא במיליון דולאר, דבר, 18 ביוני 1975
- ^ חיים הנדוורקר, ההחמצה הגדולה של אלביט, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
- ^ אלביט מודיעה על פתיחת משרדיה של חברת בת בצרפת, דבר, 22 במרץ 1978
- ^ אלביט מחשבים בע"מ מכריזה, דבר, 27 באוקטובר 1982
- ^ אלביט מחשבים תובעת 32 מיליון שקל מפז שחם, מעריב, 6 בדצמבר 1982
- ^ 1 2 יוסף מיכלסקי, מפעלי אלביט יתכננו וייצרו המערכות האלקטרוניות של הלביא, דבר, 17 בפברואר 1982
- ^ 9 מיליון דולר יצוא בשנת 1976 לחברת אלביט מחשבים בע"מ, דבר, 11 ביוני 1976
- ^ יאיר פלדמן, מכשיר חדיש יבלוש אחר שיחות טלפוניות, דבר, 16 ביוני 1977
- ^ שרון שדה, בני מרי, שי שלו, אחד העם 54 - אלביט זכתה בפרויקט הפיתוח המרכזי לצה"ל, חדשות, 15 באפריל 1993
- ^
אלוף בן, 30 שנה אחרי "מלחמות המל"טים" בצמרת מערכת הביטחון, ישראל שברה שתיקה, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
- ^ שרון שדה, מזימות בינלאומיות וקרבות ענקים, חדשות, 27 במאי 1993
- ^ שרון שדה, נוק אאוט, חדשות, 27 באפריל 1993;
שרון שדה, וזע״א מערערת על זכיית חברת אלביט במכרז על הפרויקט המרכזי לצה״ל, חדשות, 11 ביוני 1993;
שרון שדה, תע״א הגישה תביעה בעניין מכר! הפרויקט המרכזי ללא ידיעת רבין, חדשות, 24 ביוני 1993 - ^ אודי עציון, "יום אחד גם קרבות אוויר יתבצעו עם מל"טים חמושים", באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
- ^ דרור מרום, תע"א, אלביט וחץ-הכסף יגישו הצעות משותפות במיכרזים בינל' על מל"טים, באתר גלובס, 29 באוקטובר 1996
- ^ איי אונליין, אלביט מערכות ואל-אופ מתמזגות בעיסקת הקצאת מניות, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 1999
- ^ אסף ברגרפרוינד, הסדר טיעון בין אגף מע"מ לחברת אלביט וראש חטיבה לשעבר, צבי פלד - שהואשמו בעבירות מס, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
- ^ An on-line data 'kiosk', ג'ודי סיגל-איצקוביץ' - עמוד 5, The Jerusalem Post - 03.03.96
- ^ שירלי יום-טוב, האנורקסיה של אלביט מערכות ראייה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
- ^ הושלמה מכירת מניות אלביט מערכות ראייה למנכ"ל אלטרו וינה, ניר אלון, באתר TheMarker, 11 באפריל 2001
- ^ עומרי כהן, אלביט מערכות ראייה נמכרת לחברה שווייצרית ב-32 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
- ^ הוקמה חברה לייצור מעגלים מודפסים, דבר, 23 באוגוסט 1973
- ^ רון שטיינבלט, יוסי מימן מכר את מניותיו באלטק לניסטק של יצחק ניסן, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2013
